יסמין, אלה וג'סיקה: נשים שהפכו לשיר ישראלי
אהבת הנעורים של אביב גפן שהתחבאה בשני שיריו המוקדמים והמוכרים, המתנדבת מהקיבוץ של זאב נחמה, ומי זאת יסמין של הפיל הכחול? חזרנו אל האמנים הישראלים כדי לשמוע מי הבחורה שעומדת מאחורי הלהיט
מדינה ברזילי הבדיונית של חיים חפר, דרך גברת לוין של השלושרים - שנחשד כעקיצה למבקרת הטלוויזיה הדה בושס, ועד "הו אילנה" הישיר, הגרסה המקומית של אביב גפן ל"Oh Yoko!" של לנון - כמו בזו הלועזית, נשים עמדו לא אחת במרכזה של היצירה הישראלית. אלא שבניגוד למקבילתה בניכר, לעתים נדמה שקרבה גאוגרפית וקוטנה של התעשיה המקומית, הביאו רבים מהיוצרים בארץ לטשטש את זהותן של אלו אשר היוו להם השראה, ורצון להשאירן בגדר מוזה מסתורית. חלקם מנסים להגן על מושא כתיבתם, בעוד אחרים מנסים להגן על עצמם.
"'נועה של הים' נכתב על חברה של אלונה (קמחי, ע.פ)", מספר יזהר אשדות על מי ש"גם כשהיא ביחד היא תמיד לבד, נועה של עצמה ושל אף אחד". "נועה של הים" יצא ב-1992 במסגרת אלבום הסולו הראשון של אשדות לאחר התפרקותה של להקת תיסלם, ולצד שירים כמו "איש השוקולד" ו"מה תאמרי" הפך לקלאסיקה בקטלוג היצירה של המוזיקאי, גם אם לא תמיד ברור על מי הוא נכתב.
"לימים הסתבר לנו שהיא סובלת מדיכאון כרוני, אך לנו אז היא נראתה כמו אישיות פיוטית ונשגבת, בעוד שהיא בעצם היתה צריכה רופא", מספר אשדות, כמו מסביר את הדרך הארוכה שעשו מחלות נפשיות באמנות מתחילת שנות התשעים. מאז למדנו כמה דברים על התמודדות עם העניינים שבנפש, כשסביר להניח שהיום נועה של הים היתה מוצאת עצמה בנוף קצת פחות רומנטי ויותר סגור. "היא יודעת שהשיר נכתב עליה ומאז אנחנו יודעים שההגדרה 'יש לה נטייה לסבול בלי סיבה' לא ממש נכונה. יש והיתה לה סיבה", מוסיף אשדות. "היא חשבה שהשיר מקסים. המלודיה הזכירה לה ואריאציה של באך".
"נעמי מבוססת על אישה לא אלמונית"
"אני לא יכול לספר הרבה, אבל כמובן שנעמי לא היה שמה האמיתי", שומר שרון מולדאבי על דיסקרטיות ומסרב לחשוף פרטים על גיבורת שירו "כנפיים", דמות שמשפטים כמו "והחופש הוא משקל שמושך אותה למטה וזורק אותה אל על" מקטלגים גם אותה בקטגוריית ספק נפש חופשיה - ספק נשמה אבודה. "השיר בהחלט מבוסס על דמות אמיתית, אבל אני לא יכול לספר עליה. עד היום לא חשפתי את הזהות שלה וזה גם ישאר ככה".מה אתה כן יכול לספר על נעמי?
"אני יכול להגיד שהשיר מאוד מרגש המון בנות שקוראים להן נעמי וזה מאוד נוגע ללבי. לא מעט אנשים שאלו אותי לאורך השנים האם הוא נכתב עליה, על הזו שבעיני עצמה היא לא נעמי, ואני לא עונה. פשוט ממשיך את הקו. אני גם מאוד שמח שהשם שבחרתי הוא לא השם האמיתי. זו היתה החלטה מאוד נכונה שלי".
היא יודעת לפחות שהשיר נכתב עליה?
"אני לא יכול לענות אפילו על זה. יש לי שירים שמבוססים על אנשים אמיתיים ושירים על דמויות פיקטיביות, אבל במקרה הזה מדובר בדמות שפשוט נתתי לה שם אחר. זו דמות שהיא לא לגמרי אלמונית ולכן הדברים גם נשארים ככה. אם יום אחד זה ייצא אתה גם תבין".
אהבת הנעורים של אביב גפן
אכן, לא קל להיות מוזה נשית, בעיקר אם השיר שנכתב עליך חושף קצת יותר משהיית רוצה לגלות. קרן ברוזה, אשר משמשת היום כאשת יחסי הציבור של הזכיינית "רשת", נשמעת נבוכה משהו כאשר היא נשאלת לגבי הקשר שלה לשיר "אמש", מהלהיטים המוקדמים של אביב גפן, שמתחיל בשורה: "אמש התבזיתי בפעם המאה, חלמתי שוב עלייך בלונדינית קטנטנה".
"הייתי בת 18 והוא היה בן משהו כמו 16. הוא היה צעיר ממני בשנה וחצי-שנתיים, אני לא בטוחה לגבי התאריכים, הכרנו דרך חברים משותפים, וברגע שהכרתי אותו באמת נוצר חיבור מאוד חזק", יוצאת ברוזה לטיול במורד שדרת הזכרונות, אל רומן נעורים על רקע החיים במושב. "היתה לנו אהבת נעורים מטורפת אבל לא יכולנו ממש לממש אותה, כי לי היה חבר. מיד כשנפגשנו היה בינינו קליק, אבל אף פעם לא מימשנו את האהבה הזו עד הסוף והפכנו להיות זוג. יום אחד הוא בא אלי לדירה והשמיע לי את השיר. איך ששמעתי אותו הכי הוחמאתי והתרגשתי. זה היה לפני הפריצה הגדולה שלו, וכבר אז הבנתי שמדובר כאן בכישרון יוצא דופן".
איך את מגיבה כשאת שומעת את השיר הזה היום?
"אני מתרגשת ומוחמאת. זו תזכורת תמידית לעבר. הייתי בהמון הופעות שלו, שמעתי את השיר מבוצע בלייב וזה תמיד מצמרר. מעבר לעובדה שהוא נכתב עלי, זו תזכורת לאהבת נעורים הכי מקסימה ויפה".
נסיבות אהבתם הלא ממומשת של ברוזה וגפן גלש גם לשירים אחרים של האמן, ביניהם קלאסיקת הניינטיז - "שנינו שווים", וגם אם היום הם במקומות אישיים אחרים, הקשר בין השניים חודש בשנים האחרונות בנסיבות מקצועיות. "לשמחתי, אחרי יותר מ-20 שנה יצא לנו לעבוד שוב ביחד, כשאביב משתתף ב'דה ווייס' ואני עובדת ב'רשת'. אני יכולה להגיד שגם עכשיו, כשאני רואה אותו אחרי כל כך הרבה זמן, עדיין יש אחלה חיבור, והכי כיף לי לראות את אביב עם המשפחה המקסימה שהוא הקים, אישתו היא אחת הנשים המרשימות שהכרתי".
אלה - שיר אהבה פוליטי
סיפור אהבה אחר שזכה לתיעוד מוזיקלי הוא זה העומד במרכז השיר "אלה", אותם כתב שלום חנוך לדפנה ארמוני. השניים היו בני זוג בשנות השמונים, אך לפי ארמוני - שורות כמו "זו אצלה אהבה ראשונה, הוא המלך של השכונה/ עם אופנוע חדיש/ היא תשבר, היא תגמר/יום אחד הוא לא ירצה בה יותר", אינם יותר מאנלוגיה פוליטית.
"כשאני קיבלתי את השיר, היה כתוב על הנייר 'ישר(אלה)'. בעצם זה שיר על המדינה", אומרת ארמוני. "הגבר בשיר זה ארצות הברית. הגבר על האופנוע, שהוא יותר מבוגר ממנה. היא עוד ילדה קטנה, מדינה צעירה. וכשהוא יעזוב אותה היא תמצא את עצמה זרוקה על הכביש. זה עובדתי, כל השנים זה חוזר על עצמו הדבר הזה".
זה נתפס כשיר אהבה בין גבר לבחורה. אהבה נצלנית אמנם, אך עדיין אהבה.
"תמיד אפשר להסתכל על זה מכל מיני זוויות. זו ששרה את השיר היא מבוגרת יותר, יש לה ניסיון חיים. היא כבר עברה מערכת יחסים, יודעת מה זה להיות עם בן זוג שעוזב אותה כשהיא צעירה ועוד לא מנוסה, זה שובר. תמיד אפשר להסתכל על זה בכל מיני כיוונים, לא רק בכיוון אחד. כמו רוב השירים של שלום, אף פעם זה לא שטוח, זה תמיד עמוק יותר ונתון להרבה פירושים".
ג'סיקה - המתנדבת בקיבוץ של זאב נחמה
ויש מי שלא מפחד לחשוף את האישה שמאחורי השיר. במקרים כאלה מדובר בדרך כלל בדמות לא מקומית, או לפחות לא מוכרת בנוף המקומי, ששילובה בדמות אחרת טשטש את עקבותיה - אך לא את הרושם שהותירה בכותב השיר. אחת כזו היא "ג'סיקה" המפורסמת משירה של אתניקס, עם דיאטת השוקולד, בחורה "תוצרת חוץ שעבדה שנתיים בקיבוץ" ובאופן קבוע - לא נמצאת אף פעם לבד.
"זה סיפור משולב בסיפור אחר", מסביר זאב נחמה, סולן להקת אתניקס והאיש שחתום על להיט השנה של 1993. "'ג'סיקה' הוא למעשה שיר שהתחלתי לכתוב בגיל מאוד צעיר. לפני שהתגייסתי לחיל הים הייתי בגרעין נח"ל. זה היה בקיבוץ בארי והיו שם המון מתנדבות. זו הייתה תקופה כזו שבאו לארץ המון מתנדבות משוודיה, נורבגיה והולנד. לדעתי היו פה עשרות אלפים של מתנדבים מכל העולם.
"והיתה מתנדבת אחת שאני לא זוכר את שמה, אבל היא היתה מיודדת עם רובנו, עם מה שנקרא החבר'ה הצעירים של הגרעין. מיודדת לאו דווקא בקונוטציות שליליות, היא גם הייתה יוצאת איתנו למסיבות. היא היתה ממש חברה טובה שלנו. היינו קבוצה של חברים בגרעין שהיו יושבים עם גיטרה ליד מדורה, והיא כל הזמן הייתה אומרת שאנחנו בטח שרים שירים על אלוהים כי אנחנו יהודים. זה פחות או יותר היה הסיפור הבסיסי.
"אחר כך, כשהתחברתי לתמיר (קליסקי, ע.פ) ב-85' בלהקת 'מוסקבה', חלקנו סיפורי צבא וגרעין, כי הוא גם היה יוצא גרעין, מקיבוץ מגל. ואז הוא סיפר את אותו הסיפור, על מתנדבת שהייתה אצלם בקיבוץ שקראו לה ג'סיקה. מכאן התחברו שני הסיפורים. לקחתי את הסיפור של המתנדבת שהיתה אצלנו ואת האווירה, וחיברתי אותו להיא מהסיפור של תמיר".
אז מה הסיפור מאחורי דיאטת השוקולד שלה?
"זה הפוך על הפוך. אם אתה עושה דיאטת שוקולד אתה למעשה מעניש את עצמך. שמעתי מהרבה בחורות שהן מספקות את הפיתויים שלהן באכילת שוקולד, כשאין להן גבר. אם לא מתוק לה בחיים אז היא ממתיקה את עצמה".
ומה לגבי השורה "איך לבשה זוג כנפיים ועלתה לשמים מעל כולם". זה נשמע כאילו לא היה לה סוף טוב.
"לא, זה יכול להיות גם שהיא לקחה איזה שאכטה. אבל זה שיר פופ הכי קליל, לא צריך לחפש פה משמעויות של יונה וולך. מה שמבינים זה מה ששומעים והסיפור אמיתי לגמרי".
השכנה של דורי בן זאב
ג'סיקה היא לא היחידה שזכתה למעטה אנונימיות כתוצאה מהתמזגותה בדמות אחרת."לאה", של דורי בן זאב (שגם בה שלום חנוך הוא זה שהפיח חיים) היא למעשה גלגול של דמות משמעותית בנעוריו של מבצע השיר, שבמובנים מסוימים התבגרה והשתנתה יחד איתו.
"ההשראה הראשונית לשיר 'לאה' באה ממישהי שהייתה בילדותי עומדת על מרפסת ועושה שלום בכל פעם שהייתי עובר בדרך למכולת. וגם הייתי עולה לראות את השלום", מגלה בן זאב פרטים פיקנטיים אודות גיבורת ההמנון "לאה גנוב". "הייתי אז באזור גיל 12. באתי לראות את השלום ו'להחליף ספר'. היא הייתה מאוד בוגרת, יותר בוגרת ממני. אני חושב שהיא היתה בת 18-19. סיפרתי את זה לשלום והתחלנו לעבוד על השיר הזה כמה שנים לפני שהוא יצא. בשלב מסוים הוא נזנח, וכשחזרתי אליו הוא כבר הפך למשהו אחר לגמרי".
לאה יודעת שהשיר נכתב עליה?
"לא. אני לא בקשר איתה ואני גם לא יודע איפה היא. זה כבר סיפור אחר. לזו שהייתה בהשראה הראשונית קראו לאה, היא באמת היתה שכנה שלי" הוא מסביר. זו שמופיעה בשיר היא כבר מישהי אחרת. מה שקרה זה שכמה שנים אחרי שהקלטנו לעצמנו את השיר בפעם הראשונה, עשיתי סדר בקלטות ופתאום ראיתי על אחת הקלטות את הכיתוב 'דורי, שלום-לאה'. האזנתי לזה, חלפו הרבה שנים מאז שעשינו את האימפרוביזציה ועד שיצא השיר. בינתיים התחלפו התחושות, הרצונות, המילים, הדמיון. בגרסה הסופית כבר לא קיימת דמות כזו".
יסמין של הפיל הכחול
מי שבהחלט הייתה קיימת, בשמה ובמהותה, היא יסמין של לירון אטיה, איש להקת הפיל הכחול. "יסמין", בלדת רוק קיטשית וקליטה, שהפכה ללהיט הגדול ביותר של הלהקה, ובשלב מסוים הרגישה כמו אלבטרוס המלווה את הלהקה לכל מקום בו תלך - עול או נטל שיש להפטר ממנו.
"יסמין היתה החברה שלי, היינו ביחד חמש שנים", נזכר אטיה בסיפור מאחורי היצירה הפופולרית ביותר שכתב. "היה לי חשוב שהיא תתחבר קצת לעולם המוזיקה, אז קניתי לה גיטרה. היה איזה לילה שהגיטרה היתה אצלי, לפני שנתתי לה אותה, ויחד עם בן דוד שלי דניאל (ברקת, ע"פ) ישבנו וכתבנו את השיר הזה על הגיטרה החדשה. כשהבאתי לה את הגיטרה כמתנה היא מאוד התרגשה, וכשאמרתי לה שכתבנו לה שיר וניגנו לה אותו היא ממש התחילה לבכות. אבל הרבה מים עברו בנהר מאז. לי יש חברה חדשה והיא התחתנה ויש לה ילד".
עדיין הייתם ביחד כשהשיר יצא?
"כן, עברנו את כל התהליך ביחד. היא כל הזמן אמרה שזה לא משהו שאתה מעכל אותו כל כך, זה מפתיע בכל פעם מחדש. בכל פעם שאתה שומע אותו אתה לא מאמין שזה השיר שלפני שנייה השמיעו לך בחדר. פתאום הוא ברדיו, בטלוויזיה ובכל מקום ואנשים שרים ומנגנים אותו, מעלים לרשת קאברים. זה לא משהו שמתרגלים אליו עם הזמן, זה משהו שתמיד נשאר מאוד מיוחד. בכל פעם מחדש".
מה עושים עם שיר כזה אחרי שהאהבה נגמרת ונפרדים?
"האמת היא שהרבה לפני שנפרדנו כבר הפסקנו לבצע אותו, כי נהייתה בו קצת יותר מדי התעסקות ופחות בשאר השירים. כך שביצענו אותו פחות ופחות בהופעות. חבר'ה שבאו להופעות לשמוע רק את השיר הזה פחתו ונעלמו עם הזמן וכך יצרנו לעצמנו קהל משלנו, שמכיר את כל השירים האחרים ואוהב ונהנה מההופעות גם בלי השיר הזה".
הנקמה של ערן צור בבטי
החדשות הטובות הן שגם אם שיר הופך למעמסה, לעיתים הוא יכול לשמש כלי לשחרור תסכולים, או פלטפורמת נקמה נצחית - כמו במקרה ערן צור ובטי. "דמותה של בטי מתבססת על שני דברים. בימי הכתיבה של השיר למדתי מוזיקה, ואחד הקטעים שנוגנו בכיתה נקרא "Along Came Betty". זהו סטנדרט ג'אז שהלחין בני גולסון. השם משך מאוד את תשומת ליבי ותרגמתי אותו ל'ואז הופיעה בטי". לגבי הבחורה בטי - אכן היתה לי שכנה בבניין ליד, שמשכה את תשומת לבי. היא נראתה לי מוכרת, ורק אחרי שנים הבנתי שגם היא עברה לתל אביב מהקריות, כמוני, וכנראה שראיתי אותה בתיכון. הסתבר שהיא אפילו אחות של מישהי שלמדה איתי".
אל תתנו לרקע המשותף לבלבל אתכם. בטי מאלבומו הראשון של צור "עיוור בלב ים" הוא אמנם עיבוד חוויית ההגעה של המוזיקאי למרכז הארץ מהצפון - כמו גם יצירה מינית מלוכלכת המותחת את גבולות המגדר וקובעת סטנדרטים חדשים של גסות והומור, אך בלבו של השיר מסתתר גם חיסול חשבונות עם בטי שחורת הגרביונים.
"שמה כמובן לא היה בטי אבל תאור דמותה כמעט מדויק", מסביר צור. "קומתה הנמוכה, שיערה קצר והדוק בג'ל, פרצופה חייכני וערמומי. ניסיתי להתחיל איתה, והיא לא היתה בעניין ואף דחתה אותי בצורה לא נחמדה במיוחד, כשאמרה לי 'אפשר לעזור לך?'. יתר השיר מדומיין לגמרי וכלל לא קשור אליה, אבל הכלבה השחורה שבשיר הורגת את בטי, כך שאת הנקמה הקטנה שלי נקמתי".
