המקרר התקלקל - מתי היצרן אחראי לתיקון?
מה עושים כשהמקרר שלנו עדיין עובד מצוין, אבל אי אפשר להשיג סט גומיות להחלפה? האם היצרן או היבואן חייבים לספק לי חלקי חילוף? הכירו את הזכויות שלכם בתיקון מכשירים חשמליים ובהחלפת חלקים מקולקלים. מדריך
תארו לעצמכם: אחרי לבטים ארוכים והשוואת מחירים, בחרתם מוצר וביצעתם עסקה. כעבור זמן מה מתברר כי המוצר אכן עונה על הדרישות: המנוע חזק, התפקוד מעולה - כמו שאומרים: הכל טוב. אלא שגומיה אחת קטנה כבר התעייפה, ובלעדיה המוצר מקרטע. האם תיאלצו לרכוש מכשיר חדש, או שמא היצרן מחויב לספק לכם חלקי חילוף? בואו נבדוק את הסוגייה.
כתבות נוספות של עו"ד אבינועם מגן :
- קניתם באינטרנט? הכירו את זכויותיכם
- סוף עידן מדבקות המחירים: טוב או רע לצרכן?
- מתכנן תביעה קטנה? כך תעשה זאת נכון
- עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
נהוג לומר כי בעבר היו מוצרים יקרים שהחזיקו שנים ארוכות וכיום המוצרים זולים יותר, חיים פחות והתיקון שלהם עולה יותר מרכישת מוצר חדש. חובבי תאוריות קונספירציה יטענו כי חיי מוצר קצרים מבטיחים ליצרן חיים ארוכים ועשירים, לעומת הארכת חיי המוצר שמקצרת ליצרן את החיים.
החוק קובע מפורשות כי הרומן שלנו עם המוכר לא נגמר בתום הרכישה או בשעת האספקה. למוצרים יש "אבא ואמא", שממשיכים ללוות את הקונה גם לאחר הקניה. התקנות העוסקות בכך הן "תקנות הגנת הצרכן - אחריות ושירות לאחר מכירה".
תקנות אלה לא רק מחייבות שלמוצר יהיה "אבא ואמא", אלא גם קובעות מיהם "ההורים" של המוצר. במוצרים שמיוצרים בארץ, היצרן הוא האחראי כלפי הלקוחות, ואילו כאשר מדובר במוצר מיובא - היבואן יהיה אחראי במקומו. "בטובין מיובאים יראו את מי שייבא אותם כיצרן לענין תקנות אלה", נקבע בתקנות. אם היצרן המקומי, או במקרה של מוצר מיובא - היבואן, אינם ניתנים להשגה, האחריות תעבור לעוסק שממנו רכשנו את המוצר, ובלבד שמדובר במוצר שמחירו גבוה מ-400 שקל.
היעדר חלפים? היבואן ישלם ביוקר
משפחה בת 7 נפשות מאזור השרון רכשה מכונת כביסה ממותג יוקרה, כדי שזו תעמוד בדרישות המשפחה הגדולה. כעבור שנתיים ממועד הרכישה, ולאחר שתקופת האחריות הסתיימה, הפסיקה המכונה לפעול. המשפחה, שרכשה גם תקופת שירות נוספת, פנתה אל היבואן שהודיע כי החלק הדרוש לשם תיקון המכונה לא נמצא במלאי. הוא אף לא ידע למסור מועד משוער להשגת החלק הדרוש. ניסיונות להתקין חלפים משומשים לא צלחו, וכל פתרון לא נראה באופק.
המשפחה החליטה לרכוש באופן זמני מכונת כביסה חלופית וזולה, ואף נאלצה להיעזר בשירותי מכבסה מקומית בתשלום. במקביל, המשיכה המשפחה לנסות לתקן את מכונת הכביסה היוקרתית הסוררת. לבסוף, מצאה המשפחה טכנאי פרטי שאינו קשור ליבואן. הטכנאי הפרטי החליף את החלק המקולקל והחזיר את המכונה לחיים - כל זה תמורת 1,000 שקל.
רק כעבור שנה וחצי מהקלקול, וחצי שנה מהתיקון הפרטי, הצליח גם נציג היבואן להשיג את החלק הדרוש לתיקון המכונה, אולם כבר לא היה בכך כל צורך. המשפחה תבעה את נזקיה בבית המשפט. השופטת קלוגמן מבית משפט השלום בנתניה, קבעה כי ההוצאות שהוציאה המשפחה עבור שירותי כביסה, תיקון המכונה ואף עבור רכישת המכונה החלופית הזולה, היו מוצדקות. היא פסקה למשפחה פיצוי חריג של כ-9,000 שקל כולל הוצאות משפט, מהם 5,000 שקל בגין עגמת נפש.
פיצוי גבוה - אבל רק בתיאוריה
גם מקרים של הטעיית צרכנים, למשל הבטחות שווא באשר לאחריות על המוצר, עשויים לגרור חיוב של המוכר בקנס ולהצדיק במקרים מסוימים את ביטול העסקה.
על מנת להרתיע עוסקים מלהפר את החוק, נקבע כי הפרה של החובה לתקן מוצר או לספק חלפים בתקופת האחריות יכולה לגרור פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 10,000 שקל - בלי קשר לנזק הממשי שנגרם לצרכן. זו ההזדמנות להזכיר כי פיצוי משמעותי שכזה נקבע בחוק בגין שורה ארוכה של עוולות נוספות הפוגעות בצרכנים.
במקרה שבו עוסק מתעקש למכור מוצר במחיר גבוה יותר מזה שמצויין על גבי המוצר עצמו, או במקרה של סירוב לבטל עסקה מתמשכת, מוסמך בית המשפט לפסוק עד 10,000 שקל פיצוי עונשי לדוגמא - ללא תלות בנזק - והכל במטרה להרתיע את בעלי העסקים מלהפר את החוק ולעודד צרכנים לתבוע.
אלא שבמציאות, למרבה הצער, בתי המשפט נמענים מלפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסכומים מרתיעים, ואולי זו הסיבה כי עוסקים רבים מרשים לעצמם לזלזל בזכויות הצרכן.
המחוזי לטובת הצרכן
נקודת אור ניתן למצוא בפסק דין של השופט רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי, שדן בערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. קבלת ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות אינה דבר שבשגרה, אך באותה פרשה, שהובאה בפני השופט וינוגרד, דובר בפגיעה בזכויותיה של צרכנית קשישה שביקשה לממש את זכותה לבטל עסקה - אך העוסק הערים עליה קשיים.
בית המשפט לתביעות קטנות, הרגיל כנראה לריבוי עוולות ולא מתרגש מהן יותר מדי, הסתפק בפיצוי בסך של 1,000 שקל לטובת הצרכנית, בצירוף 500 שקל הוצאות משפט. השופט וינוגרד, שדן בערעור על פסק הדין, הכפיל את הפיצוי ביותר מפי 7 והעמיד אותו על 7,500 שקל.
יש הטוענים כי בתי המשפט נמנעים מלעשות שימוש בסמכותם לפסוק פיצויים משמעותיים כדי לא לגרור גל גדול של תביעות צרכניות אשר יעמיסו עוד על בתי המשפט, אלא שהמחוקק דווקא מבקש לעודד צרכנים לעמוד על זכויותיהם ולתבוע, ובתי המשפט אמורים לפעול בהתאם להוראות המחוקק.
מעבר לכך, פיצויים זעומים גורמים לצרכנים "לסבול בשקט" כי לא משתלם לתבוע. הם יוצרים התמרמרות ומעודדים הפרת חוק. מדי פעם צרכן חרוץ נוקט יוזמה ותובע, אך זהו המצב המועדף על העוסקים: טפטוף של תביעות המסתיימות בפיצוי זעום לצרכן ובמפח נפש גדול עבורו, כאשר רוב הנפגעים לומדים לקח ולא תובעים.
אילו היו בתי המשפט מיישמים את כוונת המחוקק ופוסקים פיצויים של ממש, הרי שלאחר גל קצר של תביעות, היו העוסקים מפנימים את המסר, לומדים דרך הכיס, מבינים כי "הפשע" כבר לא משתלם כלכלית ומכבדים את החוק. במקרה כזה, בתי המשפט לא היו מכחידים את התביעות כפי שהם עושים היום, אלא משליטים את החוק, מכחידים את הסיבות לתבוע, ומחזקים את אמון הציבור בכלכלה ובמדינה. אז התחלנו בהחלפת חלקים פגומים וסיימנו בהחלפת רצון המחוקק.
שאלות ותשובות - המדריך המהיר
מי אחראי לספק את חלקי החילוף?
התקנות מבחינות בין סוגי מוצרים בהתאם לשווי המוצר ומתייחסות אך ורק ל"מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז חדשים, לרבות מנגנונים מכניים וחשמליים ברהיטים, ובלבד שמחיר הטובין לצרכן גבוה מ-150 שקל חדש". לכל המוצרים האלה חייב היצרן (או היבואן) להעניק אחריות למשך שנה החל מיום מסירת המוצר לידי הצרכן. אם יש צורך בתיקון המוצר ובהחלפת חלקים, במהלך תקופת האחריות, היצרן חייב לתקן ולהחליף את החלק הפגום ללא תשלום.
מה קורה כשאין חלקים?
אם ליצרן אין את חלקי החילוף הדרושים לתיקון המוצר בתקופת האחריות, עליו לספק מוצר חדש מאיכות דומה, או להחזיר את הכסף.
המוצר התקלקל - מגיע לי פיצוי?
מקרים בהם צרכנים הסבו למוצר נזק באופן מכוון, עשויים לפטור את היצרן מהאחריות לתקן.
איפה משיגים חלפים בתום תקופת האחריות?
בשנה הראשונה שלאחר המכירה חייב היצרן לספק חלפים ואף לתקן את המוצר בעצמו, כחלק בלתי נפרד מהאחריות על פי חוק. כמובן שאם היצרן התחייב לתקופת אחריות ארוכה יותר, הרי שגם החובה לספק חלקי חילוף מתארכת בהתאם, אלא אם צויין מפורשות כי תקופת האחריות הנוספת אינה כוללת חלפים.
בתום תקופת האחריות, יש להבחין בין מוצרים שמחירם גבוה מ-300 שקל, למוצרים שמחירם נמוך יותר. כשמחיר המוצר גבוה מ-300 שקל, על היצרן להמשיך ולספק חלקי חילוף במשך שנה אחת נוספת מתום תקופת האחריות. לדוגמה: אם רכשנו מכשיר חשמלי במחיר של 600 שקל והאחריות שקיבלנו עליו היא לשנה אחת, על היצרן לדאוג לחלקי חילוף זמינים למשך שנתיים.
ואם צריך גומייה למקרר אחרי שלוש שנים?
יש מוצרים "מיוחסים" שקונים בדרך כלל "לכל החיים", ושעבורם חובה לספק חלקי חילוף למשך 7 שנים מיום הרכישה, ללא קשר לתקופת האחריות. עם מוצרים אלה נמנים: מקלט טלוויזיה, מכונת כביסה, מדיח כלים, מקפיא, מיקרוגל, מייבש כביסה, תנור בישול ואפייה, מקרר, מזגן מרכזי ומיני מרכזי, ותנור גז להסקה דירתית.
על שאלות נוספות כגון מה כוללת האחריות, היכן צריך לבצע את התיקון, מי משלם על ההובלה אל המעבדה וחזרה, והאם מותר להתנות את האחריות בהדרכה בבית הלקוח - נשיב באחד הטורים הבאים.
הכותב הוא עורך דין העוסק בהגנת הצרכן, לשעבר ראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו