שארלי הבדו: יש להבחין בין מאיירים לרוצחים
על רקע מהומות שפרצו במדינות מוסלמיות בעקבות איור הנביא מוחמד, דחה עורך המגזין הסאטירי את הטענה כי מדובר בפרובוקציה. בראיון ל-NBC הוא גם מתח ביקורת על כלי תקשורת במערב שטשטשו את הקריקטורה
"יש לנו בעיה כשאמונה ודת הופכים לפוליטיים. כשזה קורה, אנחנו חוששים ולכן אנחנו תוקפים", אומר ג'רארד ביאר, העורך הראשי של המגזין הסאטירי "שארלי הבדו" בראיון לרשת NBC. באשר לטענה כי הקריקטורה החדשה של הנביא מוחמד היא פרובוקציה, הוא מתגונן: "אנחנו לא הרגנו אף אחד. צריך להבחין בין הרוצחים לבין הקורבנות. אסור לנו להכניס קריקטוריסטים ורוצחים לאותה הקטגוריה".
עוד חדשות בעולם :
"אי השדים" של ארה"ב מתרוקן מיושביו
בוקו חראם מתרחב לקמרון: חטף עשרות ילדים
הלכה לעולמה "אהבת חייו של עומאר שריף"
בראיון ראשון לכלי תקשורת אמריקני מאז הפיגוע במערכת העיתון בפריז, מבהיר ביאר כי פועלו של המגזין נועד להגן חירויות האדם בכלל ועל זכויותיהם בפרט. הוא אף טוען כי הקריקטורה מגנה על חופש הדת אך מדגיש כי הוא ועיתונאיו אינם גיבורים. "אנחנו רק מגנים על החירות, על החופש שלנו, על החילוניות, על חירות המצפון ועל הדמוקרטיה".
בטבח במשרדי המגזין בפריז שאירע לפני כשבוע וחצי נרצחו 10 עיתונאים, בהם חמישה מהקריקטוריסטים הבכירים בעיתון. ביום רביעי האחרון הודפסה המהדורה הראשונה של המגזין ברחבי העולם ב-16 שפות. ברקע הביקוש ההולך וגובר לגיליון המיוחד שלאחר הטבח פרצו מהומות במדינות רבות בעולם המוסלמים, בהן בירדן, באלג'יריה, בתימן וכן במזרח ירושלים. בהפגנות שנערכו בניז'ר בסוף השבוע האחרון נהרגו יותר מ-10 בני אדם והוצתו כמה כנסיות.
ביאר מתח ביקורת על כלי תקשורת מערביים שהחליטו להימנע מפרסום הקריקטורה של מוחמד או לטשטש אותה. "אנחנו לא מותחים ביקורת על כלי תקשורת, שפועלים תחת משטרים טוטליטריים, ולא מפרסמים את הקריקטורה כי זה עלול לגרום במקרה הטוב למאסר ובמקרה הרע למוות".
"אני כן ביקורתי כלפי כלי תקשורת במדינות דמוקרטיות שלא פרסמו את הקריקטורה. הקריקטורה הזו היא לא רק דמות קטנה, מוחמד קטן שצויר. זה סמל. זה סמל של חופש הדיבור, של חופש הדת, של דמוקרטיה ושל חילוניות. כשהם מסרבים לפרסם את הקריקטורה הזו או כשהם מטשטשים אותה, הם מטשטשים את הדמוקרטיה, את החילוניות, את חופש הדת".
ביאר סיפר כי מצבם הפיזי והנפשי של עובדי העיתון הסאטירי עדיין שביר. "נפגענו אישית בצורה
קשה מאוד. חלק היו נוכחים בזמן ההתקפה, אחרים הגיעו אחרי היריות והיו כאלה, כמוני, שבכלל היו במקום אחר. אני הייתי בלונדון".
"אלה שהיו בזמן ההתקפה מגיבים באופן שונה. חלק נפצעו ועדין מאושפזים. אחדים במצב קשה. ויש אלה שנכחו אבל הצליחו להילחץ בלא פגע. הם מנסים להבין למה הם הצליחו להמלט. יש להם מצד אחד תחושה של הקלה ומצד שני תחושת אשמה".
לפנייה לכתב/ת 
