שוק העבודה ב-2015: דרושים פחות עובדים

שנת 2014 הסתיימה עם הדיווחים המטרידים על ההאטה במשק , בלימת הצמיחה של ענפי ההיי-טק ,ירידה בפתיחת עסקים ומפעלים המספקים מקומות עבודה ובלימת קצב קליטת עובדים חדשים בתעשייה. סך היצע המשרות במשק אמנם טיפס, אבל  מי שחיפש עבודה גילה קרוב לוודאי כי רוב המשרות המוצעות בשוק מאופיינות בשכר נמוך ואינן דורשות ניסיון או הכשרה.

ערוץ שינוי מקצועי - לכתבות נוספות:

• שחוקים מהעבודה? כך תעברו הסבה בגיל 50
• בדרך לשינוי: הדוורית שהפכה לתכשיטנית
• שתהא שנת תעסוקה: עובדים שזכו בג'וב חדש
  

האם אלו המגמות הצפויות בשוק גם במהלך השנה הקרובה? האם ההאטה במשק עתידה להשפיע גם על שוק התעסוקה? והאם העלאת שכר המינימום העומדת בפתח, צפויה בהכרח לשפר את מצבם של העובדים? מומחים בתחום העריכו בשיחה עם ynet מה צפוי לקרות בשוק התעסוקה בשנה הקרובה.

הגיוסים יימשכו - אבל בצורה מתונה

מיכל דן-הראל, מנכ"לית Manpower ישראל, מעריכה כי המעסיקים ימשיכו לגייס השנה עובדים, אך בהיקפים מצומצמים יותר לעומת שנים קודמות על רקע הההאטה במשק. "שוק העבודה הישראלי שומר על רמות גיוס יציבות, גם אם נמוכות מאלה שנרשמו בעבר", היא מסבירה. "חלק מהגיוסים הם תחלופת עובדים. אנו מעריכים כי מגמה זו תימשך גם בשנה הקרובה, אבל הגיוסים יהיו מתונים ביחס לשנים קודמות".

תחזית התעסוקה של החברה לשנה הקרובה, המתבססת על סקר בקרב 751 מעסיקים, העלה כי 15% צופים עלייה במצבת כוח האדם ברבעון הראשון של השנה, לעומת 8% שחוזים ירידה, 72% שהשיבו כי לא יחול שינוי ו-5% שאינם יודעים. תשקיף התעסוקה נטו (שיעור המעסיקים הצופים עלייה בהיקף התעסוקה, בהפחתת שיעור הצופים ירידה) לרבעון הקרוב, עומד על גידול של 7% בגיוסי כוח אדם - נמוך יותר לעומת שני הרבעונים הקודמים ולעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בחלוקה לפי ענפים, התחזית לרבעון הקרוב הינה לגידול במצבת כוח האדם בעיקר בתחומי השירותים הציבוריים והקהילתיים; פיננסים, ביטוח, נדל"ן ושירותים עסקיים; ותחום הייצור. מנגד, בענף המסעדנות והמלונאות התחזיות הן לשיעורי פיטורים גדולים ביחס לגיוסים, דבר שמסבירים בחברה על רקע השלכות מבצע צוק איתן, וכך גם בתחבורה, לוגיסטיקה ותקשורת - על רקע ירידה בצריכה הפרטית והרפורמות בתחום.

היכן דרושים עובדים?

סקר אחר של החברה מעלה כי אחד מכל שני מעסיקים מתקשה למצוא עובדים מתאימים. 10 המקצועות הנדרשים ביותר בשוק לפי נתוניה, לאו דווקא נמצאים דווקא בתחתית טבלאות השכר. אלו כוללים מקצועות טכניים ועובדי תעשייה - בהם עובדי קו ייצור, נהגים, שרברבים, מפעילי ציוד מכני כבד, רתכים, חרטים וחשמלאים.

הביקוש לבוגרי לימודי הנדסה גם ממשיך להיות גבוה - כאשר מורגש מחסור בעובדים בתחומי המחשבים, אלקטרוניקה וחשמל, אך גם בהנדסה אזרחית והנדסת בניין. גם תחומי הרפואה והבריאות בולטים, בעיקר מקצועות פרה-רפואיים - אחים ואחיות, פיזיותרפיסטים, רופאים כלליים ומומחי גריאטריה, קלינאי תקשורת, מזכירות רפואיות ועוד.  

(צילום: shutterstock)

בחברה צופים גם ביקושים לעובדי סיעוד וכן בענף מסעדנות ומלונאות - חרף הירידות שנרשמו בענף לאחרונה. כן צפויים ביקושים ל עובדי מרכזי שירות ומכירות - למשל מוקדנים ומנהלי צוותים.

גם בהיי-טק, צופים בחברה המשך ביקושים גבוהים, בעיקר לבוגרי מדעי המחשב ומהנדסים, מפתחי אפליקציות, Data Scientist ומומחי סייבר ואבטחת מידע. לצד זאת צופים בחברה עלייה בביקושים למנתחי מידע ואנליסטים לצד עלייה בביקוש למנהלי מדיה דיגיטלית ורשתות חברתיות ומנהלי קמפיינים דיגיטליים - מקצועות שנדרשים ביותר ויותר חברות בשוק.

עוד מעריכים בחברה, כי מיזמים פרטיים וממשלתיים שיצאו לדרך ושנועדו להגדיל את שיעורי התעסוקה של קבוצות אוכלוסייה המאופיינות בהשתתפות נמוכה בשוק העבודה, עתידים להתחיל להשפיע. כך למשל פעילות מרכזי התעסוקה לחרדים או החוק הקובע כי בגופים עם 100 עובדים ומעלה, שיעור העסקת בעלי מוגבלויות יעמוד על 3%.

ביקוש לללא ניסיון והכשרה

לצד זאת, נתוני AllJobs מעלים כי היצע המשרות הגדול ביותר נותר לעובדים בלתי מקצועיים, בעבודות כלליות שאינן דורשות ניסיון או הכשרה - מגמה הצפויה להמשך גם בשנה הקרובה. "אנחנו צופים המשך דרישה הולכת וגוברת לאיוש מקצועות שלא דורשים השכלה ספציפית או ניסיון תעסוקתי משמעותי, כלומר כאלו שכל מי שנכנס לשוק התעסוקה יכול לאייש", מסבירה עינב בומיפלד, מנהלת התוכן והמחקר של החברה.

בין היתר, נרשמה בשנה החולפת עלייה של 31% בהיצע המשרות בתיירות ומלונאות, למשל לחדרנים, עובדי מזון ומשקאות, עובדי קבלה, מלצרים ועוד, וכן זינוק של בתחומי אופנה וטקסטיל, אן כי בחברה מציינים כי מדובר בעיקר בעובדי מכירות, על רקע כניסת ענקיות אופנה לארץ.

גם בהיי-טק נותרו הביקושים גבוהים על פי החברה, עם עלייה של 6% במספר המשרות. "יש הרבה תפקידים באינטרנט, למשל מנהלי מוצר, מנהלי תוכן, מעצבי אתר, מנהלי פרויקטים, מנהלי שיווק דיגיטלים ועוד. כל התחום בצמיחה באופן טבעי, כי אין היום מקום שאין בו אתר אינטרנט". היא מציינת.

מנגד, בין התחומים שנמצאים במגמת ירידה בולט תחום חומרה. "התחום בירידה מתמדת כמה שנים והשנה צנח ב-7%. זאת משום שאין הרבה חברות שמייצרות כיום חומרה בארץ ורוב הייצור עבר לחו"ל. יש הרבה קיצוצים בענף וחברות מעדיפות להעסיק את אותם מפוטרים במקום לפתוח משרות חדשות החוצה, כך שהרבה אנשים מסתובבים במעגל תעסוקתי סגור".

(shutterstock)

תחומים נוספים שנמצאים בירידה מבחינת היצע המשרות הם מדעים מדויקים - ירידה של 7%, ביוטכנולוגיה - ירידה של 10%, ומדעי החיים - ירידה של 13%. "גם לבוגרי מדעים מדויקים קשה היום למצוא עבודה, כי אין מספיק משרות", היא מציינת. "המוחות המבריקים בורחים לחו"ל ובצדק, השוק בארץ לא מציע עבודה".

הבעיה: היעדר התאמה לשינויים הטכנולוגיים

יפה ויגודסקי, יו"ר הקרן הממשלתית מעגלים, שמממנת הכשרות והסבות מקצועיות לעובדים במקצועות שוחקים, מציינת כי האתגר העיקרי לשוק העבודה הוא הפריון הנמוך כשלעמדתה, הבעיה העיקרית היא מחסור בעובדים מקצועיים. "המחסור העיקרי קיים במהנדסים, אנשי מכירות, סוכנים ואנשי שיווק, מחשבים, פקידות, מפעילי מכונות, ריתוך ומסגרות, עובדי בניין, נהגים, עובדי ניקיון ועוד", היא אומרת.

היא מוסיפה כי התעשייה מתגאה בשכר ממוצע של 8,500 שקל, אבל זה נובע מזה בעיקר מהפער בין המשכורות הגבוהות במיוחד, לעומת אלו שבתחתית הסולם. "המעמד הבינוני זלג לעוני בשנה החולפת כתוצאה מיוקר המחייה, בעיית הדיור, סגירת מפעלים ורפורמות שלא יצאו לפועל", היא מסבירה. "הנתון המדאיג הוא, שכמחצית מהעניים הם אנשים עובדים. תלושי השכר של העובדים שמולם אנחנו פועלים מגיעים למינימום עם שעות נוספות לעומת מנהלי אגפים, מחלקות וסמנכ"לים עם משכורות בשמיים".

ויגודסקי מזהירה, כי העלאת שכר המינימום לאו דווקא תעלה את הפריון הנמוך המאפיין את שוק העבודה המקומי. "מה שכן יעלה את הפריון זה הכשרות של אותם עובדי כפיים, אך המעסיקים לא משקיעים בכך לדאבוננו, בעיקר בכל הנוגע להתאמת העובדים המבוגרים לשינויים הטכנולוגיים במפעלים.

"המעסיקים רוצים לשמור את העובדים הללו כי הם נאמנים ומסורים, אך הם לא מתאימים יותר לשינויים שקורים במפעל ולשוק העובדה המודרני. את חלקם מפרישים וחלקם משאירים בלית ברירה, כי לא מוצאים אנשים אחרים במקומם. כאן אנחנו נכנסים".

הקרן, שפועלת מזה כשנתיים, מציעה הכשרות מקצועיות על חשבון המדינה לעובדים מבוגרים במקצועות שוחקים, בעיקר מבחינה פיזית, בהם גם לעובדי מפעלים שנסגרים. בין ההכשרות שהיא מספקת כלולים ניהול אחזקה במבנים ובמערכות, ניהול מחסן ממוחשב, במנעולנות, בקוסמטיקה, קונדיטוריות ועוד.

לדברי ויגוצקי, הם מספקים מקצועות שיש להם דרישה במשק. "הצרכים של המשק לשנה הקרובה, הם בעיקר תחומים של הצווארון הכחול", היא מציינת. "אנחנו מכשירים כ-1,000 עובדים כל חודש, כשחלקם הגדול לומד עדיין. אלו קורסים של מאות שעות וההכשרות מתקיימות פעם בשבוע כשכולם עובדים במקביל. אבל כבר יש לנו הצלחות כמו בוגרים שפתחו עסק קטן בבית".

ירידה בפתיחת עסקים

חרף הנתונים בדבר המחסור בעובדים לתעשייה - ב-AllJobs מאבחנים צניחה של 17% במשרות רכש ולוגיסטיקה, של 7% בחשמל ואלקטרוניקה ושל 3% בייצור ובתעשייה. "זו מגמה מתמשכת כי בהרבה משרות, מחסנאים ורכש למשל, המחשב מחליף את העובדים ועם הזמן זה מצטבר למסות", אומרת בוימפלד.

(צילם: shutterstock)

יתכן שניתן להסביר זאת גם בנתוני התאחדות התעשיינים, לפיהם הקמת מפעלים חדשים המעסיקים מעל 20 עובדים הצטמצמה דרמטית, מ-56 מפעלים שהוקמו ב-2006 ל-14 בלבד בשנת 2013. לצד זאת, נרשם בעשור החולף זינוק בשיעור המפעלים שהעדיפו לפתוח קווי ייצור בחו"ל, מ-16% ל-27% כיום. בין היתר, המשמעות של הנתונים הללו בין היתר, היא עצירה מוחלטת של קצב קליטת העובדים בתעשייה.

נתונים אלו הצטרפו לתמונה המטרידה בדבר הירידה הירידה בפתיחת עסקים קטנים בישראל, מוטי שפירא, מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (לה"ב), מסר כי "אנו צופים ששוק התעסוקה יישאר דומה בכללותו לשנה שעברה, אך לצערנו, חוששים שתמשיך מגמה של מאזן שלילי בין מספר העסקים שיפתחו לעומת אלו שיסגרו. בנוסף, איננו רואים צמיחה בשיעור התעסוקה כעצמאים מכיוון שהממשלה טרם הפעילה תכניות שהוצאו על ידי להב למדיניות תומכת ומעודדת צמיחת עסקים קטנים ותעסוקת עצמאים".  

לצעירים שמחפשים את דרכם בשוק התעסוקה, בוימפלד ממליצה להפנים כי תחומי הדיגיטל, אינטרנט ומחשבים הופכים להיות בהדרגה שפה נוספת שכל אחד צריך לרכוש. "העולם כולו צועד לכיוון דיגיטאלי וצריך להפנים את זה ולהפרד מהמקצועות הישנים. לצד זאת, השאיפה ללמוד תואר בכל מחיר גם לא מוכיחה את עצמה - יש לבחון לאן השוק מנשב ולבחור מה ללמוד בהתאם".

(צילום: shutterstock)

גם אם שואלים את אייל קמחי ממרכז טאוב, העלאת שכר המינימום לאו דווקא מבשרת טובות לעובדים במשק. "אני לא מאמין בתחזיות", הוא מקדים להבהיר, "אבל מדאיג אותי שאנחנו בתקופת בחירות ושנכנסת מגמה פופוליסטית מבחינת המדיניות. הדוגמה הטובה ביותר היא העלאת שכר המינימום.

"אני לא אומר שזה לא טוב. זה עניין ערכי, לא שחור ולבן", הוא מוסיף. "אם מוכנים לשלם את המחיר בשביל לקבל שוויוניות בהכנסות, המדיניות מוצדקת, אבל הבעיה היא שאף אחד לא יודע מה המחיר. כולם קפצו מהר מאוד על העגלה, מכל קצוות הסקאלה הפוליטית וללא כל עבודת מטה. אף אחד לא יתנגד כדי לא להיות נגד העובדים החלשים.

אם המחיר יהיה גבוה, מי שישלם את זה כשיסתיימו הבחירות, יהיה שוק העבודה. "למשל בגידול באבטלה", הוא מדגים, "בתעסוקה שחורה כי אנשים יפיסקו לדווח על העובדים כדי לא לשלם שכר מינימום גבוה, בירידה של עסקים למחתרת. יש גם המון השלכות על עובדים שזכאים לקצבאות שכן בסופו של דבר, הם לא ייהנו אפילו מההטבה הזו.

קמחי גם לוקח בערבון מוגבל את נתוני העוני. "אם יש משפחה עם שני מפרנסים שעובדים במשרה מלאה - ההסתברות להיות עניים מאוד נמוכה", הוא אומר. "נכון שיש מגמת עליה קטנה בשיעור המשפחות העובדות במשרה מלאה מתחת לקו העוני, אבל עדין באחוזים בודדים ומשקף את אי-השוויון בכלל. זו לא בעיה ספציפית, אלא בעיה של אנשים שהצטרפו לשוק העבודה בשנים האחרונות במשרות שוליות וזה מקרב לקו העוני".

גם את תופעת העסקת עובדי הקבלן, הוא ממליץ לקחת בערבון מוגבל. "יש רבים שעובדים במשרות חלקיות בכוונה, כמו סטונדטים. יש נשים שעובדות בסיעוד מעט שעות ולא מעוניינות ביותר כדי לא לאבד זכאות להבטחת הכנסה. חלק מתופעת העסקת עובדי הקבלן היא מיתוס, שאם פורטים אותו לפרוטות מגלים שלא כצעקתה".

בשורה התחתונה, קמחי מודה אמנם כי "השוק נהיה יותר אכזרי", אבל מציין שיש גם סיבות לאופטימיות. "כשמכניסים אנשים לשוק העבודה, גם אם במשרות חלקיות או שוליות, הם מצליחים לתקוע שורש, להתקדם בעבודה ולהגדיל את ההכנסות", הוא אומר. יש לעבור מתרבות של אי-עבודה לעבודה, מי שעושה זאת נהנה מדרך טובה יותר ולכן אני אופטימי. אם זאת, הכל תלוי כמובן בחוזק המשק בכלל, שכן אם הוא ייכנס למיתון - הכל יתהפך". 

ליצירת קשר עם קרן מעגלים - באתר האינטרנט ובעמוד הפייסבוק