אחרי הטרור: צרפת נגד האפרטהייד החברתי
שבועיים למתקפת הטרור, ואחרי שילדים בבתי ספר סירבו לכבד את הנרצחים בדקת דומייה, הודיע ראש ממשלת צרפת על תוכנית למיגור "האפרטהייד הטריטוריאלי והחברתי" שקיים לדבריו במדינה. המטרה: לקרב את המהגרים. במוקד: יותר שיעורי אזרחות ולימודים על תעמולה קיצונית
שבועיים אחרי מתקפת הטרור בפריז, השיקה היום (ה') ממשלתצרפת השיקה תוכנית חדשה במטרה לאחות את השבר החברתי-דתי שלה על ידי לימוד טוב יותר של הילדים בבתי הספר בנוגע לערכים חילוניים, והרחקתם מתעמולה קיצונית.
ראש ממשלת צרפת, מנואל ואלס, הדהים השבוע רבים כשדיבר על כך שבצרפת קיים "אפרטהייד טריטוריאלי, חברתי ואתני" המשפיע במיוחד על פרברים קשי יום שבהם הערכים המאפיינים את האומה הצרפתית לעתים קרובות אינם קיימים. בפרברים האלה חיה השכבה הענייה ביותר של צרפת, במיוחד בני מיעוטים ומהגרים, בהם מוסלמים רבים שהגיעו לצרפת מהקולוניות הצרפתיות שלעבר.
עוד חדשות בעולם :
- נשיאת ארגנטינה: בטוחה שהתובע לא התאבד
- ניוטאון החליטה: ביתו של רוצח הילדים ייהרס
- מגן הילדים וחובב כלי הנשק. החטופים היפנים
- הסלמה באוקראינה: 34 בני אדם נהרגו ביממה
ואלס כינס היום ישיבת ממשלה מיוחדת כדי לדון בפילוג החברתי שממנו סובלת צרפת. ההצעות שהועלו במהלכה התמקדו בחינוך בבתי הספר, שאותם מגדיר ואלס "חוליית מקשרת חשובה" בהעברת הערכים הצרפתיים של סובלנות וחירות לילדים ולבני הנוער.
הדאגה בנוגע למתרחש בבתי הספר בצרפת עלתה לראש הכותרות ותפסה מקום נרחב בדיון הציבורי, אחרי שאירעו כמה מקרים של ילדים שסירבו לכבד דקת דומייה לזכר קורבנות מתקפת הטרור של 7-9 בינואר במערכת העיתון הסאטירי "שארלי הבדו" ובמרכול הכשר בפריז. שלושת המחבלים שביצעו את הפיגועים האלה חיו בעצמם בשכונות קשות בפריז ובפרבריה.
בפרברים של צפון-מזרח פריז רבים הביעו היום הבנה להחלטת הילדים שלא לכבד את דקת הדומייה, גם אם הם מגנים את פיגועי הטרור. "כשאנשים נהרגו בפרויקטי דיור על ידי המשטרה אף אחד לא קיים דקת דמוייה", אמר עלי סאקו, צעיר בן 28 שהוא מוסלמי שנולד בצרפת, בן להורים ממאלי. הוא אמר כי תוכניתו של ראש הממשלה לשפר את מצב העוני ולהפחית את המתיחות החברתית היא בגדר "חלום שלא יתגשם". לדבריו, "שום דבר לא ישתנה, אני מבטיח לכם".
התוכנית שהוכרזה היום כוללת הכשרה מיוחדת ומבחנים למורים בבתי הספר. התוכנית תעסוק באזרחות צרפתית ואירופית, בחילוניות ובאופי הלימוד שלה. קרנות מיוחדות האמורות לסייע למשפחות עניות לעמוד בתשלומים מסוימים הקשורים לחינוך יוגדלו ב-20% ל-45 מיליון אירו. רעיון נוסף הוא ללמד את הילדים כיצד להתנהל בצורה טובה יותר בכלי התקשורת המודרניים, ולהבחין למשל בין תעמולה קיצונית לבין מידע מהימן. כל תלמיד תיכון יידרש להקים תחנת רדיו, עיתון או בלוג משלו. גם הזמן שיוקדש לשיעורי אזרחות יעלה מ-100 ל-300 שעות בבתי הספר היסודיים ובתיכונים.
רעיונות התוכנית עדיין מעורפלים ונראים גם צנועים יחסית. בנוסף חשוב לזכור שלא מדובר בניסיון הראשון של צרפת לטפל בבעיות הפרברים. תסיסה ראשונה התעוררה בהם כבר ב-1990, וב-2005 תסיסה דומה התפשטה והפכה למהומות בקנה מידה כלל ארצי. נדמה היה שרק אז גילתה צרפת כי אוכלוסייה ענקית בתחומיה חיה בעולם מקביל של אבטלה גואה, שיעור פשע גבוה ואפילו מחסור בגישה לתחבורה ציבורית.
כשניקולא סרקוזי כיהן כנשיא הוא הציב את שיפור המצב בפרברים בעדיפות גבוהה ויצר את המשרד הממשלתי לענייני הגירה, השתלבות וזהות לאומית, שפורק מאז. ב-2008 הוא השיק תוכנית בשווי 728 מיליון דולר ליצירת קווי רכבת וחשמלית, הגדלה של בתי הספר המיועדים למי
שנשרו מלימודיהם ומתן הנחיה מקצועית לאלפי צעירים שרוצים לפתוח חברה ולהתקבל לעבודה. אלא שהמשבר הכלכלי העולמי ומשבר החוב האירופי הסיחו את הדעת מהתוכנית לצרכים אחרים, ואין רישום ברור המעיד על אדיקות היישום שלה.
לסמיר, צעיר בן 29 וכבר אב לשלושה, שעובד בבית קפה בלה בוסקה, אין תקוות גדולות שהממשלה הנוכחית תפעל טוב יותר מקודמותיה. "אומרים שיש שוויון ואחווה", הוא אומר, "אבל אין".