סקר: רק 11% רוצים שהילד יהיה עיתונאי

רק 11% מהציבור רוצים שהילד שלהם יהיה עיתונאי. עם זאת, חלה עלייה בתפיסת הציבור את מקצוע העיתונאי כמקצוע מכובד.

לכתבות נוספות בערוץ ymedia:

• ייבוא בלוגרים: הדרך לשווק את ישראל בעולם
• כך מתקרב שבוע הפרסום הבינלאומי לישראל
• תפוצ'יפס: המצא טעם וזכה ב-250 אלף שקל
• עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
  

אם ילדים עושים את מה שהוריהם מבקשים מהם, הרי שמקצוע העיתונות בסכנה: ממחקר חדש של החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, שנערך עבור כנס חיפה השני לתקשורת ("מחוץ לבועה 2", שיתקיים השבוע), מסתמנת ירידה במעמד העיתונאי: רק 11% מהציבור רוצים שהילד שלהם יהיה עיתונאי, זאת לעומת 25% שרצו בכך ב-2007.

מהמחקר הנוכחי, שנערך על ידי פרופ' יונתן כהן וד"ר ארן ליביו, שנערך בקרב 405 משיבים באינטרנט, שהיוו מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, עולה כי העיתונות נתפסת כפחות חשובה ופחות אמינה מבעבר. התוצאות הושוו לתוצאות של מחקר דומה שערך החוג בשנת 2007, אז כרבע מהציבור רצו שהילד שלהם יהיה עיתונאי. המחקר פורסם לקראת כנס התקשורת "מחוץ לבועה 2", שמקיים תא עיתונאי חיפה.

הבשורה האופטימית היא, שלא השתנו תפיסות הציבור לגבי רמת המכובדות של המקצוע. לעומת רמה ממוצעת של 5.3 לפני שמונה שנים, השנה הממוצע הוא של 5.15, כשבסך הכל, 71% מהציבור חושב שמדובר במקצוע מכובד ורק 11% חושבים שהוא אינו מכובד. הציבור עדיין חושב שעיתונאים הם הגונים, עם רמה ממוצעת של 4.8, וגם כאן נרשמה עלייה קטנה לעומת 4.6 לפני 8 שנים. בהקשר זה, 73% מהציבור חושבים שצריך כישרון מיוחד כדי להיות עיתונאי, ו-70% חושבים שצריך השכלה ומיומנות - הוכחה לכך שעדיין מסתמנת תפיסה של העיתונות כמקצוע רציני הנהנה מיוקרה מסוימת.

האינטרנט הפך להיות כלי התקשורת העיקרי לצריכת חדשות, לאחר מכן הרדיו, הטלוויזיה - ולבסוף העיתונות המודפסת

המדיום העיתונאי שנתפס כמכובד ביותר הוא הטלוויזיה, עם רמה ממוצעת של 5.2; לאחריה הרדיו (5.1); עיתונות ארצית

(4.9); ועיתונות מגזרית (4.4). מי שסוגרים את הרשימה, עם רמת מכובדות בינונית-נמוכה, הם הבלוגרים, עם רמה ממוצעת של 3.9, והמקומונים עם רמה של 3.8.

עוד עולה מהמחקר, כי האינטרנט הפך להיות כלי התקשורת העיקרי לצריכת חדשות, לאחר מכן הרדיו, הטלוויזיה ולבסוף העיתונות המודפסת. מהממצאים עולה, כי הקבוצה שנכנסת הכי הרבה פעמים כדי לקרוא חדשות באינטרנט היא בני

50-41, כשלמעלה מ-70% נכנסים פעם אחת או יותר ביום. דווקא הצעירים בני 20-18 הם הקבוצה שנכנסת הכי מעט לאינטרנט בחיפוש אחר חדשות, כשרק 42% מהם נכנסים לפחות פעם אחת ביום לאינטרנט על מנת לצרוך חדשות. לדברי החוקרים, נראה כי הבדל זה משקף נטייה כללית בקרב צעירים לצריכה מועטה יחסית של חדשות, בהשוואה למבוגרים יותר.

מסקנת החוקרים היא כי התפיסה הכללית של העיתונות הינה מורכבת, וכוללת רכיבים מעודדים ומדאיגים גם יחד. כהוכחה לדאגה ניתן נתון, לפיו במדד של 1-7, העיתונות בשנת 2014 עדיין נתפסת כמקצוע חשוב עם ציון ממוצע של 5.57, כש-76% מהציבור חושב שהיא חשובה, כשב-2007 הציון הממוצע עמד על 6.2 וכ-90% חשבו שהיא חשובה. ואם ב-2007 60% מהציבור נתן לתקשורת את הציון הגבוה ביותר (מדד 7) במידת החשיבות, ב-2014 רק 32% חשבו שהיא חשובה ביותר.

"העיתונות עדיין נתפסת כחשובה, אולם מסתמנת מגמה ברורה של ירידה בהערכת חשיבותה", ציינו החוקרים.

גם רמת האמון בעיתונאים ירדה לאורך השנים, אם כי במידה מתונה יותר. רמת האמון הממוצעת של 3.86 ו-40% מהציבור שהאמין לעיתונאים ב-2007, ירדה לרמה של 3.57 ול-26% מהציבור שמאמינים לעיתונאים בשנה החולפת.