אל תשליכנו לעת בחירות
הפוליטיקאים מדברים על יוקר המחיה ועל מעמד הביניים אבל אפליית האוכלוסיה המבוגרת והזנחת הטיפול בזקנים לא ממש מעניינים אותם
לפני כעשור העניק ציבור המצביעים שבעה מנדטים למפלגת הגמלאים על בסיס אמפתיה לקבוצת הגיל החלשה בחברה. חוסר העשייה של המפלגה ההיא הסיר את הנושא מהשיח לפני מערכות בחירות, למרות שהעוני נותר בקרב קשישים נותר הגבוה מכל קבוצת גיל אחרת. לא חוסר אמפתיה צריך להטריד את בני החמישים ויותר הפעילים, אלא עתידם ועתיד החברה כאן.
עוד בערוץ הדעות של ynet
חרדיות במקום ביטחוניסטים / אסתר הרצוג
כולם (לא) מדברים על שלום / גילעד מטרני
לא פחות מארבע מפלגות מרכזיות עושות מאמץ להפוך את הנושאים החברתיים למרכז מערכת הבחירות הקרובה. בני 50 ויותר יהיו חלק משמעותי מהמצביעים בבחירות הקרובות, רובם המוחלט אנשים פעילים בחברה. למרות כל החשיבות של נושאים שמועלים לדיון כמו "מחירי הדיור" או "מעמד הביניים", דווקא הנושאים הבאים ישפיעו יותר מכל על רווחתם של המבוגרים הפעילים: קריסת הרפואה הציבורית והפיכתה בהדרגה לפרטית, חוסר התמודדות עם השינוי הדמוגרפי שבא לידי ביטוי גם בהצערת שוק העבודה ואפליה בהעסקה בישראל כבר מגילאי 40+ וכמובן העוני וההזנחה בטיפול בזקנים.
אלא שכתוצאה מחוסר מודעות בציבור, נושאים אלה לא נכללים בסדר היום "החברתי" של אף אחת מהמפלגות המתמודדות. מבחינה זו, רוב המצביעים בישראל כבר הפסידו את הבחירות הבאות.
לו הייתה מפלגה בישראל שהייתה מחליטה להציב את הנושאים החברתיים החשובים ביותר לבני ה-50 ויותר בראש מעייניה, כך היה עשוי להיראות המצע שלה: "אנו בעד רפואה ציבורית וצמצום דרסטי בפרטית. נעשה הכול כדי שאתם תוכלו לחיות על בסיס שוויוני. נילחם למען ביטול חוק גיל הפרישה, ובכל מקרה נעודד תעסוקה על בסיס יכולת תפקודית, ונאכוף את האיסור בחוק על כל צורה של אפליה על בסיס גיל. נדאג שבניגוד למצב הקיים הרשויות יבחינו בין אוכלוסיית הקשישים הזקוקה לסיוע לבין האוכלוסייה המבוגרת והפעילה, שצריכה אפשרות להמשיך להיות חלק יצרני בחברה. אנחנו מבינים את הסכנות שבשינוי הדמוגרפי וההשפעות של תוחלת החיים העולה, ולכן נפעל לתכנון ארוך טווח, שיוריד את שיעור העוני בקרב זקנים".
מדינת ישראל היא מדינה עם סתירה ייחודית: מחד מדינה מערבית מתקדמת עם תוחלת חיים ממוצעת, המציבה אותנו באופן מסורתי בעשירון העליון בקרב מדינות העולם. לכן, דור "הבייבי בום" שלנו, יכפיל את האוכלוסייה של בני ה-65 ויותר במהלך שני העשורים הבאים. מנגד המדינה מקבעת את מושג ה"קשישים" לכל מי שמלאו לו 65 שנה. למעשה, ההתייחסות היחידה לקבוצת הגיל הפעילה היא בניסיון להעלות חד-צדדית את גיל הפרישה, במטרה לדחות קצבאות.
השינויים הדמוגרפיים עם שיעור הילודה הגבוה הייחודי לישראל בשילוב היעדר תכנון לטווח ארוך עלולים להביא לקריסת הרפואה הציבורית ולשגשוג ברפואה הפרטית שתאפשר הארכה דרמטית בתוחלת החיים לבעלי יכולת. המשמעות תהיה "צונאמי" של עוני בקרב זקנים ופערים בשנות חיים רבות בין עשירים לעניים. תחזית כזו אם תתממש לא תציב רק סימני שאלה סביב רווחת הפרט, אלא גם סביב המשך המפעל הציוני. יש לקוות שעדיין לא מאוחר להעלות הנושא לתשומת הלב של המפלגות "החברתיות".
ד"ר יעקב בן שאול, גרונטולוג המפעיל תוכניות הערכה תפקודית לשאלת המשך העסקה בגילאי פרישה
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il