עשוי מברזל: ליאור זך מכור ל"איירונמן"
הוא מתעורר מדי בוקר ב-4:30, מתאמן כמו משוגע, מפעיל מרכז הדרכה מיוחד לעולם הסיבולת וכל זה כשהוא במעמד של טריאתלט חובבן. רגע לפני שהוא מסתער על "ישראמן נגב", אבינעם פורת ניסה להבין מחובב האתגרים בן ה-41 למה הוא צריך את זה בכלל?
במשך כל השנה ליאור זך, 41, קורע את עצמו כדי לזכות בסופו של יום בתואר אלוף מרוצי "איירונמן". הרי מה יכול להמריץ אדם השוחה 3.8 ק"ג, רוכב על אופניים 180 ק"מ, רץ 42.195 ק"מ מרתון, ועוד שופך יותר מ-10,000 קלוריות מלבד הרצון לנצח? אלא שהפעם ב"ישראמן נגב" בניגוד לכל היגיון תחרותי, וכל מה שחווה בשנותיו כאיש טריאתלון על מרחקיו השונים, הקצרים והארוכים, זך בכלל לא בטוח שהוא מעוניין לנצח.
קרה לו משהו? הפך ללוזר? או שמא עבר שינוי בחשיבה? ממש לא. זך החל לאמן את אחד הטריאתלטים הבכירים עמית פיין, 26, כדי להפוך אותו ללוחם האיירונמן מספר 1 במדינה. "כמו כל מתחרה אני מעוניין לנצח, אבל מצד שני קיים המאמן שבי. אם עמית ינצח, גם זו תהיה הנאה גדולה בשבילי. בוא נגדיר שאני מעוניין לנצח, אבל מעוניין יותר שעמית ינצח". ולא שליאור מוכר מראש את המשחק לחניכו עמית.
בניגוד לתחרות הנשים, שבה ה-"סופרוומן" שלנו, נינה פקרמן מכפר-סבא תנצח בוודאות, בין הגברים הכל פתוח. יש את ליאור זך, יש את עמית פיין, בר רדנסקי, דן קוני ועוד. מדובר כמובן בקרב על הבכורה הישראלית, כי צפויים מתחרים איכותיים מחו"ל.
זך נולד במושב חרות בשרון. תחילה הוא שיחק כדורסל, אבל בחר לעזוב זמנית את הספורט לטובת שירות קרביי ביחידת מגלן, שם פיקד על הצוות שלו מי שלימים הפך לשר הכלכלה, נפתלי בנט. "אני יכול לומר שהוא היה מפקד מצוין, אבל זה לא אומר שאצביע בשבילו", אומר ליאור. כל אחד ודעותיו הפוליטיות שלו.
זך הוא בכלל פסיכולוג ספורט, מה שכמובן עוזר לו בתחרות כמו ה"איירונמן" בה המרכיב הפסיכולוגי הוא מכריע. "אתה חווה מצבים משתנים. לעשות את כל המרחק הזה, פירושו לעשות יום של קבלת החלטות במשרד, רק שהמשרד שלנו הוא מטאפורי ואנחנו נמצאים בדרכים. אתה יכול להיות במצב רוח גרוע ואז פתאום הוא מתחלף למצב רוח טוב, כמו שיכול להיות ההיפך. מרחק כזה הוא מרחק של הרבה שינויים".
הוא למד פסיכולוגיה במלבורן, אוסטרליה, לשם נסע עם אשתו אדווה, מהנדסת כימיה במקצועה. לבנותיו קוראים אדר (11) ומואה (7). לא הנחתי לו ושאלתי מהיכן השם הזה, מואה. התברר שמואה הייתה עיר נבטית בערבה, איזור בארץ אותו ליאור אוהב במיוחד. מעניין כמה בנות עם השם מואה יש בתבל? אבל זהו ליאור והייחוד לו.
ב-2009 זכה ב"איירונמן" הראשון שלו באילת, ב-2012 היה סגן האלוף. ב-2010 סיים שלישי בקבוצת הגיל 44-40 בין החובבים ב"איירונמן" בפרנקפורט, כאשר נינה פקרמן דורגה במיקום דומה מבין הנשים. הוא הפך את עולם הסיבולת למקצוע והקים מרכז הדרכה. פיין הוא הבכיר בחניכיו.
ענף הטריאתלון וה"איירונמן" בפרט איננו זול כלל וכלל. "האופניים שלי עולות 60 אלף שקל, וזה רק חלק מההוצאות הבלתי נגמרות", הוא מספר. לפחות פעם אחת בשנה הוא יוצא לתחרות בחו"ל, ומדובר לא רק בו עצמו, אלא בכל כבודת הציוד. הנסיעה הכי מרתקת שלו הייתה, איך לא, ל"איירונמן" של הוואי - המכה של ה"איירונמנים" בעולם, לשם מגיעים רק אחרי השגת נקודות בתחרויות שונות בתבל.
בתחרות מהסוג הזה, אתה צריך להתמודד לא רק מול היריבים, אלא גם מול עצמך. "למרות שאני מנסה להתעלם מאחרים במהלך תחרות ולעשות את המיטב שלי, המוטו הוא שחייבים להיות מאוד שקולים. למרות שהחלק הפיזיולוגי קשה, החלק הפסיכולוגי קשה לא פחות. צריכים תמיד לשים רגל קדימה ולהתקדם".
איך זה להיות חובב במקצוע כל כך תובעני?
"אנחנו חובבים, אבל לוקחים את התחביב שלנו מאוד ברצינות. חשוב לנו להיות הכי טובים בתחביב שלנו. אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף והרבה מאוד אנרגיה. אנחנו קמים ב-4:30 בבוקר והולכים לישון לפני תחזית מזג האוויר בחדשות. אם אתה לא הולך לישון, אתה ממילא נרדם אוטומטית. אנחנו אוכלים תזונה מאוד ספציפית וחלק גדול מהזמן מבלים בחשיבה על האימונים והתחרויות. בקיצור אנחנו משקיעים בזה ומושקעים בזה".
"אני מאמין שמתחרים עם הראש אבל מנצחים עם הלב", הוא מסיים בדרך להמשך ההכנות לקראת ה"איירונמן" הגדול באילת.
לפנייה לכתב/ת 
