משפחה אחת, 3 הרוגים, 3 קטועי רגליים: כך נראה "יום השישי השחור" במבט מתוך רפיח
ב-1 באוגוסט התעוררו בני משפחת א-נמאלה בתחושה שצוק איתן הגיע לסיומו. אבל אחרי חטיפת הדר גולדין החלו ההפגזות והם הצטרפו לנחיל הנמלטים ברחובות, עד שטיל ישראלי עצר אותם. "פגעו בנו ישירות", סיפר ל-ynet וואיל א-נמאלה שניצל. דו"ח של רופאים לזכויות אדם: לאזרחים לא היה לאן לברוח
1 באוגוסט 2014, יום חטיפתו של סגן הדר גולדין, שקיבל בישראל את הכינוי "יום שישי השחור", היה אכן אחד הימים השחורים שנחקקו בזיכרון הפלסטיני במהלך מבצע צוק איתן. בדיווחים השמרניים ביותר בעזה נמסר כי בשעות הספורות שאחרי החטיפה נהרגו עשרות פלסטינים כתוצאה מירי מסיבי של ארטילריה ושל חיל האוויר שהומטר במהלך הניסיון לאתר את גולדין ולבודד את הזירה. אזרחים פלסטינים רבים ברפיח נפגעו בבוקר הזה, חלק גדול מהם לא היה קשור כלל ללחימה, אולם איתרע מזלם והם התגוררו בסמוך למקום התקרית.
מעט מאוד סופר על אותם אזרחים בתקשורת הישראלית ועל הגיהנום שעברו באותו יום. וואיל א-נאמלה (26), נשוי ואב לשניים שעבד במוסך ברצועה, היה אחד מהם. את אותו בוקר יום שישי קיבלו הוא ובני משפחתו באופטימיות ובהקלה לנוכח ההכרזה על הפסקת האש, ולא שיערו בנפשם כיצד הוא עתיד להסתיים.
"באותם ימים התגוררו אצלנו אחותי, אחי ומשפחתו, משום שהם פחדו ורצינו להיות קרובים זה לזה בימי הלחימה", סיפר א-נאמלה ל-ynet. בבית שהו גם נשות האחים וחמישה ילדים – שני ילדיו של וואיל ושלושה של אחיו. "בבוקר קמנו בתחושה טובה משום שידענו שהפסקת האש אמורה להיכנס לתוקף, ותכננו לצאת לשוק כדי לקנות מצרכים ואוכל אחרי ימים רבים שבהם לא יכולנו לצאת מהבית. אלא שאז הכול התהפך".
וואיל ובני משפחתו לא היו מודעים לכך שבמרחק שני קילומטרים בלבד מביתם הופרה הפסקת האש בתקרית שבה נהרגו רס"ן בניה שראל, סמ"ר ליאל גדעוני וגולדין עצמו. הדי הפיצוצים התקרבו לבית המשפחה, ומעט אחר כך פגעו שני פגזי טנקים או ארטילריה בקרבתם. רסיסים פגעו בכניסה לבניין ולחדר המדרגות.
"הילדים התחילו לבכות ולרעוד", ממשיך א-נאמלה. "הבנו שאנחנו צריכים לברוח ולהתרחק מהמקום. אספנו את הילדים ויצאנו מהבניין. ברחוב היו עוד אנשים. אתה רץ בקבוצה אחת – כל אחד ומשפחתו – ואתה רואה אחרים נמלטים גם כן".
- נמלטים ממה?
"אתה רואה מולך את ההיסטריה של הילדים, הרס ופטריות עשן, ואתה מנסה לברוח הכי רחוק מהן".
משפחת א-נאמלה הצליחה להתרחק כ-600 מטר מהבית כשנשמע הפיצוץ. שני טילים שנורו מכלי טיס פגעו במשפחה הנמלטת: "הפגיעה הייתה ישירה. לא לידנו, לא על מכונית ולא על בית. הטילים פגעו בנו".
התוצאה הייתה קטלנית: אחותו של וואיל, אחיו יוסף ואשתו נהרגו. שני ילדיו הקטנים של יוסף נפצעו קשה. רגלו של וואיל נקטעה וכך גם שתי רגליה של אשתו אסראא' ורגלו של אחד מבניו, שריף. בת אחרת שלו נכוותה, והיא היחידה במשפחה שלא נקטעה אף אחת מגפיה.
חצי מהמשפחה שלי נמחקה
על פי עדויות מעזה, דקות ארוכות חלפו בין הפגיעה לבין פינוי הפצועים וההרוגים של אותה תקרית. רק רבע שעה אחר כך הצליח להגיע למקום אמבולנס ראשון ופינה קודם את הילדים. עשר דקות אחר כך הגיע אמבולנס נוסף ופינה את וואיל ואת אשתו. רכב שלישי פינה את אחיו ואת אשתו, שבאותם רגעים היו עדיין בחיים. אמבולנס רביעי פינה את אלה שנהרגו במקום.
וואיל היה מחוסר הכרה במשך חמישה ימים ולא ידע על האובדן והפצועים. הוא פונה לבית חולים ברפיח ולאחר מכן הועבר על ידי הצלב האדום לבית חולים בחאן יונס. בשל מצבם הקשה הוצאו וואיל ואסראא' כמה ימים אחר כך מרצועת עזה. הוא הועבר לבית החולים אל-מוקאסד במזרח ירושלים ואשתו הועברה לבית החולים הממשלתי בחברון. וואיל עבר בסך הכול חמישה ניתוחים סביב קטיעת רגלו הימנית ובבטנו, ובוצעו לו השתלות עור ברגלו השמאלית. לאחר חודשיים הוא הוחזר לרצועת עזה.
האח יוסף היה רוקח והמפרנס העיקרי במשפחה. בני המשפחה נותרו כיום ללא יכולת לפרנס את עצמם ועם צורך בהליך שיקומי ארוך, להם ולילדיהם, שלא ידוע מתי יתקיים, אם בכלל.
"אנחנו זקוקים לסיוע כדי לצאת מרצועת עזה ולקבל טיפול רפואי בכל מקום שאפשר, משום שבעזה אין לבתי החולים את היכולת לטפל בנו", אומר א-נאמלה, שכיום מסתייע בכיסא גלגלים. "אני מבקש מכל מי שיכול שיעזור לנו. שיוציאו אותנו לטיפול בישראל או במדינה אירופית שמסוגלת לטפל בסוג כזה של פציעה. אבל אני לא אופטימי. חצי מהמשפחה שלי נמחקה למרות שלא החזקנו נשק או איימנו על מישהו. אין לנו כסף ואין אף אחד שעוזר לנו".
הדו"ח: אזהרות צה"ל כשלו, לא היה לאן לברוח
סיפורו של וואיל מקביל לדו"ח ראשון שפרסם אתמול ארגון רופאים לזכויות אדם על אירועי צוק איתן, ונכתב על ידי משלחת של מומחי רפואה בינלאומיים ששהתה ברצועת עזה בתקופת המבצע.
היא קבעה שמנגנון ההתראה של ישראל נכשל במהלך צוק איתן וכי לאזרחים הפלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה לא היו ערוצי מילוט מההפצצות. עוד קובע הדו"ח שמנגנון פינוי הפצועים ברצועת עזה קרס וכי פגיעה בכוחות ההצלה הגדילה את מספר האזרחים שנפגעו.
על פי הדו"ח, אזהרות צה"ל שכללו שיחות טלפון, הצנחת כרוזים ונוהל "הקש בגג" לא היו יעילות, מה גם שמנגנון ההתראה המוקדמת סבל מחוסר עקביות. עוד נכתב כי פגיעות רבות היו בתוך בתי מגורים או באזרחים שברחו מבתיהם, וכי במקרים רבים נעשה שימוש בכמויות גדולות של חומר נפץ רב עוצמה באופן חסר הבחנה.
הדו"ח קובע כי במהלך הלחימה הייתה פגיעה בצוותי רפואה למרות זכאותם להגנה מיוחדת. על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות הפלסטיני, 23 אנשי רפואה נהרגו זמן המבצע ו-83 נפצעו. 45 אמבולנסים ניזוקו או הושמדו ו-17 בתי חולים נפגעו אף הם. הדו"ח אינו מתייחס לטענות צה"ל כי מחלק מבתי החולים בוצע ירי רקטות אל עבר ישראל.
בדו"ח נכתב כי בזמן הלחימה הופעל מנגנון תיאום בין צה"ל, הצלב האדום והסהר האדום, אך במקרים רבים פינוי הפצועים לא התאפשר כלל, ולעתים נמשך שעות רבות ועלה בחיי פצועים או האריך את סבלם.
מארגון רופאים לזכויות אדם נמסר: "הדו"ח מצביע על פער בין המחויבות המוצהרת של הצבא לשמירה על חיי אדם לבין התנהלותו בזמן הלחימה, שהביאה לאלפי הרוגים ופצועים ולכך שלתושבי רצועת עזה לא היה מרחב מוגן שבו יכלו למצוא מחסה". הארגון שלח את הדו"ח לראש הממשלה בנימין נתניהו ודרש להורות על הקמתה של ועדה ממלכתית שתחקור באופן עצמאי את האירועים והפקודות שניתנו בזמן המלחמה.
הפרקליט הצבאי הראשי אמור להכריע בקרוב אם לפתוח בחקירה פלילית על התנהלות כוחות צה"ל, בפיקודם של מפקדי חטיבת גבעתי, באירוע יום שישי השחור. תחקירים שבוצעו בצבא העלו כי הכוחות פעלו בנוהל מבצעי של "אש לחילוץ", הנחשב מתירני יותר מבחינת ירי למטרות חשודות במרחב אוכלוסייה. זאת מאחר שגולדין היה נתון בידי האויב והייתה הערכה כללית לגבי מיקומו. הכוחות טענו בתחקירים כי ירו למטרות טרור מסומנות וידועות. הפצ"ר אמור להכריע אם הירי היה פזיז ולא מוצדק - גם בנסיבות החריגות.
צה"ל: "הנתונים שגויים ומוטים"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה נמסר בתגובה: "הדו"ח לא הועבר להתייחסות צה"ל בטרם פורסם. מובן כי קבלת התייחסות מקיפה מגורמי הצבא הייתה מביאה להסרת הנתונים השגויים והמוטים הרבים הכלולים בו. הדו"ח מבוסס בעיקר על נתונים חד-צדדיים, דלים ולא מדויקים ממקורות המוטים מראש נגד
ישראל. המסקנות הגורפות של הדו"ח והמתודולוגיה הבעייתית בה הוא משתמש מטילים צל כבד על תוכנו ומהימנותו".
עוד נמסר בתגובה כי "במהלך מבצע 'צוק איתן' פעל צה"ל על מנת להזהיר את תושבי השכונות שבהם תוכנן להתבצע תמרון של הכוחות בערוצים מגוונים, ניתנו אזהרות לאזרחים בטרם תקיפה של מטרות צבאיות שעלולה הייתה לגרום לנזק אגבי. לאורך המבצע מנהלת התיאום והקישור במעבר ארז נמצאה בקשר רציף והדוק עם גורמי רפואה מקומיים ובינלאומיים בעזה. זאת, על מנת לתאם, בין היתר, את פעילותם של צוותים רפואיים בשטח".
כמו כן צוין כי "בכפוף לנסיבות הלחימה האינטנסיבית בשטח, נעשו מאמצים רבים לאפשר גישה עבור צוותי הצלה וחירום מקומיים לאזרחים שנפגעו אגב הלחימה ואת פינויים המהיר והבטוח מהשטח. בקשות לתיאום כאמור נבחנו באופן פרטני על רקע הנסיבות הרפואיות ובשים לב ללחימה בשטח, לרבות הסיכון לכוחות ולביטחונם האישי של צוותי החירום וההצלה, ונעשה מאמץ מרבי לאפשר את ביצוען ככל הניתן".
לפנייה לכתב/ת 
