"מתגעגע לכוח המשיכה"
האסטרונאוטים ניקול סטוט ורקס וולהיים הגיעו לאולפן ynet וסיפרו על הגעגועים לכוח המשיכה והחיים בתחנת החלל הבינלאומית
ניקול סטוט ששהתה שלושה חודשים בתחנת החלל הבינלאומית וביצעה הליכת חלל למשך 7 שעות, ורקס וולהיים, שבילה 566 שעות בחלל, ביצע 36 שעות הליכת חלל והיה חלק מצוות ההרכבה של תחנת החלל הבינלאומית התארחו ב-ynet וענו לשאלות הגולשים.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
השניים התארחו במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי, של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. מה שעושים בתחנת החלל, מסבירה סטוט, הוא "לעזור לנו לחיות טוב יותר פה בכדור הארץ, על ידי כל המדע והטכנולוגיה, היא אומרת בראיון ל-ynet.
"אתה מתגעגע למאכלים ואתה כן אתה מתגעגע לכוח המשיכה" מודה וולהיים", אפס כוח כבידה זה נחמד אבל יש כמה דברים שהם יותר קשים ללא כוח הכבידה, אז אתה כן מתגעגע לזה. לאכול ארוחה בלי שהכל מתעופף לך מהצלחת".
נסחפים בחלל
כל מי שצפה בסרט Gravity עם סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני, זוכר את תחילת הסרט בו השניים נמצאים מחוץ לתחנה, עובדים על הטלסקופ האבל. בסרט אחת הדמויות מתנתקת מתחנת החלל ונסחפת אל האינסוף, אך זה משהו שנאסא מוכנה אליו. "בכל זמן נתון אתה מחובר לגוף החללית בכבל באורך 25 מטר, ובנוסף מעוגן עם כבל נוסף אל האזור שבו אתה עובד, וגם מחזיק עם היד", כך מספר וולהיים. אך גם אם במקרה וכל הכבלים נקרעים והאסטרונאוט נזרק לחלל, לנאסא יש פתרון. "בתוך החליפה ישנו מיכל חנקן והתקן ג'ירוסקופ. במידת הצורך אני לוחץ על כפתור והחליפה מאזנת אותי מול נקודה כלשהי בשמיים. אז נשלף ג'ויסטיק קטן ובעדינות אני מכוון את עצמי אל עבר התחנה", הוא מספר. "אתה צריך להיזהר לא לתפוס יותר מדי תאוצה אחרת תחבט בחללית ואף תעוף בחזרה, וזה לא נעים במיוחד" סטוט מוסיפה.
אנה לי פישר
בשבוע המדע שנערך בשנה שעברה אירחנו את האסטרונאוטית אנה לי פישר. היא הייתה בין הנשים הראשונות שהוכשרו כאסטרונאוטיות אי פעם והייתה האם הראשונה בחלל.
