בנט: "ועדי העובדים - כישלון ניהולי"
"ועד עובדים הוא סימן לכישלון של המנכ"ל. מרוב רצון לעשות טוב לעובדים אנחנו פשוט נאיין עסקים", אמר היום שר הכלכלה, נפתלי בנט, שעשה אקזיט של עשרות מיליוני דולרים, בכנס של נשיאות הארגונים וההסתדרות. יו"ר ההסתדרות: "קיצוניות שיש להיזהר ממנה"
"הייתי אבא של העובדים שלי. אם העובדים אצלי היו מתאגדים, זה היה כישלון שלי - זה אומר שלא הייתי קשוב לעובדים", כך אמר היום שר הכלכלה נפתלי בנט, לשעבר יזם היי-טק וממייסדי חברת סאיוטה שנמכרה תמורת עשרות מיליוני דולרים, בכנס לנושאי עבודה המתקיים באילת על ידי נשיאות הארגונים וההסתדרות.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
כתבות נוספות בערוץ הקריירה:
משרד הכלכלה יכול לעשות יותר למען העסקים הקטנים
סופית: שכר המינימום יעלה ל-5,000 שקל
בדברים שנשא התייחס בנט לצו ההרחבה בנושא שיפור תנאי העסקת עובדי הקבלן בתחומי הניקיון והאבטחה, וכן להעלאת שכר המינימום במשק שאושרה אתמול בקריאה שלישית - שהושגו בעקבות ההסכמות שהושגו בנושא בין ההסתדרות למעסיקים. "התנגדתי לפעולה חד צדדית בכל אחד מהתחומים הללו", אמר. "זה יהיה נורא אם נבוא כממשלה למעסיקים ונגיד להם 'אנו כופים את זה עליכם'. זה לא יילך בכפייה. אם נטעה, מרוב הרצון לעשות טוב לעובדים אנחנו פשוט נאיין עסקים".
עוד הוא ציין כי "באיזונים הכל כך רגישים האלה, בעיקר בין העובדים למעסיקים, אנחנו צריכים להיות זהירים. יש לעשות הכל בהדברות ולא במהלכים קיצוניים. אני חושב שאבי (ניסנקורן, יור ההסתדרות - ב.פ) השכיל לעשות את זה בהעלאת שכר המינימום - באופן הדרגתי, בהדברות ובהסכמה. אם זה היה מהיר מדי, זה היה גורם לבעיה.
"יש סיבה לכך שההיי-טק כה מצליח - הסביבה שהוא פועל בה שונה מהסביבה הרגילה של מדינת ישראל, השוק בחו"ל ואתה פטור מכל הרגולציות", הוסיף. "הגענו לתוצאות בלתי נתפסות. רק השבוע 6 חברות חדשות קיבלו השקעות של 96 מיליון דולר. זה מחזק את כלכלת ישראל. בואו נחפש את הדרך לייצר את אותה גמישות ותנועה, זה לטובתנו".
בנט גם הזהיר בדבריו מפני בריחת קווי ייצור למדינות עולם שלישי. "באיזון החשוב בין עובדים, מעסיקים ולקוחות - הלכנו לכיוון העובדים על חשבון המעסיקים והלקוחות", אמר. "אני בא דווקא אליכם ואומר - אנחנו רוצים להיות שותפים. אם הסקאלה תלך לכיוון שמעסיקים יגידו לא כדאי לי - הם יוותרו ויסגרו. הדרך להודו רצופה כוונות טובות".
ניסנקורן: "קיצוניות שצריך להיזהר ממנה"
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שנאם אחריו, תקף את הטענה כי התאגדות עובדים משמעה כישלון ניהולי. "טבע נכשלה?" שאל, והוסיף בציניות, כי "מנכ"ל אוסם צריך לבוא לעובדים ולהגיד - נכשלתי, עשיתי חשבון נפש וכל שנות העסקים שלי היו כישלון מוחלט. ועד עובדים הוא לא אויב ולא כישלון. הוא יכול להיוולד במקום עם יחסי עבודה מצוינים והוא קיים בחברות הכי מצליחות במדינת ישראל - תעשייה, מסחר, שירותים - למעשה בכל התחומים.
"גם עובדי היי טק הם בני אדם כמו כל עובד אחר ורוצים יציבות במקום העבודה. גם בהיי טק יש עובדי קבלן, שמרוויחים 14 אלף ברוטו. כשאתה אומר ששכר ממוצע הוא 19 אלף שקל בהיי טק - אתה מדבר על מגזר מסוים יש אנשים שמרוויחים מעט, כולל באינטל".
"המדינה הזו קמה דרך ארגון עובדים, כשהקים את הבנק הראשון, את משרד הבריאות הראשון, את כור ואת התעשייה. לא הייתה מדינה בלי ארגון עובדים. להתכחש למעשה הנפלא הזה זו קיצוניות וצריך להיזהר ממנה. ארגון עובדים לא רע למקומות עבודה ולא רע לעסק".
בצד זאת ניסנקורן ציין כי היחס שמקבלים המעסיקים מהממשלה הנוכחית, "מחפיר" כדבריו. "רוב היצוא מישראל הוא תעשייה מסורתית. איך משמרים אותה? בשנים האחרונות הם חוטפים מכות, מחד כי המדיניות לא עושה את האיזונים הנכונים ומאידך אי אפשר לתכנן בשל חוסר ודאות אדיר - לכל רגולטור יש את העולם שלו. מדיניות אחראית חייבת צעדים אחראיים".
נשיא התאחדות התעשיינים לבנט: מצפה שתשרת את התעשיינים
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, סיפר בכנס כי עם כניסתו מחדש לתפקיד, הוא סיכם עם יו"ר ההסתדרות כי הם יטפלו יחדיו בנושאי עבודה, מתוך הסכמות. "נפתור את הבעיות ביחד, רצוי בהסכמים הקיבוציים. כך התנהלתי שנים עם עופר עיני, וכך אמשיך לפעול עם אבי ניסנקורן בשנים הבאות. יש בינינו הסכם ג'נטלמני, שאם יש מחלוקת, לא יוצאים מהחדר עד שמגיעים להסכמה".
ברוש התייחס לנושא הסכם שכר המינימום ואמר כי "אף אחד לא חושב שמישהו יכול לחיות מ-5,000 שקל, אבל זה לא מה שיפתור את הבעיה. יש לנקוט בצעדים אחרים, כמו מע"מ דיפרנציאלי. לפני שלוש שנים לא רצו לשמוע על זה, אבל היום יודעים שזו הדרך הנכונה. אם צריך לממן את זה, אז תעלו את המס על דירות פאר ומכוניות פאר, כדי שהכסף ילך לדיור הציבורי, ללחם ולתרופות".
ברוש פנה גם לבנט, שישב בקהל, ומתח ביקורת על העובדה שהממשלה מעודדת יבוא. "בדיוק כמו שאני ביקשתי את האמון של התעשיינים לשרת אותם ואתה ביקשת את האמון של הציבור כדי לשרת אותו, אני מצפה שתשרת את התעשיינים ומשרדך לא יעודד יבוא. ביבוא גבינות לדוגמה - בכל קילו גבינה יש 14 ליטר חלב, לכן אם נייבא גבינה, מחלבות ייסגרו ובסוף היבואנים הכי גדולים יהיו תנובה, שטראוס וטרה. אז מה צריך לעשות? לייבא ואז לסגור מחלבות, או לפתח ולעודד מחלבות קטנות כמו מחלבת גד?".
"אני אומר לך שר הכלכלה, שאם רוצים לפתח פה צמיחה ברת קיימא, יש להשקיע ולפתח תעשייה מקומית וחדשנית, שתייצר פה מקומות עבודה", הוסיף. כמו כן ציין ברוש כי יש לפתוח קרנות לעידוד תעשייה קטנה ובינונית, להשקיע במיכון ואוטומציה במפעלים וכך לייצר תחרות מבית.
בסיכום דבריו אמר כי לאחר שנבחר לאחרונה בשלישית לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים, לאחר שלוש שנות הפסקה, "אני מרגיש שהתגייסתי למילואים. אני מוטרד ממה שקורה פה ולכן התמודדתי בשלישית לתפקיד הנשיא. אין שום סיכוי בעולם שנצליח לצמוח, להביא השקעות וליצור צמיחה, בלי שותפות עמוקה של המעסיקים והעובדים. יש 1,400 תעשיינים שמתמודדים עם תקופה לא פשוטה ויש לעזור להם. בשביל זה אני פה".
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, סיפר כי זמן קצר לפני פרוץ המחאה החברתית ב-2011, נשיאות הארגונים העסקיים ביחד עם ההסתדרות, התריעו במכתב שנשלח לראש הממשלה והשרים כי יוקר המחייה ההולך ומאמיר, מוביל לקריסת מעמד הביניים ולא מאפשר למשפחות עובדות להתקיים בכבוד. בין השאר הוצגו מודלים של משפחות שונות במדינת ישראל, בה שני ההורים עובדים וכל המשפחות סיימו את החודש במינוס.
במכתב הוצג גם פיתרון למצב קשה זה: תוכנית הכלכלית-חברתית שפיתחו שני הגופים, שתאפשר לאותן המשפחות לצאת מהמינוס, אולם עד היום הם לא קיבלו לדבריו כל תשובה.
חייק המשיל את המחאה החברתית למערבון המפורסם, "הטוב, הרע והמכוער". "הטוב היה המחאה החברתית, אך הרע הוא שב- 3.5 שנים שעברו מאז, כמעט דבר לא נעשה על ידי הממשלה ויוקר המחייה ממשיך ומאמיר". המכוער לעמדתו היא היחס הציני כלפי המגזר העסקי. "המגזר העסקי הוא לא אויב של אף אחד" אמר, "הוא הפיתרון. אם היו מיישמים את התוכנית שהכנו, דברים היו נראים אחרת".
