בוחרים בסביבה: האתגרים הירוקים של המועמדים

מערכת הבחירות מתחממת והמאבק על הנושאים החברתיים ועל יוקר המחיה מתמקם במרכז הדיון הציבורי. זה גם הזמן לסמן את האתגרים הסביבתיים העיקרים שעומדים לפתחן של הכנסת והממשלה, כי הרי צדק חברתי הוא גם צדק סביבתי.

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

עוד בכלכלה ירוקה:

ממחזרים יותר: התלמידים אספו 3.5 מיליון בקבוקים

בקרוב: מטוס סולארי ינסה להקיף את כדור הארץ

שטחים פתוחים

מדינת ישראל היא מדינה קטנה וצפופה. הפיתוח המואץ שעבר על המדינה מאז הקמתה הוביל להקצאה של קרקעות לטובת שטחים עירוניים, חקלאיים ותעשייתיים לצד שמירה על שטחים פתוחים אושטחים לא בנויים. השטחים הלא בנויים מסווגים באיכויות שונות, החל בשטחים בלתי מופרים כגון שמורות טבע ואפילו אתרי טבע עירוני, דרך יערות ופארקים ועד שטחי אש. אולם בשנים האחרונות השטחים הפתוחים על אוצרות הטבע והמגוון הביולוגי הייחודי שבהם נמצאים תחת איום מתמיד. מדינת ישראל נוגסת שוב ושוב בשטחים הפתוחים, בעיקר בתוכניות להקמת פרברים ובבנייה בלתי רוויה של בתי קרקע.

אבל אפשר גם אחרת, להמשיך בפיתוח ולשמור על הטבע והשטחים הפתוחים על ידי קידום מודל של ציפוף עירוני. ציפוף עירוני מתייחס לבנייה רוויה במרכזי הערים, שם גם קיימות כבר התשתיות הנלוות כגון כבישים, מרכזי מסחר ומערכת חינוך. לחידוש של מרכזי הערים יש גם יתרונות חברתיים והוא מאפשר יצירה של קהילות הטרוגניות מבחינת הגיל, ההכנסה וההשכלה. לבסוף, גם העלות של יחידת דיור ממוצעת עם כל התשתיות הנלוות בבניה חדשה בפרברים גבוה בכ-400% מהעלות של יחידה דומה בבניה במסגרת התחדשות עירונית.

תחבורה ציבורית

מי שנוסע בשנים האחרונות ברחבי ישראל לא יכול להתעלם מהפיתוח המואץ של הכבישים והמחלפים, שמאפשר לנסוע ברכב הפרטי ממקום למקום בנוחות ובמהירות. לצד זאת, הצפיפות על הכבישים בערים בישראל הולכת וגוברת והתחבורה הציבורית מקרטעת. תחבורה ציבורית היא בראש ובראשונה פתרון חברתי יותר, והיא מאפשרת ניידות גם לשכבות חברתיות חלשות ומקרבת את הפריפריה למרכז. יש לה גם פן סביבתי חשוב ועיקרו הפחתת זיהום האוויר במרכזי הערים.

מדינת ישראל חייבת לתת לתחבורה הציבורית עדיפות, הן בתקצוב של תשתיות מתאימות והן בהפחתה של המחירים, ולדאוג לתחבורה ציבורית נגישה, זמינה, ובתדירות גבוהה לכל אזרח.

גז טבעי

הסאגה של הגז הטבעי ממשיכה להסעיר את מדינת ישראל. נדמה שמאז שנמצאו מרבצי הגז לחופי המדינה נעשו כל הטעויות האפשרויות. הגז הטבעי הוא אחד המשאבים החשובים ביותר לפיתוח המשק והכלכלה בישראל, החל ביצור חשמל זול ונקי יותר, דרך הפקת דלק למכוניות ושימוש לחימום ביתי ועד לפיתוח תעשייה מקומית מבוססת גז טבעי.

הגז הטבעי הוא גם משאב סביבתי חשוב. שריפת גז טבעי במקום פחם או סולר פולטת כ-50% פחות גזי חממה ועד 90% פחות מזהמי אוויר אחרים. גז טבעי הוא גם אבן בניין לייצור כימיקלים רבים. כמו כן הוא משמש להפקת מימן, שממנו ניתן להפיק כימיקלים חשובים וביניהם אמוניה וכך להפחית את צורך לאגור אמוניה במיכלי ענק שמהווים לא פעם פצצה מתקתקת, כדוגמת מיכל האמוניה במפרץ חיפה.

אנרגיה מתחדשת

אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה שמבוססת על מקור בלתי מתכלה כגון רוח, שמש או ביו-גז. מדינת ישראל מחליטה כבר שנים בהחלטות ממשלה שונות לקדם את התחום, אבל כמעט שלא עושה דבר לממש את ההחלטות הללו. רוב יזמי האנרגיה הסולרית נתקלים בבירוקרטיה בלתי נסבלת, ואילו המכסות לאנרגית רוח, שהיא מהאנרגיות המתחדשות הזולות ביותר, יושבות בצד כאבן שאין לה הופכין. בנוסף לשמש ולרוח, הייצור של מתאן (ביו-גז הדומה לגז טבעי) מפירוק ביולוגי של פסולת אורגנית ביתית יכול להיות אחת הדרכים המרכזיות לקדם את משק האנרגיה המתחדשת בישראל. נדמה כי לצד הפרויקט הלאומי להפרדת פסולת ביתית (לזרם אורגאני רטוב ולזרם יבש) חשוב שהמדינה תקדם לא רק ייצור של קומפוסט בפירוק אירואבי (בנוכחות חמצן) של פסולת רטובה, אלא גם פירוק אנארובי (ללא חמצן) של פסולת שמניב ביו-גז.

כלכלת שיתוף

בימים דיגיטליים אלה אנחנו משתפים ומשתתפים כל הזמן. תמונות באינסטגרם בכל מקום, חוויות בווטסאפ, פוסטים בפייסבוק ועדכונים בוויז.

 אז למה שלא ניקח את השיתוף צעד אחד קדימה ונהיה חלק מהטרנד העולמי של כלכלת השיתוף. כלכלת שיתוף היא מודל כלכלי המבוסס על השאלה, החלפה או השכרה של מוצרים או שירותים במקום רכישה שלהם או בעלות עליהם. זה יכול להיות שיתוף נסיעה, החלפת חדרים לנופש או בעלות משותפת על מוצרים שונים. מדינת ישראל יכולה לעודד כלכלה שכזאת וכך נוכל גם אנחנו ליהנות ממגוון מוצרים ושירותים בתשלום מופחת, ועל הדרך לרכוש שותפים חדשים.

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון