נולד מתרומת זרע לאלמנת צה"ל: יוכר כילדו של חלל?
בעלה של פ' נפל במלחמת יום הכיפורים. לאחר 20 שנה, החליטה להביא לעולם ילד מתרומת זרע. כשגדל, ביקשה האם כי משרד הביטחון יכיר בו כילדו של חייל שנהרג במערכה, אולם במשרד הביטחון סרבו. מה חשבו על כך שופטי בג"ץ?
משרד הביטחון מכבד את חללי צה"ל. הוא עורך לכבודם טקסי זיכרון, מעלה על נס את גבורתם וגם כמו בימים אלה של אחרי מבצע צוק איתן, מעניק להם אותות גבורה. האם כבוד זה מוענק גם לאלמנות וליתומים של חללי צה"ל כאשר הם מתדפקים על דלתו של משרד הביטחון בבקשת סיוע? מיד נראה.
- ביטלנו את הביטוח כי את מבוגרת בחצי שנה
בעלה של פ' נפל בקרב במלחמת יום הכיפורים. האסון ארע זמן קצר לאחר נישואיהם. מאז פ' לא נישאה בשנית.
חלפו עשרים שנה. פ' ויתרה על זוגיות חדשה אולם לא על הכמיהה לילד. מחשש שמא תאחר את המועד היא החליטה להביא לעולם ילד מתרומת זרע וילדה בן.
את הילד גידלה מרגע שנולד כבנו של בעלה המנוח. הילד נשא את שם הבעל. מאז שזכר את עצמו חי בהכרה שהוא בנו של חייל שהקריב את עצמו בשדות הקטל על הגנת המולדת.
הילד בגר בינתיים. בימים אלה פנתה האם למשרד הביטחון וביקשה כי יכיר בבנה כילדו של חייל שנהרג במערכה.
ילדך, כך ענו לה במשרד הביטחון, הוא לא יוצא חלציו של בעלך המנוח. לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, הוא לא זכאי להכרה כבנו של חלל מערכות ישראל.
החוק תוקן - אין אפליה
פ' פנתה אל שופטי בית המשפט הגבוה לצדק. היא דיברה על ליבם וביקשה כי יחייבו את שר הביטחון ליזום בכנסת תיקון לחוק שיקנה זכות סיוע לילדי אלמנות צה"ל שהביאו ילד לעולם לבדן בלא שנישאו מחדש. לחילופין ביקשה, כי שר הביטחון יפעיל שיקול דעת ויורה להכיר בבנה לפנים משורת הדין.
"הדברים שיוצאים מפיך", אמרו השופטים אליקים רובינשטיין, צבי זילברטל ועוזי פוגלמן לאלמנה "ניכר כי הם יוצאים מן הלב. למרות זאת לא מצאנו כי ניתן להעניק לך את המבוקש על ידך". על פי תורת הפרדת הרשויות, הבהירו השופטים לאלמנה, בית המשפט הגבוה לצדק אינו מורה לשרים ליזום תיקוני חוק.
אולי תורו לשר להפעיל שיקול דעת ולהתקין תקנות שיכירו בבני, הציעה האלמנה.
גם זאת אין ביכולתנו לעשות, השיבו השופטים. "אין סעיף בחוק שמסמיך את שר הביטחון להתקין תקנות הקובעות הסדרי זכאות החורגים מן החוק".
אבל שרי הביטחון העניקו בעבר ובצדק זכויות החורגות מן החוק, הזכירה האלמנה לשופטים. הנה לדוגמא, הורים שכולים קיבלו תגמולים והטבות גם עבור ילדים שהצטרפו למשפחה לאחר נפילת בנם. הם קיבלו תגמולים והטבות אלה למרות שאין זכות כזו בחוק. הנה כי כן, כששר הביטחון רוצה הוא מפעיל שיקול דעת ומעניק זכויות והטבות לפנים משורת הדין.
אם טענת האלמנה נכונה, פנו השופטים לנציג שר הביטחון, יש פה אפליה.
זה נכון שבעבר הוציא שר הביטחון "הוראת מנהל" שהעניקה למשפחות שכולות זכויות לפנים משורת הדין, הודה נציג שר הביטחון, אבל בינתיים תוקן חוק משפחות חיילים והתיקון אימץ את "הוראת המנהל".
אם כך, הודיע השופט לאלמנה, בנקודת הזמן הנוכחית בנך לא מופלה לרעה. עכשיו ההטבות מוקנות רק על פי חוק. בנך לא יכול להנות כיום מהעובדה שבעבר העניק שר הבטחון הטבות לפנים משורת הדין.
האלמנה הביאה מקרה נוסף של ילד שאמו אלמנת צה"ל השלימה את אימוצו לאחר מותו של נספה צה"ל. גם מקרה מוצדק זה מעיד על כך ששר הביטחון מכיר לעיתים, לפנים משורת הדין, בילד כיתום של חלל צה"ל למרות שהחוק על פי לשונו היבשה לא מכיר בו.
זה לא דומה למקרה שלך, הודיעו השופטים לאלמנה מבלי להרחיב.
בסופו של יום, הילד לא הוכר כבנו של נספה צה"ל. "למותר לציין", העירו השופטים בסוף פסק דינם, "כי אין אנו נוקטים עמדה בשאלה האם ראוי להעניק לילד ב"קטגוריה שבשמה טוענת האלמנה" זכויות כיתום של חלל צה"ל. הכרעה בשאלה זו, כמו בשאלות אחרות הכרוכות בחלוקת העוגה התקציבית מסורה לכנסת".
האם באמת השופטים לא יכלו להתערב? בוודאי שיכלו. הרי מדובר בבית המשפט הגבוה לצדק. לו רק רצו, היו מוצאים לאלמנה ולבנה צד זכות שבדין כפי שאמר פעם אחד משופטי העליון, השופט חיים כהן המנוח: "מודה אני ומתוודה, שלא אנוח ולא אשקוט מלחפש לדלים ולעשוקים ולנדכאים צד זכות בדין ולא אאמין לאומרים לי אל תיגע כי לא תמצא".