רגל האלוהים: דייגו קוסטה כובש את צ'לסי
עם 17 שערים ב-19 מחזורים, גול בכל 94 דקות ועוצמה פיזית שמשגעת את הפרשנים, הסקורר של מוריניו מפחיד את כל ההגנות באנגליה. ומי בכלל זוכר שפעם הוא היה המחליף של פלקאו. זה עוד יכול להסתיים בקיץ עם חמישה תארים. "מר עולם", הבלוג של נדב יעקבי
אני מעריך שמעטים מאוד יצליחו לדייק ולנקוב בשמו של האיש: קווין פיליפס, שהבקיע במדי סנדרלנד בעונת 1999/2000 לא פחות מ-30 שערים. פיליפס, היום בן 41 (שאגב פרש ממשחק פעיל בסיום העונה שעברה), זכה באותה עונה במלכות השערים לא רק של הליגה האנגלית אלא גם ב"נעל הזהב" האירופית - האנגלי היחיד שהתכבד בתואר.
ומדוע אני נדרש כעת לסיפורו של קווין פיליפס? ובכן, כשדייגו קוסטה הבקיע צמד בשבת האחרונה, בניצחון המוחץ של צ'לסי 0:5 על סוונזי, הוא העלה את מאזנו ל-17 שערים ב-19 המחזורים הראשונים של העונה. הישג פשוט מדהים, אבל לא שיא.
השחקן היחיד בהיסטוריה של הפרימייר ליג שהגיע ל-17 שערים בפחות משחקים מתחילת העונה הוא פיליפס, שעשה זאת ב-17 משחקים ב-1999.
מאז שקווין פיליפס הוכתר כמלך השערים בפרמייר ליג עברו 15 עונות, כשבכולן המבקיע המצטיין בליגה היה שחקן זר. ארבע פעמים זכה בתואר תיירי הנרי, פעמיים דידייה דרוגבה, פעמיים רובין ואן פרסי ובעונה שעברה היה זה לואיס סוארס.
אנחנו נמצאים מעט אחרי אמצע הדרך של עונת 2014/15, אבל סביר להניח שגם העונה, בפעם ה-16 ברציפות, מלך השערים באנגליה יהיה שחקן זר: דייגו קוסטה הספרדי-ברזילאי, סרחיו אגוארו הארגנטיני או אולי אלכסיס סאנצ'ס הצ'ילאני.
שער בכל 94 דקות
קוסטה בינתיים הוא הצלחה מסחררת. הרבה בזכותו צ'לסי מוליכה בראש הטבלה, בפער של 5 נקודות מהאלופה מנצ'סטר סיטי. כל מי שפיקפק ביכולתו לעשות את המעבר מהליגה הספרדית לליגה האנגלית, מבין שטעה, ובגדול.בעונה שעברה דייגו קוסטה הבקיע 27 שערים בליגה הספרדית במדי אתלטיקו מדריד, בדרך לאליפות היסטורית. הממוצע שלו היה שער בכל 109 דקות.
חלק מהפרשנים הבכירים באנגליה טענו כי ייקח לו זמן עד שיתאקלם ויתרגל לסגנון המשחק השונה בפרמייר-ליג, וגם אם יבקיע שערים, הרי שלא יצליח לכבוש בכמויות שכבש בספרד.
בינתיים קוסטה לועג לכל התחזיות הללו. מה שמפתיע - ואולי לא, תלוי את מי שואלים - זה שהוא דווקא שיפר את הממוצע שלו. מאז תחילת העונה הוא כובש בקצב של שער בכל 94 דקות על המגרש. זוהי אומנם רק תחילת הדרך שלו באנגליה, אבל בינתיים זהו הממוצע הטוב בהיסטוריה של הפרמייר-ליג.
הנה לשם השוואה: סרחיו אגוארו הבקיע עד היום 66 שערים בליגה האנגלית מאז שהגיע למנצ'סטר סיטי, כלומר שער בכל 109 דקות. הבא אחריו הוא תיירי הנרי, שהבקיע 175 שערים במדי ארסנל, ובממוצע שער בכל 122 דקות. רוד ואן ניסטלרוי כבש 95 שערים, וכבש בממוצע בכל 128 דקות.
רוצים עוד נתון מעניין, בהשוואה בין שני המבקיעים המצטיינים העונה בליגה האנגלית? ובכן, "קון" אגוארו מנצל 23.3 אחוזים מההזדמנויות שלו מול השער. קוסטה עושה זאת ב-37 אחוזים. הבדל משמעותי ביותר. ועוד נתון "מפחיד": קוסטה בעט ונגח 33 פעמים למסגרת העונה, וכבש 17 פעמים. ממוצע של למעלה מ-50 אחוז!
אולד סקול
אבל מעבר למספרים, לנתונים ולסטטיסטיקה, יש אלמנט נוסף בסיפור ההצלחה של דייגו קוסטה באנגליה: האופי הלוחמני והבלתי מתפשר שלו וזה שהוא מזכיר לחובבי כדורגל רבים באנגליה את חלוצי העבר הקלאסיים. קוסטה הוא חלוץ שמתבסס על עוצמה פיזית, על כוח מתפרץ ועל מהירות. למרות שהוא ברזילאי, טכניקה אישית גבוהה אינה מסימני ההיכר שלו. לפחות לא בהשוואה לקוסמים ברזילאים כמו רונאלדיניו או ניימאר.ג'יילס מול כתב השבוע ב"דיילי טלגרף": "קוסטה הוא חלוץ של פעם, 'אולד סקול'. ובאנגליה אנחנו אוהבים את זה. כל כך הרבה פעמים חלוצים דרום אמריקנים הגיעו לפרמייר ליג והתקשו להתאקלם - מזג האוויר, האוכל, השפה, הפיזיות - תמיד היה להם משהו להתלונן עליו. אבל לא דייגו. הוא גדול, הוא רע והוא מכוער".
עד כדי כך מכוער, שאוהדי ליברפול הקדישו לו שיר מיוחד במשחק גביע הליגה השבוע באנפילד, שיר שבו הם מכנים אותו "איש הפיל".
לא בטוח שקוסטה היה מודע לכך, וגם אם כן זה בוודאי לא הזיז לו. מה שכן, מעבר לכשרון הבקעת השערים שלו, כולם מודעים לכך שמדובר בטיפוס שמתחמם מהר מאוד, שלא פעם מחפש לעשות פרובוקציות ולהתעמת עם שחקני היריב.
האמת היא שקוסטה התבגר ומעט נרגע בשנתיים האחרונות. בשנים שהוא עדיין לא היה שם גדול, הוא התפרסם בעיקר בשל השערוריות בהן היה מעורב: קרב יריקות עם סרחיו ראמוס, קללות גזעניות לעבר ג'פרי קונדוגביה ואין סוף כרטיסים צהובים.
עד עכשיו באנגליה הוא עדיין לא ספג כרטיס אדום, אם כי רשם 9 כרטיסים צהובים. במהלך המשחק מול ליברפול בגביע הליגה השבוע, קוסטה התעמת כמה וכמה פעמים עם ג'ורדן אנדרסון.
ואז, במנהרה בדרך לחדרי ההלבשה אחרי המשחק, קוסטה והנדרסון התעמתו שוב. הם קיללו האחד את השני, הרימו ידיים ודחפו זה את זה, ואלמלא התערבות של כמה מאנשי ליברפול, היו שם גם חילופי אגרופים ומהלומות. אם קוסטה יסחוף את צ'לסי לזכייה באליפות, זה יהיה הישג נדיר. זו תהיה אליפות שניה שלו ברציפות, בשתי הליגות הנחשבות לטובות בעולם. בינתיים המספרים שלו נפלאים, וכמה מהשערים שכבש היו לא פחות ממדהימים.
קוסטה פתח את העונה עם שער אחד בניצחון 1:3 על ברנלי, כבש שער נוסף ב-0:2 על לסטר, ואז הבקיע צמד ב-3:6 בחוץ מול אברטון והוסיף שלושער ב-2:4 מול סוונזי. כן, לאחר ארבעה מחזורים כבר היו לו 7 שערים, הישג שאף שחקן אחר מעולם לא עשה קודם לכן בפרמייר ליג. זו הייתה חתיכת הצהרת כוונות.
ז'וזה מוריניו, שסיים את העונה שעברה בלי אף תואר, לאחר החזרה שלו לצ'לסי, ידע כבר לאחר החודש הראשון של העונה, שהצליח לפתור את הבעיה הגדולה שהייתה לקבוצה בעונה שעברה: ההתקפה.
צ'לסי הבקיעה בעונה שעברה 71 שערים ב-38 משחקי ליגה, ממוצע מאכזב של 1.86 שערים למשחק. זה בשעה שמנצ'סטר סיטי הבקיע 102 שערים וליברפול 101.
העונה יש ל"בלוז" כבר 51 שערים ב-22 משחקים - ממוצע טוב בהרבה, 2.31 שערים למשחק. קוסטה אחראי באופן ישיר לשליש משערי הליגה.
בעונה שעברה החלוצים של צ'לסי היו אכזבה אחת גדולה. סמואל אטו הוותיק כבש 9 שערי ליגה, פרננדו טורס הוסיף 5 בלבד. המבקיע הבכיר היה קשר, הבלגי אדן האזאר, עם 14 שערים.
ובכן, לדייגו קוסטה יש כבר באמצע העונה 17 שערים. ואם הוא ימשיך להבקיע בקצב הנוכחי, ייתכן שישבור את שיא כל הזמנים של הפרמייר ליג, 34 שערים בעונה, שיא בו מחזיקים במשותף אנדי קול ואלן שירר.
מוריניו ידע בסיום העונה שעברה שאם הוא רוצה להתמודד על תארים, הוא חייב להתחזק באופן דרמטי בקישור ובהתקפה. כמי שאימן בעונות האחרונות בספרד, הוא ידע בדיוק את מי הוא רוצה ומי יתאים לו: ססק פברגאס ודייגו קוסטה.
את פברגאס, שלא היה מאושר ממעמדו בברצלונה, כשמקומו בהרכב לא היה מובטח, היה קל יחסית לשכנע להגיע. מה גם שפברגאס שיחק 8 שנים באנגליה, במדי ארסנל, מכיר מצויין את הליגה ואת לונדון, והיה ברור שהמעבר יהיה חלק.
גם את קוסטה לא היה קשה מדי להעביר. אתלטיקו מדריד לא הייתה מסוגלת לומר "לא" לסכום של 32 מיליון ליש"ט, כפי שלא היה לה סיכוי למנוע בשנים קודמות את עזיבתם של סרחיו אגוארו ורדאמל פלקאו. וחוץ מזה, השכר שהוצע לקוסטה היה כפול מזה שקיבל באתלטיקו.
ובכלל, צ'לסי עשתה עיסקה נהדרת: היא מכרה את הבלם הברזילאי דויד לואיז לפאריז סן ז'רמן בסכום מופקע של 50 מיליון ליש"ט ואת רומולו לוקאקו לאברטון ב-28 מיליון. את דייגו קוסטה, ססק פברגאס והמגן פליפה לואיס רכשה צ'לסי ביחד ב-74 מיליון ליש"ט. כלומר, עוד נותר לה עודף...
בתחילת העונה הסביר מוריניו: "בעונה שעברה היינו מאוד חזקים מבחינה הגנתית, היינו מאוד מאורגנים. אבל הייתה חסרה לנו יצירתיות כאשר הכדור היה ברשותנו. האתגר העונה היה להוסיף את היצירתיות ואת הדינאמיות, מבלי לאבד את היכולות ההגנתיות של הקבוצה".
אז כן, ססק פברגאס הפך לדינאמו העיקרי של צ'לסי במרכז המגרש. 15 בישולים כבר יש לו, פי שניים יותר ממי שבא אחריו בדירוג המבשלים, ורק 5 פחות משיא הפרמייר ליג, של תיירי הנרי (בעונה שלמה!).
הכניסה של ססק פברגאס לאמצע שיחררה את אוסקר, וויליאן ואדן האזאר לעשות את הפעולות המבריקות שלהם. והמרוויח העיקרי מהקישור התוסס והיצירתי הזה הוא כמובן דייגו קוסטה.
וקוסטה, מבחינת מוריניו ואוהדי צ'לסי, הוא התחליף הראוי לדידייה דרוגבה (בימיו הגדולים כמובן): גדול, חזק, נחוש, מפחיד את הגנות היריב ומבקיע שערים בלי הפסקה.
חוץ מהדימיון בסגנון המשחק ובאופי, יש מכנה משותף נוסף בין דרוגבה לקוסטה. שניהם פרצו בגיל מאוחר יחסית. דרוגבה שיחק בלה מאמן ובגנגאן הקטנות לפני שהגיע למארסיי כשהוא כבר בן 25. לצ'לסי הוא הגיע שנה לאחר מכן, כשהוא עדיין נחשב לכוכב בסדר גודל מקומי בצרפת ולא מעבר לזה.
דייגו קוסטה עזב את העיירה בה נולד בצפון ברזיל והגיע לאירופה בגיל 16. במשך ארבע שנים הוא החליף קבוצות כמו גרביים: בראגה, פנאפייל, סלטה ויגו, אלבסטה, ויאדוליד, ראיו וייקאנו. באף רגע במהלך השנים הללו לא היה ולו רמז שהבחור העצבני הזה עומד להיות אחד החלוצים הטובים בעולם.
אפילו לפני כשנתיים, במחצית הראשונה של עונת 2012/13, הוא נחשב למחליפו של פלקאו בהרכב. כשאתלטיקו מדריד הגיעה לישראל למשחק מול הפועל תל אביב בבלומפילד, פלקאו נשאר בספרד וקוסטה פתח במקומו. הוא הבקיע באותו משחק, שבו אתלטיקו ניצחה 0:3, אבל לא עורר שום עניין מיוחד בקרב הקהל והתקשורת בארץ.
את הפריצה הגדולה והאמיתית שלו עשה קוסטה רק אחרי שפלקאו עזב והוא הפך לחלוץ החוד הבכיר של דייגו סימאונה. הוא היה אז כבר בן 25. את העונה שעברה הוא סיים עם 36 שערים בכל המסגרות, אליפות ספרד והופעה קצרצרה ומתסכלת בגמר ליגת האלופות. הוא שרד בגמר בליסבון רק 8 דקות והוחלף בשל הפציעה ממנה סבל.
אתלטיקו, הקבוצה שאיפשרה לו להפוך לסופרסטאר עולמי, נותרה מאחור. עכשיו הגיע הזמן שלו לבסס את מעמדו כאגדה חדשה בצ'לסי.
בשבת (17:00) תארח צ'לסי את ברדפורד סיטי במסגרת הגביע האנגלי, משחק שבו מוריניו צפוי לתת לדייגו קוסטה מנוחה. אבל בהמשך השבוע מגיעים שניים מהמשחקים הכי חשובים של העונה, ושניהם בסטמפורד ברידג'.
ביום שלישי צ'לסי תארח את ליברפול לגומלין של חצי גמר גביע הליגה, אחרי ה-1:1 באנפילד. אוהדי צ'לסי ודייגו קוסטה כבר מחכים להגעתו של ג'ורדן הנדרסון.
ובשבת הבאה צ'לסי תארח את מנצ'סטר סיטי ב"משחק העונה" האמיתי של אנגליה, משחק שאם צ'לסי תנצח בו, יהיה קשה למנוע ממנה את האליפות. ניצחון של צ'לסי יפתח פער של 8 נקודות מהאלופה המכהנת.
כמה סיפורים חובק בתוכו המשחק הזה: מוריניו מול פלגריני, שני ה"צ'ילבות" שאימנו בעבר את ריאל מדריד וכמובן, דייגו קוסטה מול סרחיו אגוארו, שני השחקנים הטובים ביותר העונה באנגליה.
אליפות, זו המטרה העיקרית של דייגו קוסטה העונה. אולם הוא, כמו המאמן שלו ז'וזה מוריניו, לא מסתפק בכך. צ'לסי רוצה לזכות העונה בכל ארבעת התארים האפשריים, כולל ליגת האלופות, התואר שחמק ממנו בעונה שעברה. קוסטה, אגב, רוצה לסיים עם חמישה תארים - ארבעה עם הקבוצה ועוד אחד אישי שלו, מלכות השערים.