סרינה מוכיחה: החוזק בראש חשוב מחוזק הטניס
ההתקשות של נאדאל, ההדחה של פדרר ואי היציבות בטניס הנשים רק מראים עד כמה הדומיננטיות של וויליאמס לא מובנת מאליה. נקודת משחק, המספרים שמאחורי אליפות אוסטרליה
עד הסוף? "אני אף פעם לא מרגישה מוכנה לגראנד סלאם. גם הפעם לא", אמרה סרינה וויליאמס באירוע יחצ"ני שבו שיווקה בגדי נשים, רגע לפני אליפות אוסטרליה. אז עוד היה נראה כאילו "האחות לבית" בדרכה הבטוחה להיות חתומה על הפתעת הטורניר מהצד הלא נכון שלה, ולעוף הביתה בסיבובים הראשונים. אלא שנבואות פסימיות לחוד ומציאות לחוד, וגם אם כלפי חוץ המדורגת 1 בעולם משדרת סקפטיות ונותנת לחוסר אמונה עצמית לתקוף אותה בעיצומו של אירוע לשיווק חזיות, על המגרש היא נשארת סרינה וויליאמס. היא לא נבהלת משחקניות חדשות במגרש שניצחו אותה לא מזמן (ע"ע בושאר והאלפ) או מזה שהסגנית שלה כמעט עפה (שראפובה) עוד לפני שעלתה על הסוס (הייתה במרחק חבטה מהדחה), ובעיקר לא מעצמה.
הכל בראש. ההתקשות של נדאל, ההדחה של פדרר ובעיקר העובדה שטניס הנשים הפך להיות אי מבעבע של חוסר יציבות בשנים האחרונות - הכל רק מראה שוב עד כמה הדומיננטיות של סרינה לא מובנת מאליה. הסיפור של טניסאית שלא מאבדת אחיזה עם המחבט צריך להיות הסיפור של כל מי שרוצה ללמוד על למה החוזק בראש חשוב לפעמים מחוזק הטניס שלך. כשאין לך את האספקט הראשון, כל השאר הופך להרבה פחות משנה. סרינה מוכיחה את זה פעם אחר פעם, ואם לא יתחרש סנריו מופרע בעלילה היא תוכיח את זה גם ברבע הגמר מול דומיניקה סיבולקובה, שמנעה מפגש מרתק בפוטנציה מול ויקטוריה אזרנקה המשתפרת. לנו יש תחושה שהוא יהיה מרתק בכל מקרה.
204. חלק ממה שעוזר לה לשמר את הכתר ממשיך להיות קשור לאלמנט שהאמריקאית לא רואה בו אף אחד ממטר – סרבים שמעיפים ליריבות שלה את בלוטת התריס. עד כמה זה נכון גם ב-2015 אפשר לראות בקלות בנתון הבא: בשלושה משחקים עד עכשיו, מהירות ההגשות הממוצעת של וויליאמס הייתה 204 קמ"ש. המספר הזה מציב אותה במקום הראשון, כמובן, בטורניר הנשים, ולשם השוואה אפילו מציב אותה באזור החיוג של טריו הגברים הנוצץ פדרר-נאדאל-ג'וקוביץ'. במסגרת המשפחתית, למקרה שתהיתם, הוא שם אותה בפור של 14 קמ"ש על אחותה הגדולה. זה לא המדד היחיד שבו סרינה שולטת ביד ברמה בכל הקשור לסרב – ונכון לרגע זה היא גם מלכת האייסים של התחרות. 42 כאלה היא הכתה עד עכשיו בארבעה משחקים (בממוצע היא מנחיתה 12 על כל קורבן!), מרחק 17 מהבאה אחריה. אחת ויחידה.
12, רק בן 19. ניצחון הרוח של ניק קיריוס האוסטרלי היה ניצחון הגרנד-סלאם ה-12 שלו סך הכל, וגם הוא היה בסטייל ההישרדותי. השורשים והטמפרמנט היווניים מחקו את הרושם שהותירה הסנסציה של הקולגה תנאסי קוקינאקיס על האוסטרלים ועזרו לגיבור החדש לנצח משחק
כמו שמנצחים בסרטי ספורט דביקים שמצטלמים בהוליווד. רק באמצעות יציאה מבור עמוק, בדיוק כמו שהוא אוהב, על גבי גלי החשמל של האלפים בהייסנס ארנה. עם תעוזה של שחקן בעל קילומטרז' של פז"מניקים עצר קיריוס את המדיח של רוג'ר פדרר באמצע נקודה כדי להתעקש שהכדור שנחבט אליו יצא מתחומי המגרש. הוא יצא. הילד השתטח על הקרקע (חיקוי הריטואל של תנאסי) ספק כי היה מותש, נרגש או שילוב מושלם של השניים, ופשוט נצר עם עצמו את הרגע. עכשיו מחכה לו אנדי מארי, שרק מחכה להחזיר אותו לקרקע אחרי מה שעולל הילד לנדאל בשמינית הגמר בווימבלדון אשתקד. משנה מקום, משנה מזל?
35, רק בת 20. בזמן שכולם שואלים האם ואוורינקה יכול לשחזר את הצלחת העבר, מתפעלים מהעליונות של נובאק ומחכים לקרב בין שראפובה לבושאר, מדיסון קייס האלמונית הראתה שגם בהיעדר מצרכים כמו "רקורד" ו"מוניטין" היא עדיין יכולה לתת ביטוי לפוטנציאל שלה, כל עוד היא תשחק את הטניס הנכון. הניצחון שלה על קביטובה בסיבוב השלישי סלל לה את הדרך לרבע הגמר אחרי שהישג השיא שלה ב-2013 הסתכם בהגעה לסיבוב השלישי (בווימבלדון). מהמקום ה-35 בעולם אחת השחקניות המבטיחות של האליפות הלכה על הסגנון של נפתלי בנט ופשוט הפסיקה להתנצל.
היא לא התביישה להסתכל למדורגת 4 בלבן של העיניים ולצאת מולה ל"קרב חפירות", ממש כמו בכדורסל, ובלי יראת כבוד או פחד להפציץ חבטות כדי לאותת לכו-לם שהגיל או הדירוג ממש לא חייבים להיות אישיו. אבל כשהמראיין בסוף המשחק שאל אותה מה מצב הצבירה שלה אחרי הניצחון הגדול שלה בקריירה, היא חזרה להרגלי הנימוס האמריקאים וענתה בחיוך מבויש ש"הידיים שלה עוד רועדות מהתרגשות". בשמינית הגמר, מול האמריקאית הלא מדורגת השנייה בתחרות, מדיסון ברנגל, היא הכתה 35 ווינרים יותר (!), 17 טעויות לא מחויבות פחות (!!) וקינחה עם שישה אייסים תוך פחות משעה. עכשיו נראה מה היא יכולה לעשות מול ונוס וויליאמס שנחושה תמיד להוכיח שהיא עדיין הבכורה (ומאוד רוצה לפגוש את אחותה בחצי הגמר). שם מרחב התמרון של קייס כבר יהיה דליל בהרבה.
לפנייה לכתב/ת 
