שערוריית אדלשטיין / פלג בחמישי
רק בישראל: המאמן הלאומי הוא גם פרשן, שמהלל את שחקניו, קוטל את הזרים, מסמס לבוס החדש שלו ומתחנף למכבי. ואיפה האתיקה?
הפנקסן
ארז מחלטר ודואג לאינטרסים
"מה להגיד? אין לי מנטרות חדשות, אני לא יכול לספר סיפורים", כך נפתחה פרשנותו המלומדת של ארז אדלשטיין אחרי שמכבי ת"א הביסה את הפועל ירושלים ב־20 הפרש.
אלא שאז הוא נזכר במשחק הקודם, בארנה, ודווקא סיפר סיפור: "בהפועל ירושלים, כשאתה נותן ליותם ולליאור אליהו את המרווחים, ולרקוד, זה הם יודעים לעשות. כשאתה אגרסיבי, וסליחה על הביטוי מפוצץ אותם, אז קצת יותר קשה להם. ומכבי היום פשוט התנפלו עליהם".
כן, רק בישראל יכול מאמן לאומי לעבוד במקביל גם כפרשן בטלוויזיה, ולשבור כל יומיים שיאים בחוסר אתיקה. אז מה אם את ההבדל בשני המפגשים עשו הכוכבים הזרים? בשבילו הכל תלוי בישראלים. בנובמבר בארנה, דונטה סמית' היה בלתי־ניתן לעצירה וסחף את ירושלים לניצחון ב־30 הפרש. אבל ארז סיכם אז: "קיבלנו הצגה של אליהו ושל הלפרין, שנתנו תשובה מה חשיבות השחקן הישראלי בליגה מבחינת הבנת משחק, מחויבות, הופעה למשחקים גדולים".
את כישלון הצהובים במשחק ההוא, הפיל הפרשן על איש אחד: "ג'רמי פארגו השתולל, קבלת החלטות לא טובה, לא הפעיל את הקבוצה". ככה זה אצל מאמן הנבחרת. נכשלים בגלל הזרים, מנצחים בזכות הישראלים. מעניין באמת לאן נעלמו השבוע ההם שמופיעים למשחקים גדולים.
וגם השבוע ביד־אליהו הייתה הצגת יחיד. פארגו להט עם 34 נקודות, שמונה אסיסטים וחדירות וירטואוזיות, אבל עד שאדלשטיין לא נשאל בעניינו, הוא לא ציין את שמו. אפילו את יוגב אוחיון (רק 5 נקודות, 1 מ־7 מהשדה) הפרשן הזכיר לפניו. ברור, מה פארגו תרם לנבחרת?
את איבוד העשתונות של מאמן ירושלים, נו מה שמו, הפרשן אפילו לא הזכיר. למה לקלקל יחסים עם מאמני הליגה, אם אפשר להסתפק בפרשנות חלבית מתובלת במלים כמו "אגרסיביות" ו"אינטנסיביות"?
מאז מינויו הממלכתי, אדלשטיין גם ממש נדיב במחמאות לקבוצה של המדינה. זה בטח לא יזיק בעתיד. במיוחד הקשר עם עוזר המאמן, שהפך למנהל המקצועי של כל הנבחרות ויפקח למעשה גם עליו. "פיני בן אדם פיקח עם חושים", אמר השבוע הפרשן האובייקטיבי, ואפילו גילה ששלח לו סמס במהלך המשחק מול ירושלים. איגוד הכדורסל וניגוד העניינים תמיד צעדו יד ביד.
ואיזה כיף לעבוד בערוץ הביתי ולהסתחבק עם אלה שאמורים לבקר אותו. שלשום, אחרי שצפה בראיון עם בראיין ווינדהורסט, כתב ESPN הנחשב מקורב ללברון ג'יימס, ארז גיחך: "כתב שמקורב ללברון? זה מזכיר לי את החצרות של הרבנים הליטאים". העיקר שפרשן שמקורב לכתבי חצר, לא מזכיר לו שום חצר.
הסולחה
אריאל הרוש מתבזה (2)לפני שנה וחצי עשה אריאל הרוש סולחה עם אוהדי בית"ר שזרקו עליו אבנים. בתום הפגישה עם בכירי "לה פמיליה", יצאה אפילו הודעה לתקשורת: "הוחלט על סיום הסכסוך בין השוער לקהל, אריאל הבין שאולי הפריז בתגובתו והתנצל".
שלשום ערך הרוש סולחה עם אוהד מכבי נתניה שניסה לתקוף אותו באוטובוס לפני היציאה לסכנין. הפעם, תודה לאל, זה לא נראה כמו בוררות בעולם התחתון אלא יותר כהפקה של סרט בורקס.
סצנת הפתיחה: השוער, לבוש במדי קבוצתו, יוצא מהאצטדיון בלוויית אדם מבוגר שנראה כמו אבא של בנצי מאסקימו לימון. בחוץ מחכה לו בחור קצת זרוק, עם משקפי שמש בגודל של חכם חנוכה מחגיגה בסנוקר. "יאללה אבא'לה", אומר המלווה. "חיבוקים, נשיקות, משפחה אחת, כולם ביחד!".
השוער מציית, יש חיבוק. האוהד, שיום קודם רצה להרביץ, מדביק לו נשיקה. ויש גם צילום משפחתי. חכם חנוכה עם זר פרחים, הרוש, ועוד שני טיפוסים שנדחפו לתמונה. אחד מהם הזכיר קצת את יוד'לה, והשני גילם כנראה את מומו.
בשלב זה, קריין מהערוץ סיכם מה שראינו: "התמונה הזאת מסמלת את סיום הפרשה", אמר. ואז, כמו בסרטים, הבמאי חוזר בפלאשבק לתחילת המפגש. פתאום הרוש שוב יוצא מרכבו, וצועד לעבר תוקפו. הוא מחזיק תיק רחצה, לא אקדח, אבל כמו קלינט איסטווד אף שריר לא זע בפניו. "אני רוצה להגיד לך, אני מצטער", אומר לו האוהד (הטקסט מופיע גם בכתובית בעברית), "זה היה בעצבים, עם כל הלהט של המשחק".
עוד לפני שהצופה מספיק לשאול – איזה משחק, הרי הכל קרה באוטובוס? – קלינט הרוש מדבר. "אתם צריכים לדעת שזה עובר כל גבול", אמר לאוהד. "בכל פעם באים ומקללים, ואחרי זה אתם מבקשים סליחה. זה לא שנבוא וישר נסתחבק". והמסר ברור: התחבקנו, התנשקנו, אבל זה לא שחכם חנוכה ואני נצא מחר לבלות.
"הסולחה לא הגיעה בקלות", מאדיר הקריין את הדרמה. "הרוש סירב תחילה להיפגש עם האוהד, אבל לחץ של המאמן והקפטן ערן לוי גרם לו לחשוב שוב". והשוער ממשיך בסדרת החינוך (שימו לב לסגנון הרהוט): "אם תבואו ותקללו אותי, אני במקרה עברתי את זה שנה שעברה. במקרה שוער אחר אתמול היה חוטף ארבעה גולים. זה רק מוריד את הביטחון ואנחנו רק נהרוס. מקווה שתלמדו מזה וזה יעזור גם לכם וגם לנו". כלומר אם זה היה שוער אחר ולא אני, הייתם חוטפים תבוסה (למרות שסכנין בקושי הגיעה למצב וחצי כל המשחק).
סוף טוב הכל טוב? לא ממש. למרות סצנת החיבוקים קורעת הלב, הטקסטים המשובחים והמשחק האותנטי של כל הדמויות, ועל אף שהכריז לפני כמה שניות על "סיום הפרשה", לפתע הקריין חזר בו. "מכבי נתניה מתכוונת בכל זאת להתלונן נגד האוהד במשטרה", הודיע, ואף ציטט את המנכ"ל רועי דניאל: "סידור פרחים לא מהווה פתרון לאקט המסוכן שאירע". וסידור פרחחים זה בסדר?
לפנייה לכתב/ת 
