עשן בלי אש / טור
ההתרעה של הכרוז ביציע על שריפה הייתה לשווא, כי בית"ר ירושלים והפועל ת"א הציגו כדורגל חלש ואיטי וחבל שלא ניתן היה לסיים מוקדם יותר. אורי קופר לא נהנה בטדי
"התרעת אש, התרעת אש, נא להקשיב לכרוז". מערכת הכריזה בטדי חזרה על עצמה שוב ושוב במחצית והכניסה את יושבי היציעים להלם. אף אחד לא באמת ידע מה לעשות.
- לטבלת ליגת העל
- צפו בתקצירי ליגת העל
- בלגן מחוץ לטדי, גם אביגדור ליברמן לא הצליח להיכנס
- קורצקי שלח מסר לטביב
זה המשיך עם "פרצה שריפה, פרצה שריפה, נא לפנות את האצטדיון" והיו כאלה שבאמת, מבהלה, החלו במסע החוצה. דקות ארוכות חלפו עד שהתברר שמדובר בהתרעת שווא. מזל, אבל מצד שני חבל שאי אפשר היה לסיים את המשחק הזה מוקדם יותר.
חבל, כי כואב לראות שתיים מהקבוצות הבכירות שלנו מציגות כדורגל כה חלש, חסר רעיונות, איטי ואפשר להוסיף כאן עוד שלל "מחמאות". משחק שנחשב ליריבות עצומה, בטח כשמדובר במשחק האחרון ביניהן לפני בחירות, משאיר אותך בלי שום רגש מיוחד בסיומו. אפילו האווירה באצטדיון לא עמדה בציפיות.
הייתה דקה אחת שהמחישה את האכזבה יותר מהכל. רוב שחקני בית"ר ירושלים לא ירדו להגנה אחרי כדור קרן וישראל זגורי, במקום לנצל זאת, הלך לאט עם הכדור, כאילו חיכה שיהיה שוויון מספרי, שיהיה כוחות. בית"ר חטפה לזגורי והפעם היו אלה שחקני הפועל תל אביב שלא ירדו אחורה.
ובית"ר? לאט, בלי שום מחשבה לנצל את חולשת היריב. תוסיפו לזה חילופים לא ברורים של שני המאמנים – דומב, למה לא משה אוחיון? קורצקי, למה להוציא
את איציק כהן? – ותקבלו שתי קבוצות שלא עשו הכל בשביל לנצח.
טוב, במקרה של בית"ר זה פחות מדויק. חנן ממן לא יכול לשחק באגף, ובית"ר סבלה מכך, אבל אחרי שעומר אצילי נכנס היא לפחות הייתה אקטיבית, מה שאי אפשר לומר על האדומה שמולה. לא חדש שהפועל חלשה, אבל אתמול גם ורמוט לא היה טוב וריח החלודה של שני החלוצים החדשים הורגש עד קצה היציע העליון. בית"ר לא ניצלה את כל זה.
בסיום המשחק שוב היו קריאות חזקות. הפעם זו לא הייתה התרעת אש, אלא צעקות "תתפטר" לקורצקי. בינתיים, למרות אתמול, עדיף לבית"ר שגם אלה יהיו קריאות שווא. הקבוצה שלהם עדיין במקום הרביעי, הרבה מעל הפועל.