מה מכניסים לאוויר שאתם נושמים בקניוני עזריאלי?

כולם מכירים את הפרוביוטיקה כתוסף תזונה שכדאי לקחת עם האנטיביוטיקה, כדי לחזק את מושבת החיידקים הטובים בגוף. אבל האם ידעתם שגם אפשר לנשום פרוביטיקה? מתברר שאם הייתם לאחרונה במגדלי עזריאלי בתיאטרון הקאמרי באופרה או במקומות נוספים אחרים, יש סיכוי טוב שגם אתם נשמתם פרוביוטיקה, מבלי ששאלו אתכם אפילו.  

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

 קראו עוד:

 הדור הבא: פרוביוטיקה תחליף אנטיביוטיקה?

מי צריך פרוביוטיקה - ומה לבדוק כשקונים תוסף?

מחקר: פרוביוטיקה מסייעת בהורדת כולסטרול

נלחמים בחיידקים עם חיידקים

מרבית היום אנחנו נמצאים במקומות סגורים: במשרדים, בקניונים, ואפילו בתוך ביתנו. שהייה ארוכה במקום סגור עלולה לגרום לכאבי ראש, יובש בעור או בעיניים, קשיי ריכוז, אלרגיות ועוד. כשאנו יוצאים לאויר, לעומת זאת, תחושות אלו חולפות כלא היו.

הסיבה לכך נעוצה בתעלות האוורור ומערכות המיזוג, שמהוות תרבית גידול נוחה עבור חיידקים רעים ועובש, הנישאים באוויר על ידי אבק, לחות ורוח. בין אלו קיימים פתוגנים (מזיקים) אשר עלולים לגרום לאלרגיות קשות ומחלות.

בין האלרגנים המוכרים ניתן למצוא את קרדית האבק, האחראית על ביטויים רבים של אלרגיות. אנשים החשופים לאלרגנים אלו נמצאים כ 90% מזמנם בתוך מבנים סגורים, שם הסיכויים גבוהים מאוד להדבקה.

בחברת BETTERAIR הישראלית מצאו פתרון לבעיה, שהוא אפילו ידידותי לסביבה. הפתרון הוא להקטין את אוכלוסיית החיידקים הרעים, ממש כפי שאנו נוהגים ביחס לאותם חיידקים בגופנו.

(צילום: שאול גולן)

מחירייה עד האופרה

לפי BETTERAIR, אותה פרוביוטיקה שאנו נוהגים לצרוך דרך הפה ומערכת העיכול, יעילה גם נגד החיידקים הנישאים באוויר. עקב כך ייצרה החברה מערכת לשיפור איכות האוויר באמצעות פרוביוטיקה סביבתית.

בין לקוחותיהם של בטר אייר ישראל: מגדלי עזריאלי, הקאמרי, בנק הפועלים, האופרה הישראלית, חירייה, הילטון, מרכז הבנייה הישראלי ועוד, כך שאם הייתם לאחרונה באחד המבנים הללו, צרכתם פרויביוטיקה רק מעצם העובדה שנשמתם.

אין אישור רגולטורי

כיום פעילה חברת BETTERAIR ב-12 מדינות. בקבוצת BETTERAIR אוסטרליה, אף העידו המשתמשים על היעלמותה של אסטמה כרונית בעקבות שימוש ממושך וקבוע בתכשיר.

לדברי דוברת החברה, "הפרוביוטיקה הנישאת באוויר מורכבת מכמה סוגים שונים של פרוביוטיקה טבעית אשר אינם מהונדסים גנטית, ונרכשים ממעבדות FDA המוגדרים כ – Grade 1 saftey level, ממש בדומה לפרוביוטיקה שאנו אוכלים.

"מינון הפרוביוטיקה הסביבתית הנשלחת לאוויר ולתוך מערכות המיזוג נקבעת על פי צרכי המקום, גודל המקום, ורמות הזיהום, וניתן לשלוט בה. לאחר נקודת האיזון המיקרוביאלי, ניתן להוריד את המינון, באם יש צורך".

- האם יתכן שמישהו יפתח רגישות לאחד ממרכיבי הפרוביוטיקה?

"נערכו בדיקות רבות בנושא רעילות ממעבדות OECD ו FDA. הממצאים הוכיחו שאין שום רעילות בפרוביוטיקה והיא בטוחה לשימוש לכולם".

ומי מפקח על הנושא? למרות האישורים מארצות-הברית, דווקא בישראל אין שום רגולציה ופיקוח אודות מטהרי אויר למיניהם, כך שאין צורך באישור מיוחד על מנת להשתמש בפרוביוטיקה סביבתית, גם לא במבנים ציבוריים. "אפילו הספריים (ארוסולים) האוטומטיים שמשפריצים עלינו בצורה של בושם, ואין לנו מושג מה הם מכילים, לא נדרשים לשום אישור", אומרת דוברת החברה.