שנה לאסון דליפת הגז בי-ם: "חבל ששרדתי"
שנה לאחר שארבעה נהרגו בפיצוץ בגילה, שבו הדיירים לזירה ונוכחו לגלות שדבר לא השתנה. קרובתם של הנספים: "לא בוכה על המתים, אלא על השכנים האלו שלא רק נפצעו, גם לא נשאר להם כסף לתרופות. איך יחיו ככה?"
נפגעי אסון הגז חוזרים למקום שפעם היה ביתם: ב-20 בינואר 2014 הרעיד פיצוץ עז את שכונת גילה בירושלים. דליפת גז בבניין ברחוב שבתאי הנגבי 65 גרמה לאסון שגבה את חייהם של ארבעה והותיר 11 משפחות ללא קורת גג וללא פתרון למגורים עד היום.
נפגעי האסון: "שנה של תחינות לביטוח" (צילום: אלי מנדלבאום)
הבוקר (יום ב') חזרו לשם בני המשפחות שהתגוררו בבניין. חלקם חזרו למקום בפעם הראשונה מאז האסון. הם גילו שמאז אותו הלילה שום דבר לא השתנה: ההריסות לא פונו, הבניין טרם שופץ וההבטחות הגדולות של הרשויות לשקם את הבניין ואת חיי הדיירים בו עדיין לא מומשו.
הביטוחים שהיו לבעלי הדירות לא כיסו את תיקון הנזקים, ויוזמות שונות שלהם לרתום את הרשויות לשיקום הבניין לא צלחו עד כה. הם טוענים שהזניחו אותם והפקירו אותם. חלקם מתגוררים אצל קרובי משפחה ואחרים בשכירות. חלק מהמשפחות עוד משלמות משכנתה על הדירה ההרוסה בנוסף לשכירות וקורסים תחת העול הכלכלי.
אברהם, גלית ויוסף טופאן. נהרגו באסון(צילום רפרודוקציה: גיל יוחנן)
(צילום: מוטי קמחי)
(צילום: נועם דבול דביר)
ינואר 2014: הבניין נהרס, הדירות נחרבו(צילום: אודי גל דובר כבאות והצלה ירושלים)
בין ההרוגים באסון שלושת בני משפחת טופאן: אברהם, אשתו גלית ובנם יוסף. תמר זהבה, אחותו של אברהם, נכנסה לדירתם ההרוסה בפעם הראשונה מאז האסון. "אני לא בוכה לא על אחי ולא על גיסתי ולא על בן אחי", היא זעקה, "אני בוכה על השכנים האלו שלא רק נפצעו ולא רק בחרדות וטיפולים - לא נשאר להם כסף לתרופות. איך הם יגמרו את החיים שלהם בצורה כזאת?"
מחר מתכננים הדיירים שנשארו ללא בית להקים אוהל מחאה מול בית ראש הממשלה בקריאה לרשויות לסייע להם לחזיר את חייהם למסלולם.
הכתבה המלאה תתפרסם בהמשך השבוע ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
פיצוץ בבניין לפני שנה
צילום: אודי גל דובר כבאות והצלה ירושלים
מומלצים
