"ניאבק עד הסוף": האם נגד שחרור דורס בתה
חיה זינו נלחמת בשחרורו המוקדם מהכלא של אסעד שיבלי שהרג את בתה הקטנה ביום כיפור לפני שבע שנים. "הוא אינו נהג תמים", אמרה האם, "הוא מעולם לא התנצל או התחרט. הוא עשה את פיגוע הדריסה הראשון"
"אני איאבק עד הסוף שלא ישוחרר - גם לא יום אחד לפני". כך אמרה אתמול בערב (שבת) חיה זינו, אמה של הילדה טל זינו מכפר תבור שנהרגה מפגיעת טרקטורון בערב יום כיפור בשנת 2007 והיא בת תשע בלבד. הנהג הפוגע, שגם ניסה לברוח מהמקום, נידון לתשע שנות מאסר, וביום שני הקרוב יתייצב בפני ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר ויבקש להשתחרר אחרי ריצוי של שני-שלישים מהעונש.
- עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
"אני לא מסוגלת לדמיין מצב שהדורס הזה ישתחרר עכשיו", אמרה האם הערב. "הוא איננו נהג פוגע רגיל בתאונת דרכים - אלא מישהו שהגיע כדי לבצע פעולת איבה. אני רואה בו מפגע עם כוונות זדון לכל דבר ועניין. לא השתכנעתי מהחלטת בית המשפט. הוא איננו נהג תמים. הוא נכנס לכפר תבור מתוך רצון לעשות פרובוקציה".
הטרקטורון הפוגע היה נהוג בידי אסעד שיבלי, תושב הכפר שיבלי הסמוך לכפר תבור. כלי הרכב פגע בילדה בסמוך לבית הכנסת ביישוב. שיבלי וחברו מוחמד, שישב מאחוריו על הטרקטורון, ניסו לברוח מהמקום. בכתב האישום ובעדויות שנשמעו במשפט נטען כי בעקבות ויכוח עם תושבי כפר תבור, איים שיבלי כמה שבועות לפני האירוע כי יגיע לכפר ביום כיפור "ותראו מה שאעשה", אמר. הם טענו מנגד שניסו לברוח מאנשים שיידו עליהם אבנים ואז אירעה התאונה.
"טל שלי הקטנה והתמימה הייתה הקורבן שעמד בדרכו. הוא השתולל בפראות וגם לאחר המעשה - לא התנצל לא התחרט. כל הזמן, במהלך המשפט, קיבלתי ממנו פרצופים מחייכים. אין בו שמץ של חרטה. רק נבזות ורשעות ראיתי בעיניים שלו", אמרה חיה, שליוותה את המשפט ואת הערעורים שאחריו עם בעלה, יחיאל.
"בבית המשפט שמענו עדויות של אנשים בכפר תבור שהוא אמר להם לפני האירוע, 'תראו מה שאני אעשה לכם ביום כיפור'. וזה בדיוק מה שהוא עשה. אני כל הזמן חוזרת ואומרת שזה היה פיגוע הדריסה הראשון, ובערך חצי שנה אחריו הגיע טרור הדחפורים הנורא בירושלים. אני פונה אל ועדת השחרורים בדרישה לא לשחרר אותו ביום שני. האיש אינו מתחרט. המשפט שהוא ניהל נמשך שנתיים, והוא עשה הכול כדי להקשות ולמרר את החיים למערכת המשפט; ואם לא די בכך, הוא נהג לחייך לעברי, הסתכל במבט נבזי ומתגרה. אני מעולם לא שמעתי מפיו חרטה כנה".
"אני שואלת את חברי ועדת השחרורים: יש דבר נורא יותר מאשר לאבד ילדה קטנה? המצב בבית קשה מאוד כבר שבע שנים. המשפחה שלנו כל הזמן מנסה ללקק את הפצעים וקשה לנו גם ככה. אז עוד לחשוב שהוא יחלוף מולי ויסתכל בי במבט המתגרה והנבזי הזה שלו?"
"יש בי פחד", הוסיפה חיה. "אני אימא לשלושה ילדים, שניים מהם קטינים, אחד בן חמש וחצי (בנם הצעיר של בני הזוג נולד לאחר מותה של טל, א"ר). איך אפשר לשחרר אותו שיחזור להסתובב כאן? רק המחשבה שאני אראה אותו במרכז של כפר תבור הורסת אותי. אני לא עוצמת עין כבר כמעט חודש ימים. אני מנסה להרוויח כל יום אפשרי עד לרגע המזעזע הזה, שאיאלץ להיתקל בו בכפר. מבחינתי אפילו דחייה של יום נוסף בשחרור היא הישג".
הנאשם השני בתיק, מוחמד שיבלי, שהיה הנוסע על הטרקטורון, נידון לשנתיים מאסר. באוגוסט 2012 הוא נרצח לאחר ויכוח עם אדם אחר בכפרו.
לפנייה לכתב/ת 
