מערכת המשפט מודה בבג"ץ "ביביטורס": הוחלט לנקוט בזהירות יתרה בעניין נתניהו
יותר משלוש שנים נדרשו ליועץ המשפטי להחליט על סגירת התיק וכעת, בתשובה לבג"ץ שהגיש ח"כ רוזנטל, הודה כי נתניהו קיבל יחס מועדף. ראש הממשלה מעולם לא נחקר ולא תושאל בפרשה. וינשטיין גם היה זה שדחף לדחות את הדיונים בתביעת אב הבית מני נפתלי
היועץ המשפטי לממשלה בעד מבחן בוזגלו, אבל לא כשמדובר בנתניהו: הטיפול בפרשת "ביביטורס" היה חריג ונמשך זמן רב מהמקובל. למי שתהה מדוע, האמת נחשפת בתשובת המדינה לבג"ץ שהוגשה אתמול (יום ו'). מתברר כי הועץ המשפטי לממשלה העניק לנתניהו יחס מועדף ("זהירות יתרה") עקב "ההשלכות הציבוריות והמוסדיות הכרוכות בפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה". במשך כל פרק הזמן הארוך הזה - כשלוש שנים - נתניהו לא נחקר ולא תושאל. תשובת המדינה הוגשה לעתירה לבג"ץ שהגיש ח"כ מיקי רוזנטל נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
- לקריאת התשובה המלאה של המדינה לעתירה - לחצו כאן
פרשת "ביביטורס", שעסקה במימון טיסות לחו"ל של בני משפחת נתניהו בעת שכיהן כח"כ ושר, נחשפה בערוץ 10. עיקר הטענות בעתירה, שהוגשה בחודש שעבר באמצעות עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן, נשענות על כך שההחלטה התקבלה לאחר הליך "בדיקה מקדימה" שלכאורה מופעל באופן שרירותי ללא קריטריונים ברורים. "דומה כי מעת שנבחר מסלול זה, יש בו למעשה כדי לסכל ברוב המקרים את האפשרות לקיים חקירה פלילית", נטען בעתירה.
כמו כן, הלינו העותרים כי ההחלטה התקבלה מבלי שראש הממשלה עצמו תושאל, אלא רק בא כוחו עו"ד דוד שמרון. בנוסף, הבדיקה התארכה יותר משלוש שנים ללא כל הצדקה. טענה זו היא, בין היתר, על רקע העובדה שאחד הנימוקים לאי פתיחת חקירה פלילית היה הזמן הרב שעבר.
בעתירה נטען כי השתרש נוהג פסול שלפיו בהתעוררות חשדות פליליים נגד אנשי ציבור מוחלט לרוב לפתוח בבדיקה ולא בחקירה פלילית, מה שמוביל בסופו של דבר לאי העמדה לדין ופוגע בעקרון השוויון. כדוגמאות לכך הובאו הליכי בדיקה שנפתחו נגד גדעון סער, סילבן שלום, ראובן (רובי) ריבלין ומאיר שטרית והסתיימו ללא חקירה פלילית.
המדינה דחתה את הטענות בתשובה שהגישו לבג"ץ וטענו כי לאור ההחלטה לא לפתוח בחקירה פלילית לא נמצאה עילה לתשאל את ראש הממשלה עצמו. היועץ המשפטי ציין את חוק יסוד הממשלה הקובע שיש לקחת משנה זהירות לפני זימון ראש הממשלה לחקירה באזהרה. בנוסף, הבהיר היועץ כי אין פסול בהליך של בדיקה מקדימה בטענה שהוא מעוגן בפסיקות בית המשפט שהכירו בלגיטימיות של הליך זה.
לגבי משכה הארוך של הבדיקה נטען כי אין פסול בה מכיוון שבמסגרת ההליך נדרשו פרטים והבהרות נוספות מבא כוחו של נתניהו, נאספו חומרים שנאספו בעניין מבקר המדינה, נגבו עדויות ונאספו מסמכים על ידי המשטרה וכן נערכו בדיקות נוספות. לעניין זה ציטטו בתשובת המדינה את החלטת היועץ המשפטי לממשלה שכתב: "פעולות אלו דרשו זמן ותוך כדי הבדיקות הועלו טענות חדשות, התבררו עובדות והתקבלו חומרים אשר הצריכו השלמות והמשך בדיקה".
עם זאת, בהמשך תשובת המדינה נכתב כי ההתנהלות "אינה אופיינית להליכי בדיקה אחרים מבחינת משכה ופעולות הבדיקה שנערכו". אולם, על פי הועץ המשפטי מצב זה נוצר, בין היתר, "בשל הזהירות היתרה שהוחלט לנקוט עקב ההשלכות הציבוריות והמוסדיות הכרוכות בחקירה נגד ראש הממשלה".
זו הפעם השנייה בשבועות האחרונים שבה מתעוררת ביקורת על החלטות של היועץ וינשטיין בעניין נתניהו. רק לפני שבועות ספורים פעל גם לדחיית הדיונים בתביעה שהגיש אב הבית מני נפתלי על תנאי העסקתו בבית הראש הממשלה. בית המשפט הסכים ודחה את הדיונים עד אחרי הבחירות בנימוק שבכך לא תושפע מערכת הבחירות.
מימון כפול לנסיעות
בסוף 2012 הודיע וינשטיין כי יבדוק אם יש היבטים פליליים בדו"ח הנסיעות שפרסם מבקר המדינה ועסק בנסיעות של נתניהו בתקופת כהונתו כחבר כנסת, בעקבות תחקיר שפורסם בעניין בערוץ 10. על פי התחקיר, בכמה מקרים טס נתניהו לחו"ל במימון כפול משורת ארגונים ותורמים יהודים שהתעניינו בקרבתו.
אך לטענת עו"ד שומרון, הטיסה של שרה נכתבה גם היא על שמו של ראש הממשלה ומכאן הטעות, ולכן לטענתו לא מדובר במימון כפול אלא באי הבנה. בנוגע לטיסה השנייה, לניו יורק (ספטמבר 2006), טען נתניהו כי את שתי החשבוניות הוציא אותו ארגון, שנושא שני שמות שונים ומכאן אי ההבנה. בתחילה הוצאה חשבונית על שם לא נכון של הארגון, ואז הוציא הארגון חשבונית חדשה תחת השם המדויק.
לפי מסמכים שהעביר מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה, ב-2008 העביר איש העסקים דדי גראוכר סכום כסף נכבד לנהגו של נתניהו בזמן שכיהן כראש האופוזיציה. עלה חשד שהכסף מיועד לנתניהו. העניין נבדק על ידי הפרקליטות והמשטרה. נמצא כי אכן הועבר כסף לידי הנהג בסכום של מאות דולרים בלבד. צויין שגראוכר והנהג מסרו גרסאות שונות וסותרות, אך יחד עם זאת לא נמצא כי מישהו מהם עבר עבירה פלילית ולא נמצא שנתניהו היה מעורב או מודע לאירוע.
מבקר המדינה גבה עדות מגראוכר שטען תחילה שאיננו זוכר את האירוע, ובהמשך הסביר שהיה מעורב בהזמנת נתניהו, אך לכל היותר שילם על המלון ולא על הטיסות, וקיבל על כך החזר מהארגון שהזמין את נתניהו והציג אף חשבונית ששלח הארגון בגין החיוב. חקירתה של אודליה כרמון מלשכתו של נתניהו שטיפלה בנסיעותיו לא העלתה חשד למימון כפול או התנהלות פלילית של נתניהו בנוגע למקרה של גראוכר.
בחודש ספטמבר האחרון החליט היועמ"ש לא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה. החלטה זו זכתה לביקורת גם מפרקליט המדינה לשעבר משה לדור שאמר: "התקדמו עם הבדיקה מעט מדי ומאוחר מדי".
בחודש דצמבר, לפני ההחלטה על הקדמת מועד הבחירות, הוגשה העתירה נגד ההחלטה, והפרקליטות התבקשה להגיש תגובתה תוך 45 יום. לאחרונה דחה בית המשפט בקשה לקיים את הדיון לפני הבחירות, וטרם נקבע לו מועד.
במשרד המשפטים ביקשו להבהיר כי בתשובה לבג"ץ הפרקליטות מפנה לפסקי דין של בית המשפט העליון שבהם נקבע שיש לנהוג זהירות יתרה כשעוסקים בעניינו של ראש ממשלה.
לפנייה לכתב/ת 
