שתיקת הכבשים / על העונש המגוחך של מכבי חיפה
הפועל ומכבי ת"א ספגו הפחתת נקודות, תיקו ללא נקודות ומשחקי רדיוס. מישהו יכול להסביר מדוע היועצים המשפטיים שלהן לא מגישים ערעור בעקבות הטיית כף ברורה בבית הדין לטובת מכבי חיפה? רז שכניק, צהוב בנשמה, משתומם מהעונש שקיבלו הירוקים על אירועי המשחק מול קבוצתו
גם אם תכווצו את המצח ממש חזק כדי להתרכז, ספק אם תשמעו קולות של מחאה נגד בית הדין של ההתאחדות לכדורגל מכיוון וולפסון - שם עסוקים היום בנושאים לגמרי אחרים, מפתח תקווה, סכנין, נתניה, רעננה או עכו וקריית חיים. חבל. אפילו מוזר. בכל זאת, ייתכן מאוד שהשבוע גזר בית הדין את גורל מאבקי הירידה לטובת מכבי חיפה.
גם מבית וגן לא נשמע ציוץ, אפילו לא בטוויטר, למרות שבית"ר ירושלים יכולה למצוא עצמה במאבק על הפלייאוף העליון מול מכבי חיפה, שיוכרע בנקודה לפה או לשם. בקריית שלום הדעתנית יישרו קו ובחרו בשתיקה זכה למרות אפליה בוטה בין העונשים שנגזרו על הצהובים בדרבי לבין המחווה הפייסנית שביצע בית הדין של ההתאחדות כלפי הירוקים.
צריך להזכיר. נגד מכבי חיפה הוגש כתב אישום בעקבות דו"חות השופט והמשקיף אחרי המשחק בסמי עופר נגד מכבי ת"א. הסעיפים: השלכת שקיות טרופית ומוטות דגלים אל שדה המשחק, השלכת מצתים ומטבעות, שאחת מהן פגעה בעוזר השופט. אם כל זה לא הספיק, אוהד של מכבי חיפה התפרץ לשדה המשחק בדקה ה-75 ונתפס על ידי כוח המאבטחים.
עונש הרדיוס על תנאי של הקבוצה לא הופעל, באופן תמוה, ובמקום זה הסתפק בית הדין בעונש מגוחך של סגירת היציע הבעייתי לשלושה משחקים ועוד קנס של 30 אלף שקל. הבוקר כנראה נבהל הדיין עו"ד ישראל שמעוני מעצמו ותיקן את גזר הדין, כך שרק היציע הצפוני התחתון ייסגר. פאתטי וחסר משמעות. הרי ממילא יישארו חלק מהמושבים ריקים.
"העונש נגזר מתוך התחשבות במאמצים הניכרים של הנאשמת להתמודד עם התופעות והמאמצים שהיא משקיעה באיתור העבריינים ונקיטת האמצעים נגדם", הסביר שמעוני. זאת אומרת, כבודו קובע למעשה שהפועל ת"א וחיים רמון בעצם שיתפו פעולה עם האוהד המכונה פואד ועודד אותו להיכנס לדשא. הוא גם פוסק בעקיפין שמכבי ת"א ומיץ' גולדהאר לא עשו שום דבר כדי למנוע את חדירת האוהדים משער 11, במשחק שמכבי עצמה כלל לא אירחה. אחרת, איך תסבירו את הבדלי העונשים בין הקבוצות?
לא צריך להיות משפטן מדויק כמו שמעוני כדי להבין שאין הבדל גדול בין שני המקרים, ויהיו שיאמרו שההתרחשויות בסמי עופר חמורות אף יותר, מאחר שחפצים פגעו בשופטים, מה שלא קרה בדרבי למשל, ורק תודות למזל וליכולת התנועה של ערן זהבי, החפצים לא פגעו גם בו.
אז תגידו, "אבל בסמי עופר לא פגע אוהד בשחקן". נכון, זה קרה רק בזכות ערנות המאבטחים וזה גם לא משנה. זו השערה פרועה, אבל האוהד הירוק כנראה לא התכוון לחלק לשחקני מכבי ת"א חטיפי אנרגיה. ובכל זאת, מכבי והפועל ת"א ספגו עונשים של הפחתת נקודות, תיקו ללא נקודות ושרשרת משחקי רדיוס. האם מישהו יכול להסביר, או להבין, מדוע היועצים המשפטיים של שתי הקבוצות לא מגישים ערעור חוזר בעקבות הטיית כף פרועה לטובת מכבי חיפה?
האם בכל זאת מישהו יכול להסביר, או להבין, את ההבדלים בין העונשים? קשה. בעוד קבוצתו של הנשיא יעקב שחר מידרדרת מעונה לעונה מבחינה מקצועית, בבית הדין של ההתאחדות היא שומרת כנראה על יוקרתה וכוח הרתעתה. שחר והירוקים כמובן לא אשמים, הם רק נהנים מהמוניטין שלהם. גם בית הדין של ההתאחדות לא "אשם", הוא כמובן רק עושה את עבודתו. האשמים האמיתיים הם רק ראשי הקבוצות האחרות שחוששים לצאת נגד האפליה. שתיקת הכבשים.
לפנייה לכתב/ת 
