שילוט חדש בתחנות האוטובוס: לא בערבית

תלונה: למה השלטים החדשים של משרד התחבורה, שנתלו בתחנות אוטובוס ברחבי הארץ, לא כוללים כיתוב בשפה הערבית, במקומות בהם זה רלוונטי, כלומר, ביישובים ערביים או מעורבים?

• למרות החוק: העברית נעלמת מהשלטים בקניונים
• עתירה לביהמ"ש: להוסיף שם בערבית לסמל ת"א
  

שילוט בתחנת אוטובוס בראמה

שילוט בואדי חוסיין

המשתמשים: תלמידי בית-ספר ומבוגרים שמתקשים בעברית

עבד כנאענה, תושב עראבה סיפר ל-ynet: "הציבו תחנות אוטובוס ביישב שזה יפה ולפני חודשיים החלו לתלות שלטים חדשים שמספרים על הקו ומתארים את כל התחנות שהוא עובר בהן. הכל טוב ויפה, רק שכל המידע בעברית, אין מלה בערבית וזה בתוך היישוב. גם השמות של השכונות הן בהגיה עברית.

עבד דובר עברית רהוטה, אבל לטענתו רוב משתמשי התחבורה הציבורית, מתקשים בשפה. "בדרך כלל מי שמשתמש בתחבורה ציבורית, אלה צעירים תלמידי בתי-ספר, שהעברית עבורם היא לא משאב שניתן להשתמש בו בקלות", הוא טוען. "עוד אוכלוסיה שמשתמשת תדיר בתחבורה זו אלה המבוגרים והמבוגרות וגם להם יש בעיה בשפה, זה בנוסף לענין העקרוני: גם אם אני קורא ויודע לדבר ולקרוא עברית, אני רוצה שהשליט בתוך היישוב יהיה גם בשפה הערבית".

עמותת סיכוי: "ההתעלמות מהשפה הערבית - תמוהה"

עמותת סיכוי, שמטרתה קידום שיוויון אזרחי בין יהודים לערבים בישראל, פנתה ל-ynet, אחרי שהגיעו לעמותה תלונות דומות של אזרחים ערבים על השילוט החסר, לדידם. "בחודשים האחרונים, החל משרד התחבורה במבצע ארצי מקיף להחלפה וחידוש של כל השילוט בתחנות האוטובוס ברחבי הארץ, במסגרתו מותקן פורמט חדשני ומעוצב שאמור לאחד את שילוט התחנות ברחבי הארץ ולהציג חזות עדכנית נקייה וברורה יותר", מסרו. "זה מהלך ראוי וחשוב, אך באופן תמוה מתברר בימים האחרונים כי הוא מתעלם לחלוטין מהשפה הערבית ואפילו ביישובים ערביים לחלוטין, בהם 100 אחוז מהתושבים דוברי ערבית מוצב שילוט בעברית בלבד.

"אנשי עמותת סיכוי, הפועלת להנגשת השפה הערבית במרחב הציבורי, פנו בעבר למשרד התחבורה מספר פעמים והדגישו את ההכרח להציב שילוט בערבית לצד עברית בכל חלקי הארץ, לנציגי העמותה אף נימסר כי קיים פורמט שילוט בשתי השפות שניתן להציבו בתחנות. ערבית, היא כזכור שפה רשמית בישראל. היעדרה מהשילוט עומד בסתירה לכך, וגם לחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים. אנשי העמותה הופתעו והתאכזבו לגלות כי דווקא בפרויקט רחב היקף ומתוקצב בעלות גבוהה מאוד לא מצאו מקום להשקיע מחשבה וכסף על מנת להוסיף גם ערבית. בשבועות האחרונים התקבלו במשרדי העמותה תלונות של תושבים בדבר ההתעלמות מהשפה הערבית בשילוט החדש.

"האבסורד הגדול עוד יותר שמסתתר מאחורי המהלך הבעייתי הזה, הוא שרק לפני מספר שבועות הכריזה הממשלה על צעד נוסף במהלך רחב לשיפור התחבורה ציבורית ביישובים ערביים. בהחלטת הממשלה מהחודש שעבר, צוין בפירוש שצריך להדביק את הפער בין איכות שירותי התחבורה הציבורית ביישובים הערביים לזו שביישובים היהודיים, כולל תרגום לערבית של מידע על תחבורה הציבורית, במטרה להביא שרמת הזמינות של המידע בערבית תהיה דומה לזו שבעברית.

"במקביל לעבודה של סיכוי, בשבועות האחרונים האגודה לזכויות האזרח פנתה פעמיים בעניין למשרד התחבורה, וביקשה לעצור את המהלך עד לתיקונו והוספת כיתוב בערבית; התגובה שהם קיבלו טוענת שיש בכוונתם לתלות שלטים גם בערבית, אך בשטח זה ממש לא קורה והשלטים הפגומים ממשיכים להיתלות. באגודה לא פוסלים פנייה לבג"ץ, אם יהיה צורך".

בג"ץ: יש להשתמש בשתי השפות

בעתירת ארגון עדאלה בעניין הוספת כיתובים בערבית בשלטים העירוניים בתחומי עיריות הכוללות אוכלוסיה ערבית, בג"ץ קבע (ברוב של השופטים אהרן ברק ודורית דורנר, ועמדת מיעוט של מישאל חשין), כי אי כיתוב בערבית בתחומי עיריות פוגע בחופש הלשון ובכבוד המיעוטים. זאת למרות שאין חובה חוקית לחייב עיריות בכיתוב בערבית.

בנוסף, כיוון שנקבע שהמעמד החוקי של השפה הערבית בישראל נובע מסימן 82 לדבר המלך במועצה (חוק מנדטורי), החל על השלטון המרכזי, שילוט תחנות האוטובוס אמנם נופל בשטחי מועצות מקומיות ועיריות אבל הוא באחריות השלטון המרכזי. כלומר, משרד התחבורה הוא משרד ממשלתי ויתכן שמן הראוי שישתמש בשתי השפות הרשמיות במדינת ישראל, בטח באזורי ריכוז של אוכלוסייה דוברת ערבית. מנגד ניתן לטעון כי הערבית היא שפה רשמית שנייה וכי אזרחי ישראל דוברי הערבית אמורים לדעת לקרוא גם בשפה הרשמית הראשונה: עברית.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בימים אלה מתבצע תרגום בשפה הערבית של כל מאגר המידע הקשור לתחבורה הציבורית. הפרויקט אמור להסתיים במחצית 2015 ולאחריו יוטמע בכל מערכות המידע, כולל שילוט קבוע (סטטי) ואלקטרוני".