סנו חויבה לתת הנחות על 25 מוצרים

שלטים המבשרים על הנחה במסגרת פשרה בתביעה ייצוגית נתלו לאחרונה בסניפי שופרסל. השלטים הם תוצאה של תביעה בסך 36.91 מיליון שקל שהוגשה ב-2011 על-ידי צרכנית שטענה לסימון שלא כדין והטעיה על-ידי סנו, החברה הדרומית (חברה בת של סנו) ושופרסל.

לרשימת המוצרים שיימכרו בהנחה

שופרסל נמחקה כצד לתביעה והוחלט כי סנו והחברה הדרומית, יפצו צרכנים ב-1 מיליון שקל בדמות הנחות על 9 מוצרים. לפי השלטים שניתלו בסניפי שופרסל מדובר ב-15 חומרי ניקוי; 2 דטרגנטים; 2 מטהרי אוויר ו-6 מוצרי נייר, סך הכל 25 מוצרים.

הגדרת הקבוצה שאמורה להינות מההנחות היא: כל מי שרכש בשנים 2011-2004 בחנויות השייכות לחברת שופרסל בהן נמכרים מוצרי המותג הפרטי של שופרסל, אחד או יותר מבין ששת מוצרי הניקוי לבית המיוצרים על ידי סנו, כגון: נוזל חיטוי "סנו ז'אוול אקונומיקה", נוזל ניקוי לרצפה "ריצפז פרש", מרכך כביסה "מקסימה", נוזל ניקוי לכלים "סנו סאן", מנקה אסלות "אנטי קאלק" ומסיר שומנים "סנו פורטה פלוס". למוצרים הללו נוספו עוד מוצרים עליהן סנו חויבה בהנחות: כמו נייר טואלט שופרסל.

הטענה להטעיה: החברה הדרומית שמייצרת עבור שופרסל, זו בעצם סנו

הצרכנית שהגישה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, טענה שמוצרי ניקוי מסוימים שנמכרו ברשת שופרסל, תחת המותג הפרטי "שופרסל", סומנו כאילו יוצרו על ידי "החברה הדרומית" בעוד שבפועל הם יוצרו על ידי חברת האם שלה, סנו.

הדבר נעשה, לטענתה, כדי להסתיר את העובדה כי קיימת זהות בין מוצרי הניקוי הביתיים של המותג סנו לבין המוצרים המקבילים של המותג הפרטי של שופרסל, ולאפשר גביית מחיר שונה ונמוך יותר עבור האחרונים, מבלי לפגוע בתמחור הגבוה של מוצרי סנו, אף שמדובר במוצרים דומים עד זהים. כן טענה המבקשת כי מספר הח.פ. שנרשם לצד שמה של החברה הדרומית היה למעשה מספר הח.פ. של סנו.

המבקשת טענה, כי רכשה את מוצרי הניקוי היקרים יותר ששווקו תחת המותג סנו, וכי אילו הייתה יודעת שגם את מוצרי הניקוי ששווקו תחת המותג "שופרסל" ייצרה סנו, הרי שהייתה מעדיפה לרכוש את האחרונים שמחירם זול יותר.

סנו והחברה הדרומית: מוצרי סנו והמוצרים למותג הפרטי אינם זהים

סנו והחברה הדרומית טענו בתגובה, כי אין כל פסול בסימון החברה הדרומית כיצרן מוצרי הניקוי המשווקים תחת מותג שופרסל.

"מוצרים אלו פותחו על ידי החברה הדרומית במיוחד עבור שופרסל, בהתאם למפרטים ולדרישות מדויקות שנקבעו על ידי שופרסל, ותחת פיקוח קפדני שלה", נכתב בפסק-הדין של השופט יצחק ענבר. החברות הדגישו, כי "מוצרי סנו ומוצרי שופרסל אינם זהים. לטענתן, מוצרי סנו אליהם נערכה ההשוואה במסגרת בקשת האישור הינם מאיכות מעולה, הם בעלי מאפיינים הנעדרים ממותגים מקבילים ולפיכך מחירם גבוה יותר. מכל מקום, קיימים מוצרים מתוצרת סנו המהווים חלופה זהה או זולה יותר ביחס למוצרי המותג הפרטי של שופרסל, ולכן הטענה לפיה הצרכן היה מעדיף לרכוש בהכרח את מוצרי המותג הפרטי - אינה נכונה".

עוד טענו כי אין פסול לפי הגדרת "יצרן" בחוק בהטבעת שמה של החברה הדרומית על מוצר המיוצר עבורה על-ידי סנו וכן טענו כי "זהות היצרן אינה מהווה שיקול מכריע במסגרת קבלת ההחלטה בדבר רכישתו של מוצר זה או אחר, להבדיל מהמותג תחתיו נמכר המוצר, וכי ממילא מרבית הצרכנים כלל אינם בודקים את זהות היצרן במותג פרטי".

הן הוסיפו, כי "לטענתן תכלית חובת סימון זהות היצרן על גבי המוצרים, לא נועדה לשמש לתכלית מסחרית או להקניית כלים לבחירה בין מוצרים מתחרים, אלא נועדה ליתן לצרכן שנתקל בבעיה באיכות המוצר כתובת לפנות אליה".

היועץ המשפטי: חשש שסנו תרוויח שיווקית מההנחות

בנובמבר 2013 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה מתוקן אחרי הערות בית-המשפט. היועץ המשפטי לממשלה טען כי הסכם הפשרה לוקה במספר חסרים.

בין היתר טען כי הפשרה היא "פשרת קופונים" וציין כי "יש לשים לב לכך שרק ארבעה מתוך ששת המוצרים נושא בקשת האישור נכללים ב'מבצע', ולעמדת היועמ"ש יש לקבל הסבר כיצד ועל ידי מי הורכבה רשימת המוצרים על מנת להסיר את החשש שמא הרכבה תואם בעיקר את האינטרסים השיווקיים של המשיבות".

עוד טען כי קבוצת הצרכנים הורחבה על-ידי החברות, לכאורה במטרה למנוע תביעות עתידיות נגדן; וכן טען כי "יש לשים לב לכך כי ההטבה אינה תחומה בזמן, עובדה המאפשרת גם היא לחברות לנווט את מתן ההטבה לפי אינטרסים שיווקיים שלהן; עוד הצעיה להבהיר כי סך ההטבה עומד על 1 מיליון שקל נטו לצרכן, לאחר גילום רווחים של שופרסל או כל גורם אחר בשרשרת השיווק; כמו כן העיר כי המרוויחה העיקרית מבין המשיבות, סנו, אינה נושאת בעלות הפיצוי.

עקב כך קבע בית-המשפט כי כל המוצרים שנכללו בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, יכללו במסגרת מתן ההטבה הצרכנית בהתאם להסכם הפשרה, וזאת בין בנוסף למוצרים נוספים.

בנוסף נקבע כי החברות יתקנו את סימון היצרן על גבי מוצרי המותג הפרטי של שופרסל כך שהכיתוב יהא 'החברה הדרומית לשיווק בע"מ באמצעות סנו מפעלי ברונוס בע"מ' (למרות שהסכם הפשרה שהוגש לאישור בית המשפט לא כלל הוראה בדבר הסרת המחדל).

הטבה של שנתיים או עד מיצוייה

החברות התחייבו כי "תקופת מתן ההטבה הצרכנית תעמוד על שנתיים או עד למיצוי תקרת ההטבה, לפי המוקדם; ככל שסך ההטבה הכולל לצרכנים לא יגיע ל-1 מיליון שקל נטו בתוך שנתיים, ייתרם ההפרש באמצעות העברת מוצרים לעמותה שזהותה תוסכם בין הצדדים ותאושר על ידי בית המשפט. הסכמה זו מבטיחה כי סכום ההטבה המוסכם יעבור לציבור תוך זמן סביר במלואו (בהסכם הפשרה המקורי לא נתחמה תקופת מיצוי ההטבה בזמן). בהקשר זה המשיבות תידרשנה להצהיר, כי אין מדובר בתרומה שאותה תכננו להרים ממילא.

"הן הצהירו והתחייבו כי קיבלו את אישורה והתחייבותה של שופרסל לאפשר ולשתף פעולה עם ביצוע הסדר הפשרה, ובכלל זה, מכירת מוצרי הניקוי של המותג הפרטי 'שופרסל' בהנחות המפורטות בהסכם הפשרה; תליית השלטים המיידעים את הצרכנים בסמוך למוצרים בכל סניפיה, לאורך כל תקופת ההטבה ועד למיצויה; מסירת דו"חות נתוני מכירה מלאים ומפורטים של שופרסל לידי המשיבות בקשר לכמות המוצרים שנמכרו ומחיריהם על מנת שניתן יהיה לבחון את שיעור ההנחות שניתנו לצרכנים ביחס לכל מוצר ואת ניצול ההטבה על ידי הצרכנים".

בית-המשפט קבע כי החברות ושופרסל לא יעשו שימוש בהיגד: 'מבצע' או בכל היגד דומה אחר (כגון '%X חינם' או '% X הנחה', או 'X מ"ל חינם') על גבי המוצרים או במסגרת פרסומיהן.

הגמול לצרכנית שביקשה לתבוע: 25 אלף שקל. שכר הטרחה לבא כוחה: 200 אלף שקל, בתוספת מע"מ.

מסנו נמסר בתגובה: "מדובר בכל מוצרי הפרייבט לייבל שסנו מייצרת עבור שופרסל. ההחלטה אילו מבצעים לקיים מפעם לפעם ועל אילו מוצרים נמצאת באחריות רשת שופרסל. המוצרים הם אקונומיקה, מנקה חלונות, מטהרי אוויר, נייר מגבת, נייר טואלט, נוזל כלים, מנקה אסלות, מנקה רצפות וחומר לניקוי כללי".