התגלות בירדן: חגיגות האפיפניה
כ-500 מאמינים ארמנים חותמים היום את חגיגות האפיפניה בירדן. גילי מצא הצטרפה בשבוע האחרון לחוגגים וחזרה עם חוויית קדושה שונה ומעניינת, במרחק של שעה ורבע נסיעה בלבד מתל אביב
ביום ראשון שעבר, בעשר בבוקר, הצטרפתי לתהלוכה בלתי נגמרת של צליינים מרחבי העולם. הם עשו את דרכם ברגל לאחר שנשפכו מעשרות אוטובוסים שחנו באתר הטבילה קאסר אל-יהוד, הנמצא בנקודת המפגש בין הירדן לים המלח.
למאמינים שבינינו, זו הנקודה בה יהושע בן-נון העביר את שבטי ישראל הנודדים, דרך המים, לארץ זבת חלב ודבש. הנוצרים מנכסים לעצמם את המקום, על סמך הברית החדשה - מתי פרק ג'. יוחנן הטביל במים את ישו ורוח הקודש לבשה צורת יונה, וירדה לבשר לו על בחירתו.
עדכונים שוטפים גם בטוויטר של ynet
הבשורה וההתגלות הזו נראתה בשטח כתערובת מרתקת של תלבושות, צלילים ומנהגים של עולי רגל מפלגים שונים. כ-7,500 צליינים הצטיידו בכותנות צחורות שהפכו להתגלות שקופה למדי כאשר בסוף הטקס טבלו במי הירדן השוצפים, בבקבוקים ריקים ללקיחת מים קדושים הביתה, בנרות מיוחדים ובמגבות. הם עמדו בדממה, בתור הצפוף, בשמש הקופחת של יום ראשון, 18 בינואר. התאריך הרשמי ל"התגלות" של ישו, המכונה אפיפניה - Epifania.
עבור הצליינים שעמדו לידי מרומניה, רוסיה ויוון, ששייכים ל"נצרות המזרחית", המכונה האורתודוכסית, רגעי השיא היו כאשר הפטריארך היווני, תיאופוליס השלישי, סיים לשאת את התפילה ויצא מלווה בנזיריו, כשצרור עלים בידיו, לגדת הירדן.
אלו שעמדו בדרכו, הצטלבו והזילו דמעה. גם בגדה ממול. במרחק כעשרה מטרים בלבד, עמדו צליינים שחיילים ירדניים חמושים שמרו עליהם - מראה סוריאליסטי למדי. אחרי שהפטריארך (שעבור מאמיניו הוא סמכות יותר מהאפיפיור) נשא דברים, הוא הפריח באוויר שלוש יונים צחורות המסמלות את היונה שהופיעה לאחר הטבלת ישו. ואז נפרצה הדממה המקודשת.
צליינים קופצים וחיילים מנומרים
הצליינים הנרגשים קפצו באקסטזה למימי הירדן הקרים, וסירות הצלה, מטעם יחידת החילוץ האזורית, נכנסו לכוננות ספיגה - לחלץ את מי שייסחף בזרם החזק שהיה באותו יום, לאחר השטפונות שפקדו את האזור. כמרים בכירים הפשילו את הכותנות שהפכו לשקופות לחלוטין, ואחזו בחוזקה בראשי מאמינים, ועשו להם הטבלה כשרה בפלג הגוף העליון. אחרים העדיפו טבילה עצמאית ושחו. בצד הירדני חיכו חיילים מנומרים, למאמינים התועים בדרך שלא הבינו שמדובר במים טריטוריאליים.
"יש שיתוף פעולה טוב בינינו לירדניים וכשזה קורה, מחזירים אותם", הסביר סער כפיר, מנהל אתר הטבילה מטעם רשות הטבע והגנים, וגרם לי להאנח בהקלה.
השנה התקיימו ארבעה טקסי אפיפניה בתאריכים שונים. כדי להבין את פשר ההתפלגות, כפיר הוא הכתובת. "בשבת - 17 בינואר, הגיעו ב-70 אוטובוסים, כ-3,500 אריתראיים. בגלל שמרביתם שוהים בלתי חוקיים ועובדים ביום ראשון, הם לא יכלו להגיע לטקס הרשמי של 18 בינואר. על הטקס שלהם ניצח בישופ העדה. ב-18 בינואר, ב-14:30, התקיים הטקס של העדה האתיופית. לאחר שהצליינים ממזרח אירופה פינו את הרחבה, כ-400 אתיופים עם הקייסים שלהם, עשו טקס ססגוני.בשירה, תופים אפריקאיים גדולים וריקודים. למחרת, ב-19 בינואר, קיימו פה כ-200 נוצרים קופטיים וסורים, טקס משלהם. ב-25 בינואר, צפויים להגיע כ-500 מאמינים מהעדה הארמנית, עם ראש הקהילה שלהם".
עד יולי 20111 הכניסה לקאסר אל-יהוד, שמשמעו "מבצר היהודים", דרשה תיאום עם הצבא, שכן הגבול עם ירדן, צמוד. מאז 2011 הכניסה חופשית בהתאם לשעות הפתיחה הרשמיות. אבל לצערנו מי שרוצה להרחיב את הטיול לששת המנזרים המרהיבים באזור, עדיין ייתקל בשלטי "זהירות מוקשים". תקריות אש שסיכנו את עולי הרגל, בשנות ה-70, גרמו לנטישת המנזרים ומיקושם. המקום שהיה ידוע בכינוי "ארץ המנזרים" זכה לכינוי "ארץ המרדפים". המנזר היחיד שפתוח כיום הוא סנט ג'ון, וממנו מתחילות התהלוכות לטקס הטבילה.
במהלך הטקס כמעט שלא נשמעת עברית, אבל לא מעט ערבית של פלסטינים, שהגיעו ברכביהם נושאי לוחיות הזיהוי מהשטחים. חברה מקרואטיה מילאה בקבוק במי ירדן קדושים, כדי להביא לחברה אדוקה. עבורי זו היתה טבילה בחוויה, כמשקיפה מהצד. ולא הייתי צריכה לנסוע רחוק (רק שעה ורבע מת"א) כדי להתמלא בתחושה של קדושה וחו"ל.
איך מגיעים?
הכניסה לקאסר אל יהוד-מכביש 90 עוקף יריחו
שעות הפתיחה: א'-ה' - 8:00-15:00, שישי - 8:00-14:00, שבת - 8:00-15:00
פרטים באתר רשות הטבע והגנים
סיורים מודרכים בתשלום, פרטים במוקד 3639*
גילי מצא היא עיתונאית וצלמת, בקרו בדף הפייסבוק "לטייל עם גילי"
לפנייה לכתב/ת 
