תביעה: לקתה בשבץ – וצורפה לניסוי בביה"ח
בת 58 התמוטטה והובהלה ל"בני ציון" בחיפה. בעודה מבולבלת ונסערת היא הוחתמה על השתתפות בניסוי בתרופה חדשה. מה הפיצוי שנקבע לילדיה?
אישה שהובהלה לבית החולים "בני ציון" בחיפה צורפה לניסוי מבלי שהוסבר לה שייתכן שתקבל תרופת דמה. היא הלכה לעולמה כעבור כמה ימי אשפוז בשל שבץ מוחי, וילדיה תבעו פיצוי על רשלנות רפואית. התביעה התקבלה בחלקה על ידי בית משפט השלום בחיפה ולילדים נפסק פיצוי של 200 אלף שקל עם
הפרשי הצמדה וריבית.
הילדים טענו כי אמם צורפה לניסוי בתרופה חדשה בעודה מבולבלת, נסערת ולאחר שנקשרה למיטתה. במצב כזה, לא ייתכן שבאמת הבינה שחתמה על הסכמה להשתתף בניסוי, שבמסגרתו ייתכן שתקבל תרופת דמה. בית החולים גם לא עדכן אותם על אשפוזה ולא התייעץ עמם לגבי הניסוי.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- עיריית ת"א טעתה - הבית נבנה מתחת לכביש
- סרבנית הגט חויבה לשלם לבעלה 265 אלף ש'
- תביעה: תאונת עבודה גרמה לי לפוסט טראומה
- חוסר הגינות: לאומי יפצה רוכשי דירה מכינוס
בפברואר 2004 התמוטטה האישה, כבת 58, והיא הובהלה לבית החולים, שם התגלה שהיא סובלת משבץ מוחי. כשש שנים לאחר מכן הגישו שני ילדיה תביעה נגד המדינה (בעלת בית החולים), שבה דרשו פיצוי של 1,146,648 שקל על ההתרשלות בטיפול באמם, היעדר הסכמה מדעת והפרת חוק זכויות החולה.
תביעה
רגל התקצרה ב-5 ס"מ בניתוח. הפיצוי: 2 מיליון
עו"ד אייל בן ישי
אדם שנפצע קשה בברכו במהלך עבודת גינון בביתו החל הליך ארוך שכלל סדרת ניתוחים ושיקום. בית המשפט קבע שאיכילוב התרשל בטיפול בו
עוד נטען כי המנוחה לא קיבלה טיפול ראוי, הבדיקות לא בוצעו בזמן והרישומים הרפואיים חסרים. התובעים גם ביקשו פיצוי על הסבל שנגרם להם מצפייה באמם הגוססת.
המדינה טענה מנגד כי הצוות הרפואי פעל ללא רבב, וכי היא אינה אחראית למותה. לטענתה, המנוחה הסתירה את מצבה הרפואי, כך שמותה כנראה נגרם באשמתה. עוד נטען כי הרישומים הרפואיים היו תקינים, וכי המנוחה הבינה היטב על מה היא חתמה שכן טופס ההסכמה תורגם לרוסית – שפת אמה.
המוות היה בלתי נמנע
השופטת בדימוס חנה לפין הראל העירה כי הניסיון להטיל אשם לפתחה של המנוחה אינו במקומו: "דעתי היא כי בית החולים לא התנהל כראוי החל מקבלתה של המנוחה והפנייתה מיד לניסוי, ללא שקיים תיעוד על כך כי נעשתה התייעצות כלשהי אם המנוחה מתאימה להשתתף בניסוי או יש להציע דרכי טיפול אחרות".
למרות זאת, השופטת הסכימה עם המומחה הרפואי שמינתה, שקבע כי גורל המנוחה נחרץ מרגע שקיבלה את השבץ, ולא ניתן היה להצילה. משכך, לא הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין המוות והתביעה ברכיב זה נדחתה.
מנגד, השופטת כן קיבלה את התביעה לפיצוי על פגיעה באוטונומיה. היא הסבירה כי חובת הגילוי לגבי השתתפות בניסוי רחבה ביותר, ועל הרופאים להסביר למטופל בפרוטרוט את משמעות הניסוי והשלכותיו, ולוודא שהמטופל יודע שיש סיכוי שלא יקבל תרופה אמיתית אלא "פלסיבו". במצב כזה, נקבע, היה על בית החולים להתייעץ עם ילדיה, אולם הוא בחר להתעלם מהם כליל.
עם זאת, השופטת סירבה לפסוק לתובעים פיצוי על סבלם האישי: "אי אפשר להתעלם מהמציאות שבה נמצאת הרפואה בישראל. מצבת הרופאים והאחריות בבתי החולים הציבוריים רק הולך ומידרדר ובכך בוודאי שאין אשמים הרופאים והאחיות עצמם".
לבסוף, השופטת חייבה את המדינה לפצות את התובעים ב-200 אלף שקל (עם הפרשי הצמדה וריבית) על הפגיעה באוטונומיה. כמו כן, חויבה המדינה בהוצאות משפט ושכר טרחה של 50 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד טלי טרייבנד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אביגיל בהט
- עו"ד אסף גרינבוים מנהל סניף תל-אביב של משרד גבריאל ראובינוף העוסק ברשלנות רפואית, נזקי גוף וביטוח
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
