"35 הרוגים בדרך לגוש עציון". תש"ח בטוויטר

בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948 יצאה שיירה של לוחמי פלמ"ח וההגנה לפרוץ את המצור, אך נחשפה ע"י ערבים ליד בית צוריף. איש מהם לא שרד. פרויקט ynet בטוויטר יצייץ את אירועי הלילה הטראגי מהשטח ומחדר הפיקוד

רועי מנדלפורסם: 15.01.15 , 23:22

אחרי ימים של מצור והתקפות בלתי פוסקות של כוחות ערביים חמושים על גוש עציון במהלך מלחמת העצמאות, נקלעו אנשי המגן למחסור חמור באספקה של אמצעי לחימה, תחמושת וציוד רפואי. כל ניסיון לפרוץ את המצור מכיוון ירושלים נכשל והשיירות נאלצו לחזור על עקבותיהן. גם כוח ובו 38 לוחמים, חלקם אנשי מחלקת ההר של הפלמ"ח וחלקם אנשי מחלקת הסטודנטים של חיל השדה ב"הגנה", בפיקודו של מפקד מחלקת ההר דניאל מס, ניסה בליל 14 בינואר 1948 להגיע רגלית אל הגוש, אך נחשף וחזר על עקבותיו. המשימה נדחתה ביממה. כל הזמן הזה נלחמו אנשי המגן בגוש עציון באמצעות המעט שנשאר להם.

בלילה בין 15 ל-16 בינואר יצאו שוב 38 הלוחמים לכיוון גוש עציון. הפעם, כדי להטעות את האויב, הם נעו בציר שונה, מהר טוב לעבר מנזר בית ג'מאל ומשם לעמק האלה. לוחם אחד נפצע בדרך ושניים נאלצו לפנותו לעורף. 35 הלוחמים שנותרו המשיכו ביעדם לעבר גוש עציון במטרה לפרוץ את המצור. חמישה קילומטרים מהיישוב, סמוך לכפר בית צוריף, התגלה הכוח על ידי ערבים. איש מבין 35 הלוחמים לא שרד.

אנדרטת הל"ה של הפסל יוסי בראל(צילום: אורן שלו)

במסגרת פרויקט תש"ח בטוויטר מצייץ ynet בזמן אמת את האירועים הדרמטיים שהתרחשו כל יום מ-29 בנובמבר 1947, היום שבו הכריז ארגון האומות המאוחדות על חלוקת הארץ, ועד 14 במאי 1948, אז הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. האירועים הדרמטיים של הלילה הקשה שבו נפלו ל"ה הלוחמים מתועדים ביומן המבצעים של "ההגנה", שאותו מסר ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לידי ynet.

הדיווחים שהגיעו באותו יום לחדר המבצעים של "ההגנה" חושפים את אי הוודאות הגדולה בקרב המפקדים לגבי מה עלה בגורל הכוח. במשך שעות ניסה הפיקוד להבין את שהתרחש בזירת הקרב. "מחלקה שיצאה הלילה מהר טוב לגוש עציון טרם הגיעה למקום. היא הייתה צריכה לנוע מהר טוב דרומה בשביל שחוצה את כביש אלחאדר בקואורדינטה משמאל לימין 15101223, ומשם מערבה לאורך הוואדי שבין הקווים 12001180 בכיוון רבדים, מציע לשלוח אווירון סיור", דיווחו הכוחות למפקדה ב-16 בחודש בשעה 13:40. בשעה 14:30, דווח, "נשלח לאזור אווירון".

במקביל דווח על התקפות של מאות ערבים על כפר עציון, עין צורים ורבדים. הדיווחים למפקדה היו מעודדים יחסית, ולפיהם גבו כוחות המגן מחיר כבד מהתוקפים שספגו עשרות הרוגים. אך המידע על ל"ה הלוחמים לא הגיע.

ב-20:45 דווח: "המחלקה טרם הגיעה לגוש עציון. ממקורות ערבים קיבלנו ידיעות על קרבות שהיו בין יהודים לערבים ליד צוריף ואחר כך ליד בית נטיף. אם בלילה לא תגענה ידיעות נוספות, שייצא אווירון עם שחר לסביבות בית נטיף".

חמש שעות אחר כך החל לזרום מידע מדאיג. בהגנה הבינו שהכוח נפגע: "הערבים מודיעים שהשמידו חלק ממנה והוקפה. המקום אינו ידוע".

המידע המשיך לזרום במהירות והתמונה התקדרה במהרה. המפקד יגאל ידין דווח למחרת ב-13:05 בצהריים: "מהר טוב מודיעים כי הערבים בסביבה מספרים על 35 יהודים הרוגים ליד צוריף".

הדיווחים החלו לזרום אל היישוב היהודי שהוכה בתדהמה נוכח גודל האובדן. הפיקוד, שחשש מדה מורליזציה, ביקש לחזק את הפיקוד בשטח. "הוכינו מכה, וחללינו הרי אינם בשבילכם מספרים אטומים, אלא חברים ורעים - שמא יתערער משהו בלב ובמחנה מהלם המכה. זו הדאגה. במלחמה אין רק ניצחונות, ישנן מפלות וצריך איתנות פנימית לעמוד בהן, להתאושש, לתקן, לשפר ולצעוד לניצחונות חדשים".