הקרב על המתלבטים: "הרוב יחליטו בקלפי"
ברקע הסקרים הצמודים לקראת הבחירות לכנסת ה-20 עומד שיעור המכונים "הקולות הצפים" על כ-20%. ותיקת הסוקרים ד"ר מינה צמח: "הם עשויים להכריע את התוצאות". באיזה מגזר יש הכי הרבה "קולות בטוחים"? ולמה נשים מתלבטות יותר מגברים? עוגת המתלבטים - הקרב הגדול בדרך לכנסת
"זה עוד משחק כיסאות על גב הציבור, שום דבר לא ישתנה עד שלא תתחלף שיטת הבחירות". אורן לב כהן (39) מבאר שבע כבר החליט. ב-17 במרס 2015 הוא לא מתכוון לפקוד את הקלפי. "נפל לי האסימון, ויצאתי מכבלי השליטה", אומר לב כהן. פחות מחודשיים לפני הבחירות, שבהן ייקבע מי ינהיג את המדינה בשנים הקרובות, ניתן לומר כי "מחרימי הקלפי" נמצאים במיעוט. שיעור הקולות הצפים בקרב האוכלוסייה הישראלית לפי סקר של "פאנל פוליטיקס" עומד על 18%. לדברי הסוקרת הוותיקה ד"ר מינה צמח, שאצלה מספרי המתלבטים די חופפים, הם אלה העשויים להכריע את תוצאות הבחירות.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
הנתון של "פאנל פוליטיקס" בנוגע למתלבטים התקבל בסקר שערך "פאנל פוליטיקס" בראשות מנחם לזר ביום שני השבוע בקרב 511 נשאלים. 18% מהנשאלים השיבו "לא יודע" על השאלה במי יבחרו, ועוד 10% בממוצע נקבו בשם מפלגה, אך על השאלה "עד כמה אתה בטוח שתצביע למפלגה זו?", השיבו "לא בטוח". לדברי לזר, "18% הם המתלבטים האמיתיים, והאחרים לא בטוחים שיצביעו למפלגה שאותה כבר בחרו".
על רקע המאבקים בין המפלגות השונות ציינו כ-75% מהנשאלים בסקר זה שהם בטוחים כי ילכו להצביע, לעומת 9% שאמרו בוודאות כי אין בכוונתם לפקוד את הקלפי. בסקרים האחרונים של ד"ר צמח ומנו גבע ממכון "מדגם" נע שיעור המתלבטים שענו "לא יודע" בין 17% ל-20%. לדברי צמח, "כשליש מהם, ואף פחות מכך, עונים שיש מפלגה מסוימת שלה הם נוטים להצביע".
הנתונים הצביעו על הבדלים משמעותיים בקרב המינים. "שיעור הנשים המתלבטות הוא כמעט פי שניים מהגברים", אמרה ד"ר צמח. "נשים הן רציונליות יותר, בסקר אחד שיעור המתלבטות בקרב הנשים עמד על 17%, ובקרב הגברים על 10%. בסקר נוסף שיעור המתבלטות הנשים עמד על 17% ואצל הגברים 8%, ובסקר שלישי שיעור המתלבטות היה 22% ואצל הגברים 11%". עוד עלה כי בגילים 54-45 מתלבטים יותר מאשר בגילים הצעירים (24-18) ובגילים מבוגרים (65+).
ההתלבטות, כך לדברי ד"ר צמח, מתרחשת הלכה למעשה בתוך הגושים. "אין בדרך כלל התלבטות בין הליכוד ל'מחנה הציוני', אלא יותר בין 'המחנה הציוני' למרצ או בין הליכוד לבית היהודי. יש גם התלבטויות בין מחנה מסוים לבין מפלגות המרכז, כמו למשל של לפיד".
לדברי לזר, בבחירות הקודמות שיעור המתלבטים המוחלטים - אלה שהשיבו "לא יודע" - עמד על 25%. "נשמע על פניו שבבחירות האלה יש יותר התלבטות, אבל הנתונים לא מראים את זה", אמר לזר. ד"ר צמח ציינה בהקשר זה כי "בעבר, כחודש לפני הבחירות שיעור המתלבטים עלה ובהמשך שוב ירד. בכל מערכת בחירות יש מפלגות חדשות ושונות וכל פעם ההיצע שונה. לכן אנחנו רואים את התזוזות האלה, אבל מדובר באנשים חושבים שמצביעים לגופו של עניין".
לזר הסביר כי לפי ניסיון העבר קיימות שתי נקודות זמן שבהן מתקבלת ההחלטה: "נקודת הזמן הראשונה תהיה בסוף החודש הזה כשיוגשו הרשימות, ואז הבוחרים הפוטנציאליים יראו את ההרכבים. נקודת הזמן השנייה והעיקרית היא ממש ברגע האחרון, כלומר ב-48 השעות האחרונות או ממש ברגעי ההצבעה בקלפי".
רן (29) ממודיעין מתלבט בין "המחנה הציוני" למפלגת "כולנו" של משה כחלון. בעבר הוא היה פעיל במפלגות קדימה והתנועה. "התאכזבתי מהמשך הישיבה בממשלה אחרי פיצוץ המשא ומתן המדיני באפריל בשנה שעברה ולכן עזבתי. כחלון עושה רושם של אדם הגון שבאמת רוצה לשנות את המציאות, אבל מצד שני מאסתי במפלגות מרכז שבהכרח יהיו חלק מכל קואליציה".
על האפשרות שיצביע למפלגת העבודה ו"המחנה הציוני" הוא אומר: "עברו הרבה שנים מאז שהעבודה הייתה בשלטון וממשלת רבין הייתה מעולה, אז למה לא לתת להם צ'אנס? אמנם הרצוג הוא יחסית 'פרווה' והייתי שמח לראות מישהו כריזמטי יותר, אבל בסוף לא הולכים עם זה למכולת. גם החיבור עם לבני מחזק את הסיפור ונותן צ'אנס לחילופי שלטון. יש לי חודשיים להחליט".
ניר (34) מירושלים מתלבט בין מפלגות בגוש הימין והמרכז. לדבריו, "הייתי רוצה להצביע למפלגת ימין חילונית, שאני לא רואה שקיימת היום. מפלגת הבית היהודי נראית לתפישתי מפלגה סקטוריאלית דתית לפי תוצאות הפריימריז. לגבי מפלגת הליכוד, אמנם מצד אחד ביבי עמד יפה על הרבה אינטרסים של ישראל, אבל מצד שני שחרר מחבלים והתבטא בעד שתי מדינות לשני עמים, שזה פתרון שאני שולל ולא מאמין בו. לא לכל האנשים שנבחרו ברשימת הליכוד אני מתחבר".
על האפשרות לתת את קולו לכחלון אמר ניר: "הוא עשה עבודה יפה בתחום הסלולר, אבל זה לא נראה לי מספיק כדי לבחור בו. בפעם הקודמת התלבטתי וכך גם עכשיו. כנראה אקבל החלטה רק כמה ימים לפני שאעמוד מול פתקי ההצבעה".
איפה לא מתלבטים?
מהבדיקות שערכו ב"פאנל פוליטיקס" עולה כי יהדות התורה היא המפלגה שלה ביטחון המצביעים הוא הגבוה ביותר: 79% מאלה שאמרו שיבחרו במפלגה זו השיבו כי הם בטוחים שיצביעו לה. 21% אמרו שהם קרוב לוודאי יצביעו לה, ואף אחד מהנשאלים לא השיב כי אינו בטוח שיצביע למפלגה החרדית. "יהדות התורה היא מקרה קיצון עם הנאמנות הכי גבוהה", אמר לזר. "אין שם התלבטויות כי זה קהל שבוי".
המפלגה הבאה אחריה ברמת הנאמנות היא הליכוד. לפי "פאנלס פוליטיקס", 67% מאלה שנקבו בשמה השיבו כי הם בטוחים שיצביעו עבורה, בעוד 26% אמרו שקרוב לוודאי שבאמת יצביעו לה, ועוד 7% אמרו שהם לא בטוחים בבחירתם בה.
בקרב אלה שנקבו בבית היהודי, 62% אמרו שהם בטוחים בבחירתם, 34% אמרו שקרוב לוודאי שיצביעו לבית היהודי ו-4% אמרו שהם לא בטוחים. 60% מבין מצביעי "המחנה הציוני" אמרו שהם
בטוחים, 37% אמרו שקרוב לוודאי יצביעו למפלגה המאוחדת ועוד 3% אמרו שאינם בטוחים.
הבדלים אלה בשיעורי ההחלטיות מהדהדים גם בנתוני ד"ר צמח וגבע, כשמפלחים את המתלבטים לפי מגזרים. "רואים שככל שמתקרבים לדת, שיעור ההתלבטות יורד", אמרה צמח, "בסקרים האחרונים שיעור המתלבטים בקרב החרדים הוא הנמוך ביותר – 7%. לעומת זאת, המתלבטים מהווים 14% מהמצביעים הדתיים, 18% מהמצביעים המסורתיים ו-20% מהמצביעים החילוניים".
במצב העניינים הנוכחי שבמסגרתו נבחנת אפשרות לאחד לרשימה אחת את המפלגות הערביות, ציינו 53% מהמשתייכים למגזר כי ילכו להצביע.
לפנייה לכתב/ת 
