בין העירייה לתאגיד המים: למי משלמים חוב?

האם גם לאחר הקמת תאגידי המים רשאית עירייה לגבות היטלי ביוב? ואיזו ערכאה מוסמכת לדון בתקיפות החיובים שהוציאה העירייה? פרשנות

עו"ד רינת שפרוטפורסם: 18.01.15 , 23:19

בפסק דין שניתן בנובמבר 2014 על ידי ועדת ערר בראשות השופטת המחוזית יעל קלוגמן נדונו 12 עררים על היטלי ביוב שהוגשו נגד כמה עיריות בישראל, וחלקם גם נגד תאגידי המים והביוב שפועלים בהן. פסק הדין עסק בשאלות מי מוסמך להוציא היטלי ביוב על התקופה שלפני הקמת תאגידי המים ובפני מי מערערים על ההיטלים הללו?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני חקיקתו של חוק תאגידי מים וביוב היו ההיטלים באחריות הרשות המקומית. העיריות היו מופקדות על שירותי מים וביוב לתושבי העיר, והן שהיו אמונות על הקמת מערכות המים והביוב, אספקת השירותים וגביית התשלומים.

תביעה

תאגיד המים אשקלון התעלם מתושבים - וישלם

עו"ד גיא פרבמן

בני זוג שנדרשו לשלם חשבונות גבוהים התלוננו שמד המים בביתם מקולקל. רק בית המשפט הביא לכך שהתאגיד יחזיר להם את הסכומים ששילמו

תאגיד המים אשקלון התעלם מתושבים - וישלם

חוק תאגידי המים העביר ב-2001 את משק המים והביוב המוניציפלי לתאגידים פרטיים וניתק אותו מסמכות העירייה. התאגידים הוקמו לכאורה כדי להבטיח רמת שירות גבוהה במחירים סבירים וכדי להבטיח הכנסות משירותי המים והביוב לצורך השקעתם במערכות, הפעלתן ומתן שירותים.

ואולם, "תקופת התפר" של הקמת התאגידים ותחילת פעולתם לוותה בעמימות ובמחלוקת בעניין המועד להעברת הסמכויות מהעירייה. לעמדתן של העיריות, שנתמכת על ידי משרד הפנים, רשאית רשות מקומית לגבות היטלי ביוב על עבודות שביצעה לפני שהוקם תאגיד המים, גם אחרי שהתאגיד החל לפעול.

מנגד, הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרד האוצר חולקים על כך, והם נתמכים על ידי חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. חוות דעת זו סברה כי מיום הקמת התאגיד ניטלו מהרשות המקומית הסמכויות בנוגע להיטלי מים וביוב, ובכלל זה הסמכות להטיל חיוב והסמכות לגבות את התשלום.

בחוות הדעת נכתב כי אחת ממטרות החוק הייתה ליצור העברה ברורה של הסמכויות בין הרשות המקומית לתאגיד כדי למנוע מצב של אי בהירות או סמכות כפולה, שעלולה להביא ל"מרוץ סמכויות" בין התאגיד לרשות המקומית ולטרטר תושבים בין שתיהן. השופטת קלוגמן אימצה את החוות הדעת הזו.

תמיכה לעמדה זו ניתן למצוא גם בפסקי דין קודמים. כך למשל בשני פסקי דין שעסקו בעיריית נהריה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי אין לייחס למחוקק כוונה להעניק סמכות זהה לשתי רשויות, העלולה ליצור התנגשות ביניהן (ת"מ 17644-06-12, ת"מ 43017-11-12).

אז איפה מערערים?

אז מהו הפורום המתאים לתקוף דרישת חיוב בהיטל ביוב? חוק ההתייעלות הרי ביטל את הפרק השלישי לחוק הביוב ובכלל זה בוטלה גם סמכות ועדת הערר. במצב משפטי זה, אין הליך ערר על פי חוק הביוב וממילא אין סמכות לוועדת הערר (כדאי לציין בשלב זה כי כיום יש מחלוקת בפסיקה מהו הפורום שאליו יש להגיש תקיפה לדרישת תשלום של תאגיד מים).

חיזוק לעמדת ועדת הערר נמצא בהחלטה בית המשפט לעניינים מנהליים מ-23 באוקטובר האחרון, שם נקבע כי עם הקמת תאגיד המים לא נותרות בידי הרשות המקומית זכויות כלשהן לגביית היטלי ביוב לכיסה, גם לא כאלה שעילתם ערב הקמת התאגיד (עמ"נ 32515-04-12).

עם זאת, התאגיד רשאי לבקש מהעירייה לגבות עבורו את ההיטל, לאחר שקיבל אישור מתאים מהממונה. מכאן שעירייה רשאית להוציא דרישת תשלום להיטל על עבודות שבוצעו טרם החל התאגיד לפעול – אך זאת אך רק עבור התאגיד.

מאחר שהעיריות שעררו על היטלי הביוב לא פעלו כך, והוציאו את דרישות החיוב בעבור עצמן - דרישותיהן בוטלו. עם זאת, יש לשים לב שעל פסק הדין הוגש ערעור לעליון אשר טרם הוכרע, מה שאומר שהמילה האחרונה עוד לא נאמרה.