שון בן ה-15 מת יום אחרי ריצת חייו
יום חמישי היה היום הגדול של שון ליבוביץ'. הנער שסובל משיתוק מוחין התאמן במשך חודשים למרוץ 2 קילומטר. היום המרגש הסתיים עם מדליה על הפודיום. למחרת הוא מת בביתו, כנראה בשל אירוע לבבי. הקשר לריצה לא ברור. "כולנו המומים". צפו בסיום הריצה
שון ליבוביץ', נער בן 15 ממושב כוכב מיכאל שבדרום שסובל משיתוק מוחין, סיים ביום חמישי ריצת אלפיים מטר במסגרת מרוץ לזכר בוגרי תיכון שקמה בקיבוץ יד מרדכי שנפלו במלחמות ישראל. סיום הריצה היה הישג של ממש עבור ליבוביץ', שהתאמן לכך במשך חודשים ארוכים. הוא קיבל מדליה ועלה על הפודיום, וברקע חבריו ומוריו מוחאים לו כפיים וגאים בו. אתמול אחר הצהריים הפך הסיפור לטרגדיה - שון נמצא מת במיטתו לאחר שככל הנראה לקה באירוע לבבי. צפו בסיום המרוץ:
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
עדיין לא ברור אם יש קשר ישיר בין הריצה לבין מותו של ליבוביץ', ובני משפחתו מאמינים כי אין קשר בין הדברים. ענת, אחותו, סיפרה ל-ynet: "שון נפטר עם מסר לכולנו, שיעור לחיים: לדעת לקבל את האחר ולהיות לו לחבר. זה היה המסר שלו על הבמה כשקיבל את המדליה רק לפני יומיים, וזה השיעור לחיים של כולנו".
שון לא נכנע למגבלות, ובזכות החברים והמורים השתפר מאוד מבחינה מוטורית ושכלית. אחת לכמה זמן הוא רשם הישג נוסף בהתקדמות. האחרון שבהם, ואולי המשמעותי בחייו, קרה ביום חמישי האחרון, במסגרת מרוץ לזכר הבנים הנופלים בקיבוץ יד מרדכי שבו השתתפו מאות בני נוער ומשפחות הנופלים שלמדו בבית הספר שקמה.
"נפטר ברגע השיא של חייו"
שון התכונן למרוץ במשך חודשים ארוכים, התאמן והשתפר עד שהגיע מוכן לקו הזינוק. לאורך כל הדרך ליווה אותו החונך שלו, מנחם כתב, שאימן אותו ויצא איתו יחד עם שריקת הזינוק. "שון רץ שני קילומטרים", סיפר כתב. "הוא היה בטירוף, כל כך נרגש, כל כך נחוש. רצתי יחד איתו, יד ביד, והוא לא נשבר. לאורך כל המרוץ ליוו אותנו התלמידים שלא הפסיקו לעודד אותו. כנגד כל הסיכויים הוא סיים את המרוץ בהצלחה. זאת הייתה התרגשות גדולה מאוד".בטקס חלוקת המדליות עלה שון על הפודיום. כל התלמידים והמורים נעמדו על הרגליים והריעו לו. "הוא הסתכל על כולם בהתרגשות, הודה להם שעזרו לו, כאילו הוא ידע משהו שאנחנו לא יודעים, כאילו הוא נפרד מאיתנו בפעם האחרונה", שחזר כתב. "בדיעבד, כשאני חושב על מה שהיה, הכול סמלי מאוד. כאחד שליווה אותו לאורך כל הדרך אני יודע שזה היה רגע שיא עבורו".
למחרת בבוקר התעורר שון כרגיל. הוא היה צריך להגיע לטקס אזכרה לזכר אביו המאמץ שנפטר לפני כמה שנים. שון הרגיש עייף ולא רצה לצאת מהמיטה. כשבני המשפחה שבו מהאזכרה הם מצאו אותו שם ללא רוח חיים. מותו נקבע במקום.
"הוא נפטר ברגע השיא של חייו", הוסיף כתב. "כולנו מוכי תדהמה. הוא היה בכושר נפלא, הגיע להישגים מרשימים ובכל פעם היה נרגש מאוד, בעיקר אחרי המרוץ. הוא היה ב'היי' בלתי רגיל. כל המורים, ובעיקר התלמידים, המומים. זה עדיין לא נתפש".
אחד התלמידים שהכיר את שון 12 שנה ספד לו: "שון הוא לוחם. לא לוחם בצבא, לוחם בצבא החיים, בצבא שנלחם ונאבק מול כל קושי ויעמוד בפניו. שון הוא לוחם חזק שניצח כל מכשול. שון הוא מראה, לא מראה שמרזה ומחטבת, מראה שמראה לך את האמת בפנים, מראה שמראה את שון בכל אחד מאיתנו. שון היה ילד מיוחד במינו שנלקח מאיתנו, אך בלבנו הוא תמיד יישאר".
שון ליבוביץ' יובא למנוחות ב-14:30 בבית העלמין בכוכב מיכאל.
לפנייה לכתב/ת 
