דראגי: נרכוש אג"ח ב-60 מיליארד אירו לחודש עד ספטמבר 2016

נשיא הבנק האירופי המרכזי (ECB), מריו דראגי, הכריז על תוכנית רכישות אג"ח ממשלתיות של 60 מיליארד אירו בחודש (69 מיליארד דולר) עד סטפמבר 2016. הצעד האגרסיבי של הבנק - בניסיון לסייע לכלכלת אירופה לצאת לצמיחה מחודשת. בהנחה שהרכישות יחלו בפברואר, הרי שמדובר בתוכנית של 20 חודשים, וסכום הרכישות הכולל יעמוד על 1.2 טריליון דולר.

לכתבות נוספות בנושא:

• הבנק האירופי הוריד את הריבית לרמה אפסית
• הבנק המרכזי האירופי קיצץ את הריבית ל-1%
• הבנק האירופי הפתיע: הוריד הריבית ל-0.25%
• עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
  

הבנק הותיר את הריבית בגוש היורו על 0.05%, ואת הריבית על הפקדונות על מינוס 0.2%. ההחלטות התקבלו בישיבת מועצת הבנק הכוללת 25 חברים והמתכנסת בפרנקפורט.

"במידה ויהיה צורך בהמשך התמיכה בכלכלת הגוש, ימשיך הבנק לבצע רכישות", אמר נשיא הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי(צילום: shutterstock)

במסיבת העיתונאים אמר דראגי כי למרות הדד ליין של ספטמבר 2016, במידה שיהיה צורך בהמשך התמיכה בכלכלת הגוש, ימשיך הבנק לבצע רכישות. הרכישות יתחלקו על פני מדינות גוש האירו על פי גודלן על פי מפתח מפתח ההון העצמי של הבנק המרכזי, הבנוי לפי גודלן היחסי של מדינות הגוש: 18% גרמניה, 14% צרפת, 12% איטליה, 9% ספרד. חלקן של שאר המדינות הוא מתחת ל-5%, כאשר החלק של 8 מתוכן הוא מתחת ל-1%.

דראגי מציין בהצהרה לעיתונאים כי הבנק לא ירכוש יותר מ-25% מאגרות החוב של כל אחת ממדינות הגוש. אשר לדרך הפעולה, 20% מהרכישות יתבצעו על ידי הבנק המרכזי האירופי, ו-80% מהרכישות בידי הבנקים המרכזיים של המדינות. בתשובה לשאלה אומר דראגי כי בהינתן שאין אג"ח אחיד לגוש האירו, אין יכולת לבנק המרכזי למנוע את האפשרות שהבנקים המרכזיים במדינות הגוש יספגו הפסדים בעקבות תוכנית הרכישות.

מהלך ההרחבה הכמותית הידוע ביותר הונהג בשנים האחרונות על ידי הפדרל ריזרב בארה"ב בראשות יו"ר הפד הקודם בן ברננקי - הוא בוצע בשלושה סבבים, לאחר האסון הפיננסי של 2008, כשהאחרון הגיע לסיומו רק לפני כמה חודשים. תוכנית ההרחבה הכמותית הראשונה בוצעה ביפן בתחילת שנות ה-2000, בניסיון להוציא את המדינה מהדפלציה, והבנק היפני המרכזי נוקט בשנתיים האחרונות בתוכנית דומה, וממניעים דומים.

במקרה של אירופה, אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, שני מניעים מרכזיים עומדים על הפרק. "גם כאן, המהלך מכוון להעלאת האינפלציה באמצעות הדפסת כסף. במקרה של ארה"ב הזרמת הענק של הכספים על ידי הפד לא הגיעה ברובה למשק הצרכני אלא נתקעה במערכת הפיננסית. התקווה באירופה היא שהכספים כן יזרמו הלאה אל הצרכנים, והבנק האירופי נקט בשורה של צעדים שאמורים לעודד מעבר שכזה".

מטרה חשובה לא פחות, ואולי אף יותר, היא דחיפה נוספת של האירו כלפי מטה, לאחר היחלשותו הממושכת בחצי השנה האחרונה. "נכון לעכשיו הגורם היחיד בגוש האירו שמייצר צמיחה הוא הסחר חוץ. במידה שצעד ההרחבה יצליח להחליש עוד את האירו, זה יכול לתת פוש לכל הגוש בטווח הקצר", מוסיף גרינפלד.

מדד המחירים ב-18 מדינות גוש האירו רשם בדצמבר האחרון ירידה של 0.2% (בהשוואה לדצמבר 2013) בתחילת החודש אמר דראגי כי בבנק "מתכוננים לשנות את הגודל, מהירות והתמהיל של הפעולות שבהם אנו נוקטים בתחילת 2015, למקרה הצורך, על מנת לתת מענה לתקופה ארוכה מידי של אינפלציה נמוכה. בנושא הזה, יש תמימות דעים במועצת הבנק", הוא הוסיף.

"לומר שהכלכלה בגוש האירו לא נראית טוב יהיה סוג של מחמאה במצב הנוכחי", אומר אורי גרינפלד. לדבריו, הדרך לפיתרון עדיין רחוקה. "הבעיות המבניות בכלכלת אירופה לא ייפתרו מעצמן, ונדרשות רפורמות כואבות במיוחד, בעיקר בשוק העבודה. המדינות מבינות את זה אבל הדברים לוקחים זמן, יש מכשולים הפוליטיים שמקשים על ביצוע שינויים עמוקים ומדובר בטווח הארוך. הרחבה כמותית לבדה לא תפתור את הבעיה הקשה של אירופה מבחינה הזו".

דראגי התבטא בעניין ההכרח ברפורמות לא אחת. כך למשל, בנאומו בוועידת ג'קסון הול באוגוסט האחרון אמר כי "הבנק מוכן לבצע צעדים לא קונבנציונליים נוספים במידת הצורך, אך אינו יכול לפתור לבדו את בעיית האבטלה בגוש האירו. הצורך לשמור על גמישות במדיניות הפיסקאלית בגוש האירו והמאמצים לטפל בשוק התעסוקה בו נותרו דבר חיוני. המפתח הוא כמה באמת אנחנו יכולים להשפיע על שיעור האבטלה באופן מוחשי, וזה תלוי האם הגורמים המניעים לכך הם מחזוריים או מבניים".

ההכרה בצורך ברפורמות עומדת מאחורי התנגדותה העקבית של גרמניה לתוכנית הרחבה כמותית, בטענה שהיא תמנה מהמדינות הגדולות בגוש, ובעיקר צרפת ואיטליה, לבצע את הרפורמות המבניות ההכרחיות בשוק העבודה שלהן - רפורמות שיהפכו את שוק העבודה שלהן לגמיש יותר.