השכן יחליף את חברו שנהרג מפצמ"ר
כחצי שנה לאחר נפילתו ב"צוק איתן" של שחר מלמד, סגן רכז הביטחון של קיבוץ נירים, יתפוס את מקומו חברו הטוב. "אני מגשים את חלומו של שחר", סיפר דניאל מאיר, "אני מרגיש שאני משלים את החסר"
- עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
על המקרר בבית של משפחת מאיר מקיבוץ נירים תלויה תמונה שמחה: המשפחות מאיר ומלמד, השכנים שקיר מפריד ביניהם, החברים הכי טובים כבר עשרות שנים, בהרכבים מלאים. התמונה מהווה זיכרון לימים היפים, אבל גם לכאב המשותף שלא עובר לאחר מותו של מלמד, שנהרג מפגיעת פצמ"ר בקיבוץ יחד עם חברו הטוב, הרבש"ץ זאביק עציון. כעת מאיר יחליף את שניהם בתפקיד.
נפילת המרגמה הקטלנית אירעה מול הבית של מלמד ומאיר, ועל קיר ביתם של משפחת מאיר אפשר עדיין לראות פגיעות מרסיסי המרגמה ההיא.
לאחר האסון הכבד שפקד את קיבוץ נירים, שהיה לאחד האירועים הטרגיים של מבצע "צוק איתן", היה ברור שצריך להמשיך הלאה ולחזור לשגרה. לתפקיד הביטחון, שאותו מילאו הרוגי האירוע עציון ומלמד, חיפשו מחליף מהקיבוץ. "עבדתי מחוץ לקיבוץ והמלחמה גרמה לי להרגיש שאני חייב לקחת על עצמי תפקיד משמעותי בקהילה בנירים. הציעו לי את תפקיד הרבש"ץ. בהתחלה לא רציתי. גם אשתי לטיסיה לא ממש אהבה את הרעיון כי זאת עבודה מטורפת, 24/7, עם הרבה מאוד סיכון", אמר מאיר.
"אבל בסוף זה היכה בי והבנתי שאני צריך לקחת את זה על עצמי למען שחר, החבר הטוב שלי והשכן. זה לא היה קל בכלל. בעיקר בגלל הקשר שלי איתו ובגלל מה שקרה לו. לא הייתי בטוח שאני רוצה את התפקיד ומצאתי את עצמי מנסה לשכנע את אשתי שכדאי לי לקחת אותו, ותוך כדי זה שכנעתי את עצמי. אמרתי לעצמי שאני מגשים את החלום של שחר. בהתייעצות עם הילדים החלטתי לעשות את זה".
"תיאמנו מתי להביא ילדים לעולם"
כדי להבין את הקשר ההדוק בין שתי המשפחות אפשר להביט על הילדים, שגדלו יחדיו ממש כמו אחים. אילה מאיר וגפן מלמד, שניהם בני 10, נולדו בהפרש של שבוע – קודם אילה, ואחר כך גפן. "אני ושחר תמיד צחקנו על זה שאנחנו כל כך קרובים, שאפילו תיאמנו מתי להביא ילדים לעולם", סיפר מאיר. גפן ואילה הם כמו אחים. הולכים יחד לבית הספר, לומדים באותה הכיתה וחוזרים כמעט לאותו הבית – הוא לדלת שמאל והיא לדלת ימין. "מגיל אפס הם מחוברים זה לזה, ועכשיו, אחרי האסון, עוד יותר. יש ביניהם שיחות נפש עמוקות שאנחנו אפילו לא יודעים מה נאמר בהם. הם כמו אחים, דואגים אחד לשני", סיפרה לטיסיה.
בעבר אביו של גפן היה אחראי על הביטחון בקיבוץ ועל ביטחונה של אילה, וכעת התהפכו היוצרות ואביה של אילה הוא שיהיה אחראי לביטחון של גפן ושל הקיבוץ כולו.
"אני עדיין לומד את התפקיד. למעשה נוצר מצב שאין מי שיעשה לי חפיפה, כי גם הרבש"ץ וגם סגנו נהרגו. לכן אני לומד מרכזי הביטחון ואנשי הצבא באזור. זו קבוצה מלוכדת של אנשים מדהימים ומקצוענים, שעובדים יחד ובצורה מעוררת הערצה ויש להם מטרה משותפת – לשמור על הביטחון בעוטף עזה", הוסיף מאיר.
הזוג מאיר סיפר כי החברות והשכנות עם משפחת מלמד נשמרת ועוד תישמר לשנים ארוכות, בעיקר עם ענת מלמד, האלמנה. "החברות שלנו תמשיך להיות כפי שהייתה והכאב שלנו הוא אותו הכאב. ענת היא חלק מהמשפחה שלנו, כמו שהייתה כששחר עוד היה בחיים ועל אחת כמה וכמה לאחר שהוא נהרג", הוסיפה לטיסיה.
בינתיים מאיר לומד את תפקיד הרבש"ץ החדש, אחרי שקיבל את הציוד והרכב שהיו ברשותו של עציון ז"ל. "אני שמח שנפלה בחלקי הזכות לקחת את התפקיד הזה. אני בטוח ששחר וזאביק מרוצים מההחלטה. בשבילי זו תחושת שליחות – לשמור על הביטחון של נירים, בעיקר אחרי כל מה שעברנו בצוק איתן".
לפנייה לכתב/ת 
