"העסקת בעלי מוגבלויות - משימה חברתית"

"כולם בעד נגישות והעסקת אנשים עם מוגבלויות, אבל בפועל - כשהולכים הביתה - לא עושים כלום. ללא אכיפה - הדברים הללו לא יקרו". כך אמר היום (ד') נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אחיה קמארה, בכנס אילת ליחסי עבודה שנפתח היום באילת.

• בעלי חברות יחוייבו להעסיק בעלי מוגבלויות
• המדינה פטרה עצמה מהעסקת בעלי מוגבלויות
• חדש ברשת: לוח דרושים לבעלי מוגבלויות
• עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
  

הכנס נערך על ידי נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות, וקמארה השתתף בפאנל שעסק בנושא ההסכם להעסקת בעלי מוגבלויות, שנחתם בין הנשיאות להסתדרות לאחרונה. על פי ההסכם, כ-3% מכוח האדם בכל ארגון עם יותר מ-100 עובדים יהיו בעלי מוגבלויות.

במהלך הפאנל עלתה לדיון שאלת היעדר מנגנוני אכיפה בהסכם. קמארה, כבד ראייה ושמיעה, סיפר על ניסיונו האישי. "מגיל צעיר כולנו חונכנו שבעלי מוגבלויות לא יכולים לעשות כמעט כלום, למרות שהם יכולים לעשות כמעט הכל. זה מצער אותי, כולנו צריכים לשנות תפיסה".

בהמשך פנה למעסיקים שישבו באולם ואמר: "אתם צריכים לבטל את הדעות הקדומות ולתת להם ולכם הזדמנות להעסיק בעלי מוגבלויות. כל מה שצריך הוא לבצע התאמות. כבר בא אלי מישהו שהיה צריך עו"ד, הצעתי לו אדם עיוור והוא אמר לי 'איך עיוור יכול להיות עו"ד?". הראיתי לו שאחד מעו"ד הטובים במדינה הוא עיוור. העבודה דאגה לו למקלדת ברייל ומערכת מיוחדת שמקריאה לו טקסטים מהמחשב והוא מתנהל בדיוק כמו כל עו"ד אחר. הכל אפשרי".

נכון להיום, ההסכם אינו כולל מנגנוני אכיפה ווידוא ביצוע מצד המעסיקים. הכלי היחיד שניתן להפעיל כלפי מעסיקים שאינם מיישמים אותו הוא הגשת תביעה נגדם, על ידי העובד או ההסתדרות. קמארה התייחס לכך ואמר כי בשלב מסוים יהיה צורך להערכתו גם באכיפה.

"המפגש עם אנשים עם מוגבלות חשוב והכרחי"

יו"ר להב ויו"ר אילן, רו"ח אהוד רצאבי, ציין כי הרעיון ליצירת ההסכם נולד בכנס שנערך לפני כשנתיים, בשיחה שערך עם אבי ניסנקורן, כיום יו"ר ההסתדרות. "אדם נולד או מקבל לקות כלשהי, אך אנו אלו שיוצרים את המוגבלות".

רצאבי הסביר שהמוגבלות נוצרת בכך "שאנחנו לא יוצרים מרחב שמתאים לכולם - לדוגמא מציבים עמוד תאורה באמצע המדרכה, כך שבעל כיסא גלגלים לא יוכל לעבור", אמר. "לכן צריך קודם כל להפנים שעלינו נמצאת האחריות להתאים את המרחב שלנו ואת מקומות העבודה שלנו גם לבעלי מוגבלויות, כך שהם יוכלו להתנהל כמו כל אדם בריא אחר בחברה".

הוא הוסיף כי לשיטתו, "אנו בפתחה של מהפכה". עם זאת, ציין כי "התפקיד שלנו הוא לתת למעסיקים את כל הכלים כך שיוכלו להעסיק בעלי מוגבלויות, בלי לייצר משרות פיקטיביות. החשש הגדול שלי הוא שהמעסיקים ישימו אנשים בלית ברירה בחצר האחורית, אך אלו אנשים שיכולים לשמש כרואי חשבון, כמנכ"לים".

גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות ולקוי ראייה, אמר כי "כאדם עם מוגבלות - הבעיה אינה רק בנכות עצמה אלא במה שזה גורם לנו להרגיש". עוד ציין כי "ההסכם הוא צעד ראשון משמעותי וחשוב לשילוב ראוי של אדם עם מוגבלות".

לדבריו, "הדבר הבא הוא לתת את הכלים לגופים שיכולים לעזור מיכולותיהם ומשאביהם ליישם את ההסכם. העסקת אנשים עם מוגבלות היא משימה חברתית. המפגש שבין אנשים עם מוגבלות חשוב והכרחי, לא רק לאנשים שחיים עם מגבלה אלא גם לעובדים ולחברה".

כנס אילת לנושאי עבודה נערך בהשתתפות כ-400 משתתפים, בהם נציגי התעשיינים וארגוני עובדים. אריק שור, מנכ"ל קבוצת תנובה ויו"ר משותף בוועדת העבודה של נשיאות הארגונים העסקיים, תקף בפאנל אחר שהתקיים במהלכו את שר הכלכלה, נפתלי בנט, וציין כי "שר הכלכלה, במקום לדאוג לתעשייה דואג לייבוא".

שור, שדיבר בפאנל בנושא עבודה מאורגנת, ציין כי כי הוא מתייעץ עם ועד העובדים בכל שינוי גדול בחברה. "אני רוצה לדעת מה יש להם לומר. העובדים הם החברה. גם כשאנחנו רבים ויש חיכוך, אנחנו מנהלים אותו באופן בוגר על ידי התדיינות. לאחרונה מכירת תנובה לחברה סינית יצרה חיכוך, אך בסופו של יום למדנו להתנהל יחדיו בצורה הטובה ביותר, למען החברה ולמען העובדים".