"ירח שבור": הכנות של הדיסלקציה

ל"ירח שבור", מאת הסופרת והמאיירת האנגלייה סאלי גרדנר, יש שני "אסים" בשרוול: העלילה מתרחשת בחברה שנמצאת תחת משטר דיקטטורי דכאני שאינו חוסך באלימות קיצונית; וגיבור הסיפור הוא נער דיסלקטי שאינו יודע קרוא וכתוב (ובנוסף לכך הוא בעל עין אחת חומה ואחת כחולה) הנתפס כפגום, ויש לו דמיון מפותח מאוד.

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

"ירח שבור", מצמרר ומרגש

שני האלמנטים הללו הפכו מרכזיים ופופולאריים מאוד בספרות ה-Middle Grade והנוער העולמית, והשילוב של שניהם יחד כמו מקנה נקודות זכות מיידיות אצל הקהל. אולם בשונה מספרים אחרים, הנופלים למלכודות הדידקטיות והמוסרנות, או אל בוץ החקיינות של ספרים מצליחים עם תמות דומות, "ירח שבור", שתורגם היטב לעברית על ידי יעל אכמון, הוא ספר ייחודי, מצמרר ומרגש לכל אורכו, בעיקר משום סגנון הכתיבה הספציפי ואופן הביטוי של הגיבור.

אותו נער מיוחד הוא סטנדיש טרדול, המתגורר רק עם סבו לאחר שהוריו נעלמו יום אחד, ב"אזור שבע" - אליו נשלחו, בין השאר, המוקצים, אלו שהעזו להתנגד במובן מסוים ל"מולדת", ונחשבים לפגומים. השניים עושים כמיטב יכולתם לשרוד, שכן כל פגם שהוא (גופני או ערכי) עלול לגרום לשליחתם ל"חינוך מחדש" או להשמדה - ומקרים אלו קרו לא אחת בעקבות הודאה של המלשינים בשכונה.

יום אחד מתיישבת משפחה בבית הסמוך - הורים וילד; הילד, הקטור, הופך להיות חברו הטוב של סטנדיש, היחיד שמבין אותו ואף מגן עליו מול חבורת הבריונים שמטרידה אותו. אך גם הקטור נעלם יום אחד, לאחר שגילה סוד גדול של המולדת, אותו לא הסכים לגלות לסטנדיש.

לאורך הספר אנו מגלים, דרך נקודת מבטו של סטנדיש, את הסוד הנורא, את הזיוף האלים והבלתי נתפס של המולדת, אותו משטר דכאני אלים ששיגעון גדלות ותאוות ניצחון של העומדים בראשו מביאים כליה על אזרחים רבים, ובעקבות זאת אנו עדים לתהליך הרגשי המרתק שעובר הנער הגיבור ומלווים אותו במאבק האמיץ לגאולה.

מתוקף היותו דיסלקט ובעל דמיון עשיר, המבע שנבחר לסיפור הנמסר מפיו של סטנדיש הוא קצר, מקוטע, אסוציאטיבי וגמיש מאוד. לא נמצא בו הסברים מפורטים לגבי ההתנהלות של המולדת, או באשר למהלכים דרמטיים הנמצאים ברקע האירועים שבפרק הזמן שבו מתרחשת העלילה.

בשונה מ"משחקי הרעב", למשל, המציג גם כן משטר דיקטטורי אלים, יש הרבה יותר חורים בסיפור הרקע, ומה שנמסר לנו על ידי סטנדיש נדרש, לעתים, להשלמה עצמית של הקוראים. הדבר יוצר תחושת דריכות ואפילו עצבנות במהלך הקריאה: עלינו לעקוב אחר תודעתו של הנער, שהיא בעלת חוקיות משלה, ולנסות להרכיב בעצמנו את הפאזל שחלקיו מפוזרים לאורך הסיפור.

אין בכך כדי להצביע על היעדר מלאות של העולם הבדיוני. אף על פי שפרטים עובדתיים מסוימים נחסכים מהקוראים, וחוסר ההיגיון אינו נפתר תמיד, הסיפור משכנע מאוד הן מהבחינה העלילתית הן מהבחינה הרגשית. הסיבה העיקרית לכך היא קולו של סטנדיש המאופיין בכנות רבה, בניסוחים ייחודים ובמתן שמות לאנשים ותופעות בחברה שבה הוא חי (אחד המוצלחים שבהם הוא "זבובי הבשר", שהם השוטרים או החיילים בחסות המשטר). אופני הביטוי המיוחדים של סטנדיש מכניסים אותנו במהרה לתוך העולם, ומקנים עוגנים במקומות הנדרשים.

לכך יש להוסיף את השגיאות של סטנדיש בשפה - שיבושים חינניים למדי, יש להודות, התורמים לתחושת ההזדהות עם הגיבור, ורצון בקרבתו ובהצלחתו. הסופרת, גרדנר, הצליחה ליצור דמות מהימנה מאוד מבחינת המבע שלה (וראוי שוב לציין לחיוב את העבודה המרשימה של אכמון בבחירות התרגומיות שעשתה), ויחד עם זאת, משכנעת באופן שבו היא נעה בעלילה; וסטנדיש, על אף מוגבלותו לכאורה כלפי חוץ, הוא נער מבריק המיטיב לתמרן במציאות האלימה והמאיימת שאינה נותנת לו מנוח.

ניתן להצביע על חולשה מסוימת של הסיפור בכך שגם הוא - כמו ספרים רבים אחרים הדומים לו - יוצר דיכוטומיה ברורה בין טוב ורע: המשטר הוא רע, וכך כל מי שפועל בחסותו או מסייע לו, ואילו הגיבור והמתנגדים למשטר (המכונים המכשילים) הם טובים. דיכוטומיה זו מסייעת, כמובן, לרצון שלנו בניצחונו של הגיבור, ויש בה גם ערך הומאני המצביע על חוליים של חברה דכאנית, ומעודד חשיבה ביקורתית ומאבק לחירות.

כל זה טוב וראוי, אך מבחינה ספרותית העיקרון הזה כבר שחוק ואינו מעניין. לזכותה של גרדנר ייאמר כי היא מבנה את ההתנגדות למולדת כאלמנט הבסיסי והמהותי באופיים והתנהגותם של סטנדיש, הסב והקטור, כך שכל מהלך - תודעתי או ממשי - נעשה תמיד מתוך הטלת ספק, תפיסה ביקורתית ורצון להתנגד. ההתפתחות הדרמטית בעלילה שמובילה לקונפליקט מרתק, נשענת על האלמנט

 הזה ולכן היא חזקה מאוד מהבחינה הרגשית.

העולם שמתואר לנו ב"ירח שבור" הוא עולם קשה מנשוא; עולם שהאלימות והאימה שבו הם לא פחות ממחרידים, ובכל זאת שורה על הספר לא פעם נימה של פיוט ועדינות מפתיעה למדי - שוב, בזכות הקול הייחודי של הגיבור. הסיפור נמסר בקטעים קצרים, ההולמים את הדיסלקטיות של סטנדיש ותודעתו המפוזרת והקטועה: חלומות, תקוות ואהבה מתערבבים עם אכזריות, כאב ואובדן, והחיבור הזה, כשהוא מבוטא על ידי ראייה נכוחה של המציאות ויחד עם זאת תהייה מתמדת על טיבה והסיבות לרוע הופך את הקריאה בספר לחזקה מאוד.

"ירח שבור", מאת סאלי גרדנר. הוצאת כנרת, 225 עמ'.