למנוע "צוק איתן" בגולן
הברחות הנשק שסוכלו, סמיר קונטאר שנכשל, כללי המשחק שהוכתבו למורנייה הבן והחלק האיראני: זה הסיפור מאחורי ההתרחשויות שהובילו להחלטה הקריטית על החיסול שמיוחס לישראל. המטרה - למנוע הידרדרות כמו ב"צוק איתן", גם במחיר נקמה כואבת
הכול מתחיל מהתסכול של חיזבאללה עקב חוסר יכולתו לנקום בצורה כואבת על מה שמיוחס לישראל בתקשורת הזרה בנוגע לתקיפת שיירות הנשק. שיירות נשק כאלו עושות דרכן מדי כמה חודשים מסוריה לבקעת הלבנון ומעבירים בהן את כל אמצעי הלחימה שיכולים לסייע לחיזבאללה להתגבר על נקודות התורפה שלו שהתגלו במלחמת לבנון השנייה: טילים ורקטות קרקע-קרקע ארוכי טווח, כבדים ומדויקים, שיכולים לכסות את כל שטח ישראל, טילים שיפגעו באסדות קידוח הגז הישראליות, בספינות חיל הים וכיוצא בזה.
בישראל היו שכינו את הנשק הזה "שובר שוויון" או "מפר איזון". השם לא חשוב אבל המשמעות ברורה. המערכות הללו מעניקות לחיזבאללה יתרונות שלא היו לו בעבר. חלק ממערכות נשק אלה מגיע ליעדו אבל מספר לא קטן של משלוחים נפגעו, לפי פרסומים זרים, על ידי חיל האוויר הישראלי. אם מיד אחרי שהגיעו לשדה התעופה בדמשק מאיראן ואם כשנשלחו ממחסני הנשק שיש לחיזבאללה במחנות הצבא הסורי.
הבעיה של חיזבאללה היא שהארגון נאלץ עד היום לספוג ולהיזהר מאוד שלא להגיב על תקיפת שיירות הנשק שלו נגד ישראל. זה קורה משתי סיבות, האחת מפני שהאיראנים אוסרים על חיזבאללה להסתבך במלחמה עם ישראל. הם העבירו ומעבירים את הנשק המודרני לחיזבאללה כדי שהארגון ישמש כזרועם הארוכה שתפגע בישראל, אם ישראל, ארה"ב או קואליציה בינלאומית יתקפו את מתקני הגרעין של איראן.
זו הרתעה בגרסה האיראנית שלה, אבל לחיזבאללה יש גם בעיות בתוך לבנון עם העדות האחרות, והן שמונעות ממנו להסתבך במלחמה עם ישראל, אף על פי שהיה אולי רוצה להביא לידי ביטוי את הארסנל העצום שצבר. חיזבאללה מואשם היום בלבנון בכך שמעורבותו בסוריה סיבכה אותו עם דאעש ועם ג'בהת א-נוסרה הסונים.
מדי שבוע מתפוצצות מכוניות תופת בלבנון ואנשי דאעש חטפו חיילים לבנונים וכבשו עיירה בגבול הסורי-לבנוני. גם השיעים בלבנון לא אוהבים את העובדה שבניהם חוזרים בארונות מסוריה - שם נהרגו בהגנה על משטרו של בשאר אסד. אבל כרגע דווקא יש עדנה לחיזבאללה, שנחשב כגוף הצבאי היחיד שיכול להגן על לבנון כולה - על הדרוזים, הנוצרים וגם על השיעים - מפני הקיצונים הסונים. את זה חיזבאללה לא רוצה לאבד במחי מלחמה אחת עם ישראל. חסן נסראללה יודע שהלגיטימציה שלו להחזיק על אדמת לבנון צבא לכל דבר ועניין, היא הנכונות של כל העם הלבנוני על כל עדותיו לתמוך בו.
ההסבר הזה חשוב מפני שהוא מנמק מדוע החליט חיזבאללה לנסות לפתוח חזית חדשה עם ישראל בגולן. מהחזית הזו לא רק שיוכל להגיב על תקיפות שיירות הנשק שלו בשטחן של סוריה ולבנון, אלא גם להמשיך את המלחמה עם ישראל מבלי להפר את החלטות מועצת הביטחון שהתקבלו בסיום מלחמת לבנון השנייה ב-2006. המשך המלחמה בישראל חשוב מאוד לחיזבאללה כלגיטימציה בעולם הערבי לפעולותיו. את הלגיטימציה הזו הוא איבד בגלל המעורבות בסוריה, ולחימה בישראל מעניקה לו מחדש את הרישיון להחזיק בנשק שלו בתוך לבנון.
זו הייתה החלטה אסטרטגית שהמזכ"ל נסראללה, כך סביר להעריך, קיבל בעצה אחת עם האיראנים. חיזבאללה התחיל להפעיל את חזית רמת הגולן בטביעת אצבעות מטושטשת לגמרי ובפרופיל מאוד נמוך. זה התחיל כבר ב-2010 כשחיזבאללה השתמש במחבלים פלסטינים, אנשי ארגונו של אחמד ג'יבריל, שאותם גייס במחנה הפליטים ירמוכ בדמשק כדי לפעול ברמת הגולן.
אחרי אחת התקיפות שיוחסו לחיל האוויר הישראלי, ירו פעילים אלה של ג'יבריל שתיים-שלוש רקטות לעבר מורדות החרמון. שום דבר לא נפגע וזה לא עשה רושם על איש, אפילו לא היה ברור מי ירה ולמה ירה. בסיס הפעולה הזה חזר על עצמו כמה פעמים, אבל בכולן עם תוצאות דומות.
בינתיים שוחרר סמיר קונטאר מהכלא הישראלי במסגרת עסקת החזרת גופות אודי גולדווסר ואלדד רגב, וחיזבאללה החליט למנות אותו לאחראי הפעילות החשאית בגולן. מדוע? סמיר קונטאר הוא דרוזי, רוב תושבי צפון הגולן שנמצא עדיין בשליטת המשטר הסורי הם דרוזים. ההנחה הייתה שקונטאר הוא האיש שיש לו ההילה והכריזמה שיאפשרו לו ליזום פעילות מכאיבה יותר נגד ישראל, אך לא מכאיבה עד כדי כך שתגרום להתלקחות כללית של לחימה בחזית הגולן.
קונטאר לא סיפק את הסחורה. באחד המקרים בשנה שעברה, חיזבאללה המתוסכל שלח אנשים משלו להניח מטען נפץ על גדר הגבול עם ישראל ברמת הגולן. הפעילות הזו, שהתבצעה בתגובה על תקיפת שיירת נשק שהיה מיועד לחיזבאללה, סוכלה. מערך המודיעין הצה"לי שפרוס לאורך הגבול הבחין בה, נורתה אש לעבר מניחי המטענים והם נהרגו. חיזבאללה לא ויתר ואחרי כמה שבועות נפצעו ארבעה חיילי צנחנים שהיו בפטרול על גדר הגבול ממטען שכנראה הונח על ידי חיזבאללה.
ג'יהאד מורנייה לא איכזב. מקורות מודיעין מערביים יודעים על פיגועים לא מעטים בדרגת חומרה רבה שמורנייה הצעיר יזם. אחד או שניים כבר הוצאו לפועל באזור שכולל את רמת הגולן, הר דב והחרמון. ג'יהאד מורנייה לא משחק בירי של כמה רקטות לעבר אזור שומם במורדות החרמון, כמו שעשו קודמיו. כיאה לבנו של אביו, הוא הולך על פיגועים גדולים ורבי נפגעים משטח סוריה. לשם כך הוא עמד, כך ניתן להעריך, בקשר עם המיליציה שתומכת במשטר אסד שפועלת בגולן, ובעיקר עם האיראנים שהם האחראים העליונים לקואליציה הבינלאומית שנלחמת למען הישרדות משטר אסד בסוריה.
פעולות בקנה מידה זעיר אפשר לבצע בלי פיקוח וסיוע איראני, אבל לפי כל הסימנים מה שג'יהאד מורנייה תכנן היה זקוק לסיוע איראני. החזית החדשה בלבנון אמורה הייתה להיות חזית רצינית, התקפית, שתסב אבדות ונזק ממשיים לישראל, אך לא תיתן לישראל לגיטימציה לתקוף בלבנון או בדמשק.
האיראנים ומזכ"ל חיזבאללה נסראללה קראו היטב את המדיניות הישראלית, שנמנעת מלהתערב בסוריה כדי שלא לגרום לגורמים הפעילים במלחמת האזרחים בסוריה ובראשם ג'בהת א-נוסרה ודאעש לפנות לעבר ישראל. כמו כן, לישראל אין עניין עכשיו לתת לאסד תירוץ לקרוא להפסקת אש בסוריה בתואנה שגם צבאו וגם המורדים צריכים להפנות את נשקם כעת נגד ישראל. לכן ככל הנראה הניחו האיראנים וגם בחיזבאללה שישראל תתקשה להגיב על פעולות טרור בגולן, במיוחד אם חיזבאללה לא ייקח אחריות ויטשטש את עקבותיו.
הפעולות היו מיועדות לפגוע בישראל בצורה כואבת שתגרום לקברניטיה לחשוב פעמיים לפני שהם מיירטים שיירת נשק שעושה את דרכה לבקעת הלבנון, ומאידך לא יוצרות את התנאים שבהם ישראל נכנסת למלחמה רבתי בלבנון, כדי לסלק אחת ולתמיד את איום הרקטות והטילים של חיזבאללה על העורף שלה.
למטרה זו נועד הסיור שהיה השבוע בגבול הגולן, שבו היו שותפים כל האישים שמעורבים ב"יוזמת החזית השנייה" של מורנייה הבן. על היוזמה רמז גם במפורש חסן נסראללה בראיון שנתן בשבוע שעבר לתקשורת הלבנונית. ברכב שנפגע היה בריגדיר - גנרל, דרגה שמקבילה לתת אלוף, אפילו נמוכה יותר, איראני. היה שם מפקד הכוחות של חיזבאללה בסוריה ובעיקר בחזית דרום רמת הגולן ועוזריהם. זה היה מעין סיור לאישור תוכניות. כך ניתן לשער. המטרה היא שה"ילד" הפעלתן לא יעשה שטויות ומצד שני שהפעילות הטרוריסטית נגד ישראל תהיה אפקטיבית ותכאיב, בניגוד למה שהיה עד עכשיו.
מעדויות אנשי האו"ם בשטח ומסימנים אחרים אפשר להסיק שבישראל, אם זו אכן ישראל שעומדת מאחורי החיסול, ידעו מראש על הסיור ומיהם משתתפיו, כולל הבכיר האיראני. הוא לא היה מפקד מאוד בכיר במשמרות המהפכה אלא מעין אחראי על תחום הפעילות בסוריה במודיעין של משמרות המהפכה. גם לא מדובר היה במפקד הכוחות האיראנים בסוריה ואפילו לא סגנו.
אם זו אכן ישראל, הידיעה מראש על הסיור מגיעה כמובן מאגף המודיעין בצה"ל. היא מובאת לידיעת בכירים במטה הכללי ובראשם הרמטכ"ל וסגנו. ההחלטה מתקבלת על ידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל, באישור ראש הממשלה. לא מן הנמנע ששיקולי בחירות היו מרכיב בקבלת ההחלטות של הדרג המדיני, אבל בוודאי שזה לא היה המרכיב העיקרי, ובוודאי לא היה מרכיב בשיקולי הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש אגף המבצעים וסגן הרמטכ"ל יאיר גולן, עד לפני שבועות ספורים אלוף פיקוד הצפון.
בהסתמך על היכרות עם נוהלי קבלת ההחלטות במקרים כאלה, אפשר להעריך שעמדו פה שני שיקולים זה מול זה. האחד, לפגוע בבכירים שנסעו בשני כלי הרכב והיו מטרה קלה. השנייה, להימנע מפגיעה כדי שלא להבעיר את הגזרה. הפיתוי היה גדול, שכן החבורה הספיקה לעבור בסמוך לגבול.
לא מן הנמנע שהשיקול האם לפגוע או לא לפגוע בהם, בהסתמך על ניסיון העבר, לא הונע מתאוות נקם או רצון לסגור חשבון עם מורנייה הצעיר על מעלליו, אלא משיקולים אסטרטגיים. ניתן להעריך שהשיקול העיקרי היה שצריך לפגוע בחבורה הבכירה, אף שכמעט ברור שחיזבאללה ואיראן יבקשו לנקום, מפני שצריך להבהיר לחיזבאללה ולאיראנים שישראל יודעת על הכוונה להקים את החזית השנייה ברמת הגולן, והיא לא תשלים עם קיומה ועם פעולותיה בשום פנים ואופן.
נראה שהוחלט שעדיף להעביר איתות בוטה ורב עוצמה לחיזבאללה ולאיראנים לפני שהחזית מתחילה לפעול, מאשר לטפס במעלה סולם התגובות אחרי שחיזבאללה יתחיל לבצע פיגועי טרור בגולן וישראל תיאלץ להגיב. בקצה סולם התגובות הישראלי עומד כמובן עימות מלחמתי גדול וישראל רוצה, ממש כמו חיזבאללה, להימנע ממנו.
בקיץ האחרון חמאס הפעיל את מערך המנהרות לפני שישראל החליטה סוף סוף לפעול נגדו ב"צוק איתן". המסקנה הייתה שעדיף להסתכן בתגובת נקם חיזבאללאית על פני הידרדרות מדממת למלחמה כוללת בלבנון. לכן בוצעה התקיפה, שמיוחסת לישראל.
כעת ברור שחיזבאללה והאיראנים יפעלו כדי לנקום. סביר להניח שזה יקרה באחד משני מקומות, בחו"ל או בשטח ישראל. לאיראנים ולחיזבאללה יש תשתיות טרור פעילות בדרום אמריקה ואפילו באירופה. הם גם שואבים עידוד מהעובדה שלאחרונה, כך הם טוענים, חשפו אנשי הביטחון של חיזבאללה את הסוכנים ששירתו את ישראל בקרב הנהגת פיגועי החו"ל של חיזבאללה. לכן יקשה על ישראל לסכל את הפיגועים כפי שעשתה אחרי חיסול מורנייה האב.
יותר מחמש שנים עברו עד שהצליחו סוף סוף טרוריסטים שפעלו בשליחות חיזבאללה והאיראנים לפגוע בתיירים הישראלים ובנהג האוטובוס הבולגרי בבורגס. לטענת חיזבאללה, מי שאיפשר לישראל לסכל את הפיגועים המתוכננים בטורקיה, באזרבייג'אן, בתאילנד, בהודו ובפרו, היו אותם "בוגדים" ובראשם מוחמד שוארבה שאותם, כך הם טוענים, הם חשפו.
אלה הם הכיוונים היותר סבירים לפעולת נקם של חיזבאללה ושל איראן. יכול להיות שיהיה משהו משולב. האיראנים יפעלו בחו"ל בלי טביעת אצבעות וחיזבאללה יפעל בישראל בלי טביעת אצבעות. זו כמובן רק השערה ואין שום הוכחה או סימן ברור שזה מה שיקרה. מה שברור במפורש הוא שחיזבאללה ואיראן מנסים כעת לייצר תגובת נקם כואבת אך מוגבלת בהיקף שלה, כדי שלא תגרום למלחמה שבה תיהרס לבנון.
אפשר להניח שמי שפגע בחבורת הפיקוד של חיזבאללה ושל איראן בראשותו של ג'יהאד מורנייה בגולן, לקח בחשבון את העובדה שאיראן תנקום. מבלי לקחת אחריות, ישראל מנסה לסכל תגובה כזו או למזער את נזקיה אם וכאשר תתממש. לא מדובר על רצון שלא להרגיז את האיראנים ואת חיזבאללה, אלא על עמימות שמאפשרת לחיזבאללה ולאיראן להשהות את תגובתן ומקשה עליהן לקבל תמיכה בינלאומית אם יבצעו תגובת נקם.
שנית, ישראל מבצעת צעדי כוננות בפרופיל תקשורתי גבוה כדי להרתיע את חיזבאללה. שלישית - וזה העיקר - ישראל מצביעה על כך שהגורמים הכי בכירים בממסד הצבאי הישראלי, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ואחרים, מעורבים ישירות ובכוננות לספיגה. משמע: אם חיזבאללה יבצע פעולת נקם בסיוע איראני ובלעדיו בגבול עם ישראל בלבנון, בסוריה, בתוך ישראל או בחו"ל, התגובה הישראלית עשויה להיות חסרת פרופורציות. אחרת הרמטכ"ל לא היה צריך לבטל נסיעה מתוכננת שלו לכנס הרמטכ"לים של נאט"ו ומפקד חיל האוויר לא היה צריך לבטל תוכניות אחרות.
כל הפעולות הללו נועדו לאותת שכל פעולה של חיזבאללה ואיראן לא תיתקל בתגובה ישראלית מדודה ומכילה, אלא תגרום במידה רבה של ודאות למלחמה כוללת.
כאמור, ההערכה בישראל היא שחיזבאללה, ממש כמונו, וגם האיראנים, אינם רוצים כרגע במלחמה כוללת. האיראנים אינם רוצים בה משום שהם זקוקים להסרת הסנקציות ורוצים שהמשא ומתן עם המעצמות בנושא הגרעין יצליח.
חיזבאללה אינו רוצה בה כיוון שהוא אינו מעוניין בהחרבת לבנון, וישראל לא רוצה במלחמה מפני שאינה רוצה לחטוף טילים בעורף. בנוסף, גם בלבנון יש שיקולי בחירות: לנוכח המאבק בדאעש ובג'בהת א-נוסרה, נוצרה חזית אחידה בין חיזבאללה למחנה "אל מוסתקבל" של רפיק אל-חרירי, על מינוי מישל עאון, המקורב לארגון, למשרת הנשיאות שלא אוישה כבר תשעה חודשים. מלחמה עלולה לסכל את המינוי.
כדי שכל הגורמים האלה יפעלו בכיוון של הרגעה ומתינות, ישראל מאותתת שאם חיזבאללה והאיראנים יהמרו על תגובה הרסנית ומדממת יתברר להם שהם הימרו על כל הקופה והפסידו. זה המסר שמעבירה ישראל בימים אלה.
לפנייה לכתב/ת 
