מדבר השלג: טיול חורפי במצפה רמון
כבר כמה שנים שאלי סגל וחבריו אורזים מדי שבת את המצלמות ואת פק"ל הקפה ויוצאים לשטח בג'יפ המאובזר, אבל השלג שקפץ לביקור לפני כחודש ימים הצליח להפתיע אפילו אותם. בלי להתבלבל הם ארזו את המצלמות ונסעו לטיול בן יום במצפה רמון המושלג, שזימן להם בתמורה נופים מרהיבים וטבע עוצר נשימה
כבר כמה שנים טובות שאני ועוד כמה מחברי משלבים בין שתי האהבות הגדולות שלנו - טיולי שטח וצילום, אך השבת המושלגת שהיתה כאן לפני כחודש ימים - הצליחה להדהים אפילו אותנו. אותה שבת היתה מיוחדת במינה, שלג קטיפתי כיסה חלקים נכבדים מהארץ ושינה לחלוטין את הנוף הארץ ישראלי המוכר.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
לאחר התלבטות לא פשוטה בין רמת הגולן המושלגת ובין מצפה רמון, שבו נוכחות השלג לא היתה מובטחת, החלטנו לקחת את הסיכון ולהדרים. כי בכל זאת, אין דבר יפה יותר ממדבר מושלג.
בשעה שלוש לפנות בוקר, לאחר שהעמסנו את הרכב בציוד הצילום, ערכת קפה ונשנושים לדרך, יצאנו לכיוון מצפה רמון. כשהגענו לאזור כלא נפחא, כ-20 ק"מ מצפון למצפה רמון, הבחנו במחסום משטרתי. הם סימנו לנו לעצור, וביקשו מאיתנו לנסוע לאט בשל סכנת החלקה בעקבות הקרח שהצטבר על הכביש. בנקודה הזו כבר התחלנו להבחין בניצנים ראשונים של שלג שנערמו בצידי הדרך. המשכנו בנסיעה, ולאט לאט צידי הכביש הפכו יותר ויותר לבנים. מדי פעם נאלצנו אפילו לסטות, בכדי להתחמק מהמים שהתנקזו אל הכביש.
כעבור שעתיים הגענו למצפה רמון. הכיכר הראשונה בעיר קיבלה את פנינו כשהיא מושלגת לחלוטין, ועוררה בנו ציפיות גבוהות באשר אמור להתגלות לעינינו עם הזריחה הקרבה. נכנסנו לתחנת הדלק הקרובה בכדי להצטייד בקפה חם, ובדרכנו חזרה לרכב החלו לצנוח עלינו פתיתי שלג רך. מתרגשים כמו ילדים, שמנו פעמינו לכיוון המצוק הצופה על המכתש. היה קר, מאוד קר. אפילו שני זוגות גרביים ומספר שכבות בגדים לא הצליחו להפריד בינינו לבין הקור העז, אבל ההתרגשות חיפתה גם על זה.
בעודנו פורקים את המצלמות והחצובות מהרכב, השלג הוסיף לרדת ללא הפסקה, נוחת ומלבין ברכות ובשקט מופתי את הסלעים שמסביבנו. בזו אחר זו החלו לבצבץ קרני השמש הראשונות, מגלות לנו את גודלו ויופיו של מכתש רמון המושלג. צבע המצוקים הצבועים בלבן השתלב עם גווני המדבר החומים, ויחד עם אור הבוקר הרך שהחל להופיע - נוצרה עבורנו תפאורה מושלמת לתחילת יום הצילום.
בתזמון מושלם, הבחנו לפתע בעדר יעלים מתקרב אלינו ומותיר את עקבותיו בשלג הלבן. עקבנו אחריהם בשקט עם המצלמות והם, כמו נהנים מההתעניינות, דיגמנו עבורנו חורף מדברי יפהפה.
השמש הוסיפה לעלות וחיממה אותנו מעט. נשמנו עוד קצת את אוויר הבוקר הצונן, ולאחר שצילמנו את הזריחה בחשיפות שונות ובמספר עדשות - עלינו על הרכב והמשכנו לכיוון הר גמל. ההר, שהיה גם הוא צבוע בלבן בוהק, משקיף על כל אזור מצפה רמון, כמו גם על המכתש עצמו.
העננים שריחפו מעל ההר בשילוב צבעי המדבר והשלג, יצרו מראה אלוהי שנראה היה כאילו נלקח מסיפורי התנ"ך. נשארנו על ההר כמעט שעתיים. חלקנו בהינו ביופי המרהיב הזה של טיפות השלג שנמסו ויצרו השתקפויות של שמש, עננים ומדבר, והאחרים צילמו מכל זווית אפשרית.
משם התחלנו את דרכנו חזרה צפונה לכיוון חאן השיירות, ונכנסו לחניה לכיוון התצפית על קניון עבדת ומפלי המים שזרמו שם בעקבות הגשמים.
בשלב זה הרעב התחיל לתת את אותותיו, והחלטנו להמשיך בנסיעה לכיוון קיבוץ טללים. מספר קילומטרים לפני הקיבוץ ניצבת חוות קורנמל, ובה מסעדה המתמחה באוכל על טהרת גבינות העיזים, ובמחירים סבירים. שבעים ומרוצים שמנו פעמינו חזרה הביתה למרכז הארץ, שמחים מההחלטה לנסוע דרומה אל המדבר הלבן.
