שחיקה בעבודה: כך תמנעו אותה מראש

התקופה האחרונה מאופיינת בחוסר יציבות תעסוקתית, שבאה לידי ביטוי בסגירת מפעלים, גלי פיטורים, והפגנות של עובדים מיואשים שאיבדו את היכולת ולפרנס את משפחתם. נתקלנו בזה ב"כיל" שהערכות גורסות ש-600 מעובדי המפעל יפוטרו ב-3 שנים הקרובות, ב"מגבות ערד" שנסגר ופיטר מאות עובדים, ב"פרי גליל" שדומם את קווי היצור ומאות עובדיו צפויים לקבל מכתבי פיטורים, ובדוגמאות רבות נוספות.

מעוניינים בהסבה מקצועית? לעמוד שינוי מקצועי:

• שחוקים מהעבודה? כך תעברו הסבה בגיל 50
• שוק העבודה ב-2015: דרושים פחות עובדים
• שתהא שנת תעסוקה: עובדים שזכו בג'וב חדש
  

מדובר בבעיה בשני מישורים. ראשית, רוב המפעלים שנקלעו לקשיים כלכליים ועתידים להיסגר נמצאים בפריפריה, שידועה בהיצע נמוך של מקומות עבודה. שנית, פרופיל המפוטרים הוא די דומה - רובם בני 50 פלוס, אנשים קשיי יום שאינם מחזיקים בתואר אקדמי, ואת קורות החיים שלהם ניתן לסכם בשורה אחת.

האנשים הללו עבדו רוב חייהם באותו מפעל, לרוב בעבודה שוחקת, ואף עבודה חדשה לא מחכה להם בחוץ. מעבר לעובדה שמצב השוק קשה, ואין דרישה לעובדים מבוגרים, חלק לא מבוטל מהעובדים הללו אינם מתאימים עוד לדרישות של שוק העבודה העכשווי.

הטכנולוגיה משנה את חוקי המשחק

חריצות, נאמנות לארגון וניסיון בעבודה – הן תכונות שבוודאי חשובות לכל מעסיק בבחירת העובדים שלו. עם זאת, הטכנולוגיה משנה את חוקי המשחק ואנשי מקצוע רבים מוצאים את עצמם בבעיה קשה עקב שינויים דרמטיים שחלו בתחומי עיסוקם.

עובדי פרי גליל(צילום: אביהו שפירא)

מרבית הארגונים עוברים היום למערכות ממוחשבות מתקדמות, ואפילו מוסכים ומחסנים כבר אינם מבוססים על עבודה ידנית. הציפייה היא, שעובדים צעירים ומבוגרים כאחד ידעו לעבוד בסביבה טכנולוגית מתקדמת, כדי לסייע לארגון להשיג את היעדים העסקיים שלו. המשוואה פשוטה למדי - עובד שלא יתאים את עצמו לתשתיות הטכנולוגיות המתקדמות, ולא יענה יותר על צרכי הארגון, לא יוכל לשמור על מקום עבודתו.

כתוצאה מהגברת התחרותיות ברוב הענפים ומתוך הרצון לשרוד, נאלצים ארגונים רבים לנקוט תהליכי התייעלות תוך צמצומי הוצאות דרמטיים. המשאב היקר ביותר הוא המשאב האנושי, וכדי לשמור על רווחיות הארגון מעסיקים יבחרו ברוב המקרים להיפרד בראש ובראשונה מעובדים.

ואכן, במציאות שבה הביקוש לעבודה עולה על ההיצע, ושוק תחרותי שמציב דרישה מהעובדים לשדרוג מקצועי מתמיד, אף אחד מאיתנו לא יכול לנוח על זרי הדפנה - לא הייטקיסטים, לא מהנדסים, ובוודאי שלא עובדים זוטרים, שתרומתם לארגון נראית לעיתים כשולית.

הכשרות במימון המדינה

לפני כשנתיים הקימו לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, ההסתדרות הכללית החדשה וממשלת ישראל, את "קרן מעגלים", שמטרתה למנוע מהעובדים להגיע ללשכת התעסוקה. הקרן מסייעת לעובדים במקצועות שוחקים להשאר במעגל העבודה באמצעות הכשרות למקצועות מבוקשים בשוק, ובמקביל מסייעת למעסיקים לשמר עובדים וותיקים בארגון, באמצעות הכשרות מקצועיות,המותאמות לצרכים הספציפיים של הארגון - כל זאת במימון מלא של המדינה.

מפוטרי מגבות ערד מפגינים (ארכיון)

במהלך השנתיים האחרונות, למעלה מ- 11 אלף עובדים במקצועות שוחקים יצאו להכשרות ולהסבות מקצועיות מטעם הקרן. רובם שודרגו במקום העבודה הנוכחי, חלקם מצאו עבודה שתואמת את המקצוע החדש שרכשו, ואחרים פתחו עסק עצמאי.

הוגי הקרן השכילו להבין את מה שהיום כבר ברור לכולם - אף אחד לא חסין בפני פיטורים, אם לא תצוייד בכלים מקצועיים שמתאימים לעולם העבודה המודרני, תמצא את עצמך מחוץ ל"משחק", וככל שאתה מבוגר יותר - סיכוייך לשוב ל"משחק" הולכים ופוחתים.

עבודה שוחקת - לא גזירת גורל

מה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות כדי להבטיח את עתידנו המקצועי ככל שניתן?

• לא לקפוא על השמרים - אנו חיים בעידן תחרותי ולכן עלינו לשמר את הרלוונטיות שלנו לארגון בו אנו מועסקים, כמו גם לצרכי המשק. עלינו לקרוא את המפה ולהבין, שעבודה קשה ומסירות אינן תנאי מספיק בכדי להישאר בארגון.

עובד חייב לשאול את עצמו לאורך כל שנות עבודתו, מהו הערך המוסף שלו לארגון. בסיס רחב של ידע מקצועי ועדכני, הוא כוח ויתרון משמעותי, שאף אחד לא יוכל לקחת מאיתנו. תמיד צריך לשאוף להתפתח ולרכוש מיומנויות חדשות, שישרתו אותנו גם ברמה האישית, וגם ברמה הארגונית. בגיל מבוגר זה אולי קשה יותר, אבל עם פתיחות מחשבתית,יוזמה והרבה רצון זה אפשרי.

• לא לפחד משינויים - התנגדויות לשינויים טבעיים שעובר הארגון, לא ימנעו ממנו להשתנות, אבל כן ימצבו אתכם בעמדה בעייתית בעיני המעסיקים. לכן דאגו להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה וחישבו מה ההתאמות שנדרשות מכם לבצע כדי להיות חלק מהארגון החדש.

• פיתוח הקריירה שלנו - זה חשוב לא פחות מהחסכונות או הפנסיה שלנו, ולכן ראוי להשקיע בכך זמן ומחשבה. אף אחד לא יודע מה צופן לו המחר ולכן כדאי לחשוב תמיד על חלופות ולבנות תכנית מגירה.

כך למשל, עובד המועסק בעבודה פיזית קשה, לא יכול להסתמך על כך, שגם בגיל מבוגר הוא יוכל לעמוד באותם האתגרים הפיזיים. לפיכך, יש לבנות מסלול הכשרה במשך שנות העבודה המשלב גם הכשרה במקצוע נוסף, כדי שיתאפשר לנו להתפרנס בעתיד מבלי להיות תלויים בגורמים שונים.

התשובה הישראלית לשאלה "מה יהיה?" היא בדרך כלל "נחכה ונראה", אבל בכל הקשור לעתידנו המקצועי - אם יש משהו ברור זה שאסור לחכות. שוק העבודה הוא אכזרי ואינו ממתין לאף אחד מאיתנו שיעשה את ההתאמות הנדרשות כדי להשתלב בו. אם אנחנו לא ניקח אחריות על עתידנו המקצועי, אף אחד לא יעשה את זה עבורנו.

עבודה שוחקת היא לא גזירת גורל ואין סיבה להמשיך לשחוק את עצמנו, עד שלא נהיה מסוגלים לעבוד יותר. זה נכון שאנחנו לא יכולים למנוע ממפעלים להסגר או להשפיע על השינויים שמתחוללים בשוק התעסוקה הגועש, אבל אנחנו כן יכולים להכין את עצמנו מבעוד מועד לתרחיש של פרישה או פיטורים, ולהצטייד בידע ובארגז כלים, שיפתחו לנו דלתות חדשות ולעתים אף להגשים לנו חלום מקצועי.

הכותבת היא יו"רית קרן מעגלים

לעמוד הפסייבוק של קרן מעגלים