זה לא רק האיסלאם הקיצוני

במערב אין חדש. המנהיגים, אנשי האקדמיה והתקשורת מקפידים לא לחבר חלילה בין הטרור המשתולל לבין הדת והמוצא של מחולליו

שאול רוזנפלדפורסם: 23.01.15 , 08:47

"מה נוראות הן הקללות שהאיסלאם מטיל על חסידיו. בנוסף על שגעון הקנאות, המסוכן אצל האדם כמו הכלבת אצל הכלב, יש בו באיסלאם אפתיה מפחידה... האיסלאם הוא הכוח המושך אחורה החזק ביותר בעולם. זאת דת מיליטנטית, המגייסת ללא הרף מאמינים חדשים", כתב צ'רצ'יל עוד ב-1899 בצעירותו. כל שנותר הוא לתהות איזה עמוד קלון נורא ואיום, השמור כמובן ל"גזענים חשוכים ונקלים", היו מזמנים לו כוחות הקדמה הגלובליים אילו העלה כיום על הכתב את דברי "הבלע והשטנה" הללו.

עוד בערוץ הדעות של ynet

רישיון להרוג ערבים / ראויה אבורביעה

חרדיות במקום ביטחוניסטים / אסתר הרצוג

שכן בעתות שבהן מקפידים הקפד היטב מנהיגי המערב וסייעניהם משדרות התקשורת, המשפט והאקדמיה שלא לחבר חלילה בין הטרור המשתולל במערב, במזרח התיכון או באפריקה, לבין הדת והמוצא של מחולליו - קביעות מכלילות כמו של צ'רצ'יל או של המזרחן החשוב ברנרד לואיס ("ההנחה היא שחובת הג'יהאד תימשך, וכי רק שביתות נשק יקטעו אותה עד שכל העולם יאמץ את האמונה המוסלמית או ייכנע לשלטון האיסלאם") נתפשות בקרב קובעי הטעם והריח המערביים כלא פחות מגזענות חשוכה.

כך, למשל, לא מצא פרנסואה הולנד כל קשר בין מבצעי הטבח ב"שארלי הבדו" וב"היפר כשר" לבין דתם, תוך שהוא מוקיע את כל מי שהעז לדבר סרה באיסלאם. גם אובמה ויועציו "לא מוצאים כל קשר בין האיסלאם לרצח חפים מפשע" (כדברי יועצו לשעבר, ג'ון ברנן, וכיום ראש ה-CIA), תוך שהם ממשיכים להקפיד על הנחיית הנשיא מתחילת כהונתו שלא להעז ולהשתמש במינוח "איסלאם קיצוני ומיליטנטי". הקנצלרית מרקל תמשיך לשלם את מס השפתיים ולקבוע כי "האיסלאם הוא חלק מגרמניה", להכחיש כל קשר בין הטרור לאיסלאם, ולצאת חוצץ נגד כל מי שמתריע מפני האיסלאמיזציה של אירופה.

לאחר הטבח במערכת "שארלי הבדו"(צילום: AFP)

גם אם קשה להפריז במידת האיוולת, המופרכות והצביעות של מנהיגי המערב, השמאל הגלובלי והישראלי ו"איגוד הפוליטיקלי קורקט" העולמי בעניין, גם אלה העושים כברת דרך נוספת ומטילים את האשם רק על האיסלאם הקיצוני, חוטאים לאמת. אם האיסלאם הקיצוני הוא בית הקיבול של שלל מחבליו, מטורפיו ומטיפיו - האיסלאם בכללותו הוא בית הקיבול של קנאות חשוכה, דיכוי נשים ומיעוטים, התעמרות בהומואים, רציחות של נשים ש"חיללו את כבוד המשפחה", בוז לתרבות המערבית ומיאוס מערכיה, גם אם הוא יושב בקרבה ונהנה ממנעמיה. לא פחות מכך, הוא בית קיבול של אדישות עד תמיכה, לרוב לא מוצהרת, במעללי האיסלאם הקיצוני.

בין פיגוע הדקירה האחרון בקו 40, פיגועי ההתאבדות של אמצע שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, הירי הרקטי של חמאס על אוכלוסייה אזרחית, פיגועי פריז האחרונים, פיגועי 2004 במדריד ו-2005 בלונדון, ומעשי הזוועה של דאעש ובוקו חראם - עובר קו ישר אחד: טרור איסלאמי חסר גבולות כלפי ישראל, המערב ובני דתו הוא. זה טרור שנהנה לרוב מתשתית אוהדת ונרחבת למדי בעולם האיסלאמי.

מחאה בניז'ר נגד קריקטורות "שארלי הבדו"(צילום: AFP)

שורה ארוכה של סקרי דעת קהל בעולם הערבי-מוסלמי מתחילת שנות האלפיים מלמדים עד כמה הטרור והאיסלאם הקיצוני אינם בנים חורגים של האיסלאם בכללותו. כך, למשל, ב-2002 בסקר שערכו שירותי הביטחון הסעודיים לאחר 11 בספטמבר בקרב גברים סעודים בגילאים של 25-41, נמצא כי לא פחות מ-95% מהם תמכו במטרות המוצהרות של בן לאדן. בסקר שנערך מטעם "ניו יורק טיימס" במארס 2008 בקרב הפלסטינים ביו"ש עלה כי 84% מהם הביעו תמיכה בפיגוע בישיבת מרכז הרב. מסקרים שנערכו במצרים ב-2008 וב-2010 בידי גאלופ, עולה ש-95% מהמצרים בעד שהשריעה (ההלכה האיסלאמית) תהיה הבסיס לחקיקה, ש-82% בעד סקילה על ניאוף, וש-84% מהם בעד עונש מוות לנוטשי האיסלאם.

מסקר שנערך בידי חברת ICM לפני חודשים ספורים, עלה כי ל-16% מאזרחי צרפת ול-8% מאזרחי בריטניה יש "דעות חיוביות" על דאעש (ניתן לשער מה המוצא של רובם).

במערב, על הנהגתו ושלוחותיו האקדמיות, התקשורתיות והתרבותיות, ימשיכו מן הסתם לצקצק בלשונם, לטמון את הראש בחול ולהכחיש את הפורענות המתרגשת ובאה. בדיוק כפי שבישראל יתמיד השמאל בצביעותו ובאיוולתו, וימשיך להאשים את הכיבוש בכל המרעין בישין עלי אדמות. כך, גם כשגלולות הטשטוש האיסלאמיות של השמאל הליברלי, המקומי והגלובלי, נעשות קשות יותר ויותר לבליעה לאזרחי ישראל והיבשת, מקפידים יצרניהן להמשיך ולשווקן, וחלילה לא לתהות שמא המציאות דורשת מזור אחר לחלוטין.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו