"כוח עליון": חופשה משפחתית - והכל כלול
הבמאי השבדי רובן אוסטלונד שואב ב"כוח עליון" השראה מסרטוני יוטיוב לא פחות ממקורות התרבות האירופית. התוצאה היא דרמה סאטירית שנונה ועדכנית, שמרסקת את ערכי המשפחה המודרנית על רקע הנופים המושלגים המהממים של האלפים. רוצים להתחתן? לא כדאי לכם לצפות בסרט
באירופה מוכת אי יציבות כלכלית, בעיות הגירה וטרור, עדיין ישנו הטבע הנשגב של הרי האלפים המשמר את הדימוי המסורתי של אירופה כפי שהיתה. בגרמניה של רפובליקת ויימאר ז'אנר סרטי ההרים היווה אלטרנטיבה למצוקה החברתית והפוליטית של העיר המודרנית. סרטים אלו שילבו בין מלודרמות רומנטיות בהם גולשים ומטפסי הרים יפי מראה התאהבו והקריבו, והטוהר של הטבע. "חצי מונומנטאלי, חצי סנטימנטאלי" לעג זיגפריד קרקאוור לז'אנר. אולי כעת הגיעה העת לחזור אל ההרים כדי לזקוף את גבו השפוף של הגבר המערבי הלבן?
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
עוד ביקורות סרטים ב-ynet :
ניתן לטעון כי "כוח עליון" ("Force Majeure") - סרטו השנון של הבמאי והתסריטאי השבדי רובן אוסטלונד - הוא לא רק סאטירה על יחסי גברים נשים, מוסד הנישואים, והפער בין תרבות וטבע, אלא גם לעג לאתוס סרטי ההרים. למרות שהסביבה ההררית והמושלגת יכלה להתאים, הסרט מציג גבריות רחוקה מאוד מאידיאל ההרואיות ותעצומות הנפש. עוצמת הטבע אינה בבואה של הנפש האנושית, אלא הבמה שעליה מפגין הגבר האירופי את מלוא עליבותו.
הסרט מגולל את קורותיה של חופשה בת חמישה ימים של משפחה שבדית באתר סקי באלפים הצרפתים. זוהי משפחה מהמעמד הבינוני-גבוה, שארבעת חבריה הם נציגים הולמים של הגנטיקה השבדית: האב תומאס (יוהנס קונקה), אשתו היפה אבה (ליסה לובן קונגסלי), ושני ילדיהם החמודים קלרה והארי (קלארה ו-וינסנט ווטרגרן). הסרט עומד לעקוב אחר החופשה המשתבשת באמצעות חלוקת העלילה לפרקים של יום.
השיבוש הלא צפוי מתרחש ביום השני, בזמן ארוחת צהריים שלווה במסעדה המשקיפה על צלע ההר. לפתע מתחילה מפולת שלגים. האם היא תוצאה של פיצוץ מבוקר או שיש כאן אירוע לא נשלט? בהתחלה זהו מראה מפעים, אבל אז האנשים על המרפסת מבינים כי המפולת עומדת לקבור אותם. בבהלה שנוצרת האב תומאס בורח ומשאיר לגורלם את אבה והילדים. שניות לאחר מכן המרפסת מכוסה במה שמתגלה בדיעבד כעשן של שלג. כיסוי דקיק ולא מזיק.
לא קרה שום אסון, אך התנהגותו של האב סדקה את החזות המשפחתית המושלמת. הימים הבאים יגלו עד כמה סדק יכול להתרחב לשבר. לתוך הדינמיקה המתפתחת נכנסות דמויות נוספות. מאטס (קריסטופר היווג'ו), חברו של תומאס, ובת זוגו הצעירה פאני (פאני מטליוס) מצטרפים בסוף היום השני, והופכים עדים לזוגיות המתערערת. הספק הבסיסי שעולה בדבר התנהגות והקרבה גברית ישפיע גם עליהם.
זהו סרטו הרביעי של אוסטלונד בן ה-40. במחצית הראשונה של שנות ה-20 לחייו הוא התמחה בצילום סרטי סקי. בכל חורף הוא היה מצלם, ובכל קיץ עורך. משם הגיע ללימודי קולנוע. כבמאי העמדה שלו היא של סוציולוג ואנתרופולוג. לא מי שמפנה את מירב תשומת הלב לסיפור, אלא מי שמעדיף לבחון את התפתחותה של דינמיקה קבוצתית - עמדה שיש בה ריחוק מהדמויות (ובמקרה הנוכחי גם אלמנט קל של התנשאות), ומנגד היא גם הבסיס למבט הסאטירי אותו הוא מפנה.
"כוח עליון", שזכה בפרס חבר השופטים במסגרת של "מבט מיוחד" בפסטיבל קאן האחרון, מזיז את אוסטלונד לקבוצת הבמאים הראויים לתשומת ליבו של כל חובב קולנוע. הוא מצליח לשלב את אהבתו והבנתו של המרחב המושלג, עם הדינמיקה המשפחתית המתערערת בעקבות האסון שכמעט קרה.
אוסטלונד הוא יוצר של זמנו. את דימוי מפולת עשן השלג הוא ראה ביוטיוב ומשם עלתה הדילמה שהניעה את העלילה. יוטיוב הכיל גם את ההשראה לסצנת המפתח שבה האב נשבר ובוכה בכי תמרורים. ולבסוף, הוא לקח מיוטיוב ביצוע אקורדיוני לפרק הקיץ ב"ארבעת העונות" של ויואלדי (בנגינתו של נער בן 12) והפך אותו למעבר מוזיקלי החוזר בין פרקיו של הסרט. בקיצור הוא לא שואב את כל השראתו ממעמקי התרבות האירופית.
"כוח עליון" היה מועמד מטעם שבדיה לפרס האוסקר לסרט הזר. לפני שבועיים הוא כשל ולא הצליח להיכנס לרשימה הסופית. ביוטיוב, איך לא, יש קליפ שבו אוסטלונד מקבל את הבשורה בתסכול וכעס, המובילים להתפרצות בכי בלתי נשלטת. הניחוש שלי שזו מחווה חצי רצינית חצי קומית שתובן ככזו על ידי מי שיראה את הסרט.
