שכר נמוך ומוות: תאילנדים בחקלאות בישראל
דו"ח של ארגון Human Rights Watch מגלה הפרות קשות של החוק בהעסקת עובדים תאילנדים בחקלאות בישראל. בין הממצאים: שכר ממוצע של כ-16 שקל לשעה ומגורים שאינם ראויים לבני אדם. החוקרים קוראים לרשויות לבחון את הקשר בין תופעות של תמותה מסתורית בקרב העובדים לבין תנאי המחיה הירודים. צפו בראיון שערכנו איתם באולפן
שכר ממוצע של כ-16 שקל לשעה, 360-300 שעות עבודה בחודש ללא זכויות בסיסיות ומגורים צפופים במחסנים ובצריפים - אלו רק חלק מהממצאים שעולים מדו"ח שמפרסם היום ארגון Human Rights Watch לגבי ניצול עובדים תאילנדים במגזר החקלאי בישראל. ניקולאס מקגהין, אחד מכותבי הדו"ח, ונועה שאואר, נציגת ארגון קו לעובד, התארחו באולפן ynet וסיפרו על חומרת התופעה, שלא זוכה להתייחסות הראויה מצד גורמי האכיפה. צפו:
הדו"ח מתבסס על עדויות של כ-173 עובדים תאילנדים, המועסקים בתשעה מושבים ובקיבוץ אחד ברחבי הארץ. בסך הכל מועסקים בחקלאות בארץ כ-20 אלף עובדים מתאילנד. הנתונים מגלים שורה של הפרות, בהם שכר הנע בין 15 ל-14.5 שקל לשעה - כ-30% פחות משכר המינימום (שעומד כיום על 23.12 שקל).
לכתבות נוספות שהתפרסמו בנושא:
- עובדים תאילנדים בדרום פתחו בשביתה
- 2,000 עובדים תאילנדים יגיעו למשקים החקלאיים
- העסיק עובדים תאילנדים בלי שכר
- עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
על פי החוקרים, העובדים סובלים גם מהפרות של חוקי העבודה בכל הקשור לשעות העבודה ולמנוחה. רוב העובדים מעידים על שגרה של כ-12-13 שעות עבודה ביום, 7 ימים בשבוע, ללא מנוחה שבועית של 36 שעות רצופות בחוק. בנוסף, עובדים רבים העידו כי הם מקבלים 4 ימי חופש בשנה לכל היותר.
בדו"ח מדווחות תופעות מטרידות נוספות המנוגדות לחוק, כמו אי הנפקת תלושי משכורת, היעדר תשלום על שעות נוספות או תשלום חלקי בלבד, וניכויים גבוהים מדי מהשכר עבור מחייה - כל זאת בלי ליידע את העובדים בנושא. בתוך כך, רק אחד המשקים הציג בפני החוקרים תלושי שכר, כאשר העובדים טענו כי הנתונים המופיעים בהם אינם משקפים את מספר השעות שעבדו.
עוד מציינים החוקרים, כי העובדים נמצאים לעתים קרובות תחת פיתוח צמוד ולא זוכים למנוחות כחוק, למעט הפסקות קצרות שנקבעות על ידי המפקחים. על פי התיאורים, עובדים מתלוננים כי מעסיקים מפקחים עליהם באמצעות משקפות ומתייחסים אליהם "כמו לעבדים".
תנאים לא בטיחותיים ודפוס מטריד של תמותה
הבעיות לא מסתיימות בהפרות של חוקי העבודה. ביקורת שערכו החוקרים במגורי העובדים מצאו ב-9 מתוך 10 המשקים תנאים מחייה ירודים, שכוללים צפיפות גדולה, מגורים במחסנים ובמבנים שאינם מיועדים למגורי אדם ושמנוגדים להוראות רשות האוכלוסין וההגירה, מטבחים מאולתרים, מגורים ללא חימום או קירור, ושירותים ומקלחות מקולקלים.
בתוך כך, באחד המשקים הדגימו העובדים כיצד הם אלתרו מגורים מארגזי קרטון בתוך צריפים חקלאיים, ובמקרה אחר הם שוכנו במבנה ששימש בעבר לאחסון כימיקלים.
הדו"ח מפרט גם שלל בעיות בריאותיות קשות של העובדים כתוצאה מתנאי עבודה לא בטיחותיים, לצד קשיים בגישה וקבלת טיפול רפואי, גלגול עלויות הטיפול וימי המחלה עליהם, ועוד. בין התלונות שחזרו על עצמן היו כאבי ראש, קשיי נשימה וצריבה בעיניים, שאותה ייחסו לעבודה ממושכת עם חומרי הדברה ללא אמצעי הגנה מתאימים כגון ביגוד או מסכות.
בתוך כך, מודגם דפוס מטריד של תמותת עובדים תאילנדים במגזר החקלאי. על פי פרסומים בתקשורת, בשנים
2013-2008 מתו בארץ 122 עובדים תאילנדיים - בהם 43 שמתו מ"תסמונת המוות הלילי הפתאומי" הפוגעת בגברים אסייאתים צעירים ובריאים, 5 שהתאבדו ו-22 שסיבת מותם אינה ידועה. החוקרים מותחים ביקורת על העובדה כי הרשויות הישראליות אינן מתאמצות לבדוק את סיבות המוות ומציינים כי ייתכן שיש קשר בין תנאי העבודה הקשים לבין חלק ממקרי המוות.
החוקרים מוסיפים כי חסמי עלות, התמצאות וביורוקרטיה, כצו גם אי שיתוף פעולה של קבלני כח האדם, מקשים מאוד על העובדים לעבור בין מעסיקים והופכים אותם פגיעים עוד יותר להפרת הזכויות. במקרים נדירים של שביתה מסתכנים העובדים בפיטורים, כפי שאכן קרה לשניים מהמרואיינים.
עוד נטען, כי גם ההסכם הבילטרלי (הסכם המחייב שני צדדים) - שנכנס לתוקף מול ממשלת תאילנד בשנת 2012 במטרה לצמצם את השחיתות בתהליכי הגיוס ולהפחית את העמלות שמשלמים העובדים כדי לקבל רישינות עבודה - לא הביא לשינוי של ממש במצבם. "עובדים שהגיעו לישראל לפני כניסת ההסכם לתוקף ואלה שהגיעו בכפוף להסכם סבלו, אלה גם אלה, משכר נמוך, שעות עבודה מופרזות ותנאי דיור עלובים", מצוין.
משרד הכלכלה: "הנתונים אינם מדויקים"
על פי החוקרים, הסיבות לבעיות הללו נובעות בין היתר מאכיפה דלה, שנובעת מפיצול מיותר של סמכויות הפיקוח, מחסור במשאבים ביחידות הפיקוח וכשל בהטלת סנקציות מתריעות על המעסיקים וקבלני כוח האדם.
בתוך כך מפנים החוקרים אצבע מאשימה כלפי משרדי הממשלה האמונים על האכיפה בתחום - משרד הכלכלה ורשות האוכלוסין, ההגירה והגבולות במשרד הפנים. על פי הדו"ח, סך פעילות האכיפה של המשרדים הללו הסתכמה בחמש שנים האחרונות בצעדי ענישה דלים כלפי חקלאים וקבלני כוח אדם: 15 קנסות בלבד בסכום כולל של 1.3 מיליון שקל, 145 אזהרות ורישיון מושעה אחד לקבלן כוח אדם.
החוקרים מוסיפים, כי במהלך תקופה זו אירעו גם 87 מקרי מוות במגזר החקלאי שלא זכו להסבר או שיוחסו ל"בעיות לב", וממליצים למדינה ליזום בדיקות שלאחר המוות, כדי לבדוק אם יש קשר בין התמותה לבין תנאי העבודה הקשים.
"ההפרות המתמשכות של זכויות העובדים התאילנדים במגזר החקלאי המתועדות בדו"ח הן סימן מטריד לעובדה שהמדינה אינה אוכפת את חוקיה שלה", מציינים החוקרים. "הכשל באכיפת החוקים והתקנות הנוגעים לשכר מינימום, שעות עבודה, דיור, בריאות ובטיחות, משמעו שהרשויות הישראליות מפרות את זכותם של עובדים זרים במגזר החקלאי לתנאי עבודה צודקים ונאותים, לדיור נאות ולבריאות גופנית".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "כחלק ממדיניות משרד הכלכלה ואחריותו להגנה על זכויות עובדים, קיבל לידיו אגף הסדרה ואכיפה במשרד את הסמכות לאכיפת חוקי עבודה בתחום עובדים זרים לפני כארבע שנים - החל מיוני 2010, ובתוך כך גם עובדים בתחום החקלאות. המידע אודות חשד להפרת חוקי עבודה כנגד עובדים זרים, לרבות בתחום החקלאות, מועבר לאגף האכיפה מרשות ההגירה ומארגון CIMI, בהתאם להסכמים הבילטרליים.
"הנתונים שהועברו אליכם אינם מדויקים, ולהלן הנתונים הנכונים: מתחילת הפעילות המשותפת ועד כה התקבלו 503 פניות. מרביתן - 496 - טופלו. בנוסף, נפתחו כ-560 תיקים כנגד מעסיקים בענף החקלאות, 234 מהם בשנת 2014. ניתנו 483 התראות מינהליות, 43 עיצומים כספיים בסכום של 2,967,990 שקל, 31 קנסות בסכום של 423,100 שקל וכן 7 כתבי אישום".
לצפיה בסרטון מטעם ארגון Human Rights Watch באותו נושא
לפנייה לכתב/ת 
