איכס והעיר הדרומית: 10 המבנים המכוערים באילת
היא היתה יכולה להיות וגאס של ישראל, מיאמי של המזרח התיכון, נווה המדבר היפה בעולם. אבל במקום זה, עיירת הנופש העברית היא למעשה ערימת מבנים כעורים. לצד בתי המלון המוגזמים והים המדהים, שוכנים להם עשרת המבנים הכי מכוערים. קבלו אותם
"וואו, אם רק היה קצת יותר שלום והיו משקיעים קצת יותר באיך שזה נראה, המקום הזה היה יכול להיות מדהים". תודו שהמחשבה הזו עברה בראשכם לפחות פעם אחת, באחת הפעמים בהן ביקרתם באילת. הגאווה הדרומית של ישראל פניה כפרצופה של המדינה, ולמרבה הצער וגאס או מיאמי של ישראל היא למעשה גרסה משודרגת לאשדוד. קבלו את המכוערים שבבנייני העיר הדרומית שלנו.
עדכונים שוטפים גם בטוויטר של ynet
איימקס: הפירמידה המפלצתית המתקלפת
אפשר לשער שאם יש לכם ילדים צעירים כבר חוויתם סרט או שניים בקולנוע ה"איימקס" של אילת. אבל הרבה יותר מאשר שמדובר בחוויה תרבותית-קולנועית, מדובר במפגע סביבתי שמקבל את פני המגיעים לעיר הדרומית, היוצאים משערי שדה התעופה של העיר.
שער הכניסה האווירי וגם זה הקרקעי, למען האמת, עוברים ממש מול הפירמידה המוגזמת הזו, שלא רק מוסיפה אלא מכערת לחלוטין את נוף הדקלים ואת נווה המדבר של המדינה. ואם זה לא מספיק, אז הגוון הכחול-מתקלף של המבנה לא שאינו משתלב בנוף אלא הופך אותו לחריג, מוזר ומפלצתי. מזל שבלילה לא רואים את הצבעים האלה ולפחות אז זה נראה קצת, קצת נוצץ.
מישהו חשב שבאמת ייראה טוב למקם פירמידה כחולה על שפת הים האדום? הזוי. היה טוב לו היו לומדים מ"עיר המלכים" או מה"אייס מול" וממקמים את המפלצת הזו בגולה, כלומר בחולות שמחוץ לעיר.
עיר המלכים: הממלכה האבודה של אילת
תגידו, מישהו מכם היה אי פעם בתוך המבנה המכונה "עיר המלכים"? מישהו מכם ראה אי פעם את המקום הזה פועל? למען האמת, אין לי מושג אם אותו מבנה חום-בוץ שאמור (?) להשתלב בצבעי המדבר שמאחוריו בכלל עובד או שהפך לא מכבר לפיל לבן (או חום, כבר אמרנו).
"עיר המלכים", יוזמה שהושקעו בה מיליונים נבנתה במשך שבע שנים, מ-1993 ועד 2000, ואמורה היתה להיות משהו כמו דיסנילנד תנ"כי עבור הבליינים הצעירים בעיר, והוריהם כמובן. כיום המבנה פשוט עומד שם ומתקלף לאיטו בשמש האילתית הקופחת, הרכבות לא נעות על ההרים והמתקנים החיצוניים בלויים ושבורים.
ונשאלת השאלה: מכיוון שמלכתחילה הסיפור הזה כולו נבנה במנותק משאר מבני העיר, האם לא עדיף פשוט להרים דחפור ולאחד סופית את העיר האבודה עם החול עליה היא יושבת.
המצפה התת ימי הישן: עלוב ועצוב
לאחרונה הוקמה באילת בריכת הכרישים המרהיבה, שכוללת מיליוני ליטרים של מי ים והמון כרישים. הכל טוב ויפה, והמקום באמת מרשים, אבל מצד שני קצת מייתר את המצפה הישן, שהפך לחללית מאפירה ועלובה ליד המבנה החדש.
אז נכון, לכל אחד מהמבנים תפקיד משלו והמצפה שונה לחלוטין מבריכת הכרישים במהותו, אבל עדיין התחדשות המתחם גורמת לו להיראות עלוב ועצוב, ואולי אחרי 40 שנה הגיע הזמן שישפצו גם אותו ויעניקו לאילת מצפה תת ימי חדש שעומד בסטנדרטים העולמיים. טוב נו, לפחות מחירי הכניסה שם כבר עומדים בסטנדרטים ואפילו מעבר להם.
אייס מול: גוש עגום
אני בטוח שיש מי שחשב שזה רעיון גאוני לפתוח באילת קניון שבמרכזו משטח החלקה על הקרח ובטבעת המקיפה אותו, בשתי קומות, חנויות שונות. אז חשב. כל הסיפור הזה התרכז למבנה העגול העצום והעגום - ה"אייס מול", או אם תרצו - עוד קניון.
התוצר הסופי, בשילוב המגלשות המוזרות לילדים בתוך מתחם הקרח מכוער למדי. החנויות לא קשורות ולא מתקשרות עם המתחם, ומיליוני בריכות ה"ספא דגים" שהמקום מציע עלולות לגרום לבחילה לעוברים והשבים רק ממראה הדודות שנותנות לגופּים לאכול להן את הקשה בכפות הרגליים.
הטיילת והדוכנים: לא אמרתם שמפנים?
לפני כשנה וחצי הוחלט לגרש מאילת את באסטות הצמות/כתיבת שם על גרגיר אורז/שקר כלשהו אחר / כפכפים. יש שיסכימו עם הצעד ויש שלא, אך ללא ספק דוכני "שוק חג המולד" בגרסתו האילתית, כלומר הפחונים ובקתות העץ כיערו את הטיילת עד מאוד.
אבל רגע, למה הטינופת עוד שם? חלק מהדוכנים ניצלו בשל היותם למעשה "חנויות" עאלק, כלומר דוכנים מקורים או בנויים, שמציעים בדיוק את אותה סחורה שהוצעה בדוכנים שפונו. מישהו שכח כנראה להשלים את העבודה, והפואנטה של כל רעיון "ניקוי הטיילת" הלך לעזאזל.
מרכז תיירות: לא באמת
כאן מדובר כבר באחת הבדיחות העצובות של אילת. המתחם המכונה "מרכז תיירות", אמור היה להיות המרכז השוקק והמסעיר של העיר. בפועל, מדובר באסופת ברים ועליהם שילוט מחריד ועתיק, חלקו מתפורר וחלקו סתם כעור, וביניהם חנויות האלכוהול, כמו בכל אילת. מביך למדי.
האם כך רצו או רוצים לראות בעיר את מרכז התיירות האמיתי שלה? האם למישהו הגיוני שזו רמת התחזוקה של המרכז שאמור למשוך תיירים לעיר? האם מישהו חושב שתיירים יבחרו לבלות ברחוב הכה-קופנגני הזה?
שדה התעופה
לאחרונה ציינו ברשות שדות התעופה עשור להקמתו של "נתב"ג 2000" שכזכור נפתח ב-2004. אי אפשר להתעלם מהעובדה שברשות שכחו קצת את האח הקטן והמוזנח של השדה הנוצץ (טוב, בערך) מלוד.
השדה האילתי בעיצובו הטורקיז-צהוב, קירותיו ועליהם התמונות העתיקות, קפיטרייתו הדהויה ומרצפותיו המעופשות הוא החוויה הראשונה בעיר בה נתקלים תיירים המגיעים מתל אביב לאילת. חשיבותו מכרעת בפסיכולוגיה הפשוטה של הזכרונות הראשונים מהעיר, ממש כמו במקרה של האיימקס. ולאף אחד, כנראה, לא אכפת.
אבל הקסם האמיתי של השדה הוא הכניסה למי שבא לטוס מאילת בחזרה לשדה דב או לנתב"ג. בחודשי יולי-אוגוסט העמוסים והרותחים בהם הטמפרטורה הממוצעת בשעות היום עומדת על כ-40 מעלות ויותר, התיירים צריכים לעמוד בתורים המשתרכים פעמים רבות אל מחוץ לשדה - בשמש הקופחת. סככה, ציליות, משהו שיגן מהשמש הקופחת? נאדא.
באמת שלא מעניין אותי אם זו צריכה להיות יוזמה משותפת של העירייה, רשות שדות התעופה או חברות התעופה עצמן, אבל הגיע הזמן שמישהו כבר יממן מתיחת פנים לאחד מפרצופיה הבולטים ומגעילים של העיר. מספיק לראות את שדה התעופה בקאן, שדומה בגודלו לזה של אילת (יש שיאמרו שגם העיר) כדי להבין שזה יכול להיראות אחרת, אפילו בהשקעה שאינה בשמיים.
דגל ישראל: גאווה סרת טעם
כבר שנים ניצב בעקבה, אל מול חופי אילת, דגל ירדן העצום שמתנופף לו מול פרצופיהם של האילתים. לא ברור מי רצה להחזיר להם, והחליט על צביעת מתחם צה"ל באזור נמל אילת בדגל ישראל.
לא שחלילה יש בעיה עם הדגל, להיפך, אנחנו אוהבים את דגל ישראל. אבל התשובה הזו דווקא לירדנים בצורת דגל חסר פרופורציות וסר טעם - מיותרת, מכערת ומכוערת.
המתקנים על הטיילת
יש דברים שאו שעושים אותם או שלא. אחת היוזמות החביבות בעיר והאטרקציות הבולטות בה היתה מתקני הלונה פארק על הטיילת. בראשם כמובן אותו כדור צבעוני המקפץ לשמיים ועושה מכונת כביסה לבטן האדם.
עד כאן הכל טוב והכל יפה, אבל לצד המתקן הזה נמצאים על הטיילת עוד סדרת מתקנים מכוערים שאינם פועלים כבר זמן רב, ופשוט עומדים שם עצובים ושקטים.
אמרנו או שעושים או שלא: או שהיו מגדילים את מספר המתקנים ועושים שם מיני לונה-פארק, או שעזבו אתכם ותפרקו את המתקנים, בעיקר אלה שמושבתים ומתקלפים שם.
המלונות
לסיום, לא נזכיר כאן אף שם של אף אחד מהמלונות באילת, כי פשוט כולם מכוערים. אחד אחד. מדובר בערימה של גושי בטון שלא מתחשבים בסביבה ולא משתלבים בה, ולטובת מרפסת עם נוף למים מחרבים את כל מה שמאחוריהם, מלפניהם ולמרגלותיהם.
גם העיצוב של המלונות מחליא ופושע. הבלוקים מפוצצי הטיח והפסיפס אפילו מעלים גיחוך בחלק מהמקרים הטובים, וגורמים לסחרחורת במקרים הפחות טובים. וגאס, כבר אמרנו, זה לא כאן.
