"ישראל הורגת ילדים בפלסטין". זו יוון החדשה
ירח הדבש ביחסים בין ישראל ליוון עומד להסתיים? לראש ממשלה הושבע מנהיג מפלגה שארגנה הפגנות נגד "צוק איתן", שר ההגנה המיועד השתתף בעבר במשט לעזה. בישראל חוששים מפגיעה בשיתוף הפעולה הביטחוני
רשמית, ישראל מברכת על תוצאות הבחירות ביוון
שבהן ניצח השמאל הקיצוני, אבל מאחורי הקלעים בירושלים חוששים מפגיעה ביחסים עמה. המדינה הים תיכונית, שבעבר סייעה לישראל בסיכול משטים לעזה, כיום מונהגת על-ידי אדם שהאשים את ישראל ברצח ילדים במהלך "צוק איתן". "כרגע ביוון עסוקים בהתמודדות עם האיחוד האירופי", ציין אריה מקל, ששימש עד לאחרונה שגריר ישראל ביוון, "אבל בטווח הרחוק קיים חשש שנראה הצטננות ביחסים שכיום הם חמים וקרובים מאוד".
אולם ההודעה האופטימית לא מעידה בהכרח על התחושות בירושלים, שם מורגש לא מעט חשש מהאפשרות כי הגיע הקץ לרומן המיוחד בין ישראל ליוון. "בארבע השנים וחצי האחרונות הייתה פריחה חסרת תקדים ביחסי ישראל-יוון, כולל בתחום הביטחוני", העיד מקל, ששימש השגריר בתקופת השגשוג, וכיום משמש עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן.
תיאודוריס דריצס, אחד מבכירי המפלגה שהיה אחראי באופוזיציה על תיק ההגנה, נכח על סיפון האונייה באחד המשטים לעזה. האפשרות שהוא ימונה לתפקיד שר ההגנה מעוררת חשש בישראל, שכן לא סביר שהוא ימשיך לסייע לה בסיכול המשטים האלו. בירושלים יש גם מי שמודאג כי ניצחון מפלגת השמאל ישים קץ ליוזמה שהוביל שר החוץ אביגדור ליברמן לכינון ברית בין מדינת ישראל לבין מדינות הבלקן - ברית שיוון הייתה הציר המרכזי בה.
לישראל יש סיבות לא מבוטלות לדאגה: מפלגת השמאל הרדיקלי "סיריזה" ארגנה ב"צוק איתן" כמה הפגנות נגד ישראל. מנהיגה אלכסיס ציפרס, שהושבע היום (ב') לראש הממשלה, אף הצהיר באותם ימים: "ישראל הורגת ילדים בפלסטין, זה לא מקובל. על העולם להתאחד ולהביע סולידריות ביחס לעם הפלסטיני". חרף זאת, דובר משרד החוץ הישראלי עמנואל נחשון הבהיר אתמול: "ישראל מצפה להמשך שיתוף הפעולה הפורה עם הממשלה החדשה ולשימור מערכת היחסים המיוחדת בין יוון לישראל".
ציפרס (במרכז). קרא לעולם להתאחד ולתמוך בפלסטין(צילום: רויטרס)
(צילום: MCT)
אולם ההודעה האופטימית לא מעידה בהכרח על התחושות בירושלים, שם מורגש לא מעט חשש מהאפשרות כי הגיע הקץ לרומן המיוחד בין ישראל ליוון. "בארבע השנים וחצי האחרונות הייתה פריחה חסרת תקדים ביחסי ישראל-יוון, כולל בתחום הביטחוני", העיד מקל, ששימש השגריר בתקופת השגשוג, וכיום משמש עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן.
"שום דבר לא יקרה מהיום למחר", הוא הדגיש, "כרגע יש ליוונים עניינים דחופים יותר, כמו איך מתמודדים עם האיחוד האירופי ואיך מממנים את ההוצאות, והכוונה שלהם היא לסגת מצעדי הצנע. אבל בטווח הארוך יותר, קיים חשש שנראה הצטננות ביחסים", הזהיר מקל. התרחקות שכזו, לדבריו, תתבטא בעיקר בתחום הביטחוני ותשפיע למשל על רכש ועל שיתוף הפעולה במאבק בטרור.
לפי דיווחים, ישראל גם משתמשת במרחב האווירי של יוון לאימונים של חיל האוויר - שיתוף פעולה שיועמד בספק במקרה של הצטננות ביחסים. כמו כן, בעבר מנעה יוון משטים נגד ישראל ואף עצרה כלי שיט שיצאו ממדינות אחרות ואירופה וערכו עצירת ביניים בשטחה - אולם עתה מייעדת מפלגת השלטון החדשה לתפקיד שר ההגנה אדם שבעצמו השתתף במשט כזה.
עיתונים ביוון בבוקר שאחרי ניצחון השמאל הרדיקלי(צילום: EPA)
תומכי השלטון החדש. "זה באמת לילה טוב גברת מרקל", נכתב בשלט(צילום: MCT)
הביקורת לא תפגע בתיירות מישראל
יחד עם זאת, השגריר לשעבר מבהיר כי המשבר ביחסים אינו ודאי. "מפלגת 'סיריזה' לא עשויה מקשה אחת, היא נוסדה רק לפני שנים אחדות על ידי איחוד של 14 קבוצות קטנות במטרה להיאבק נגד תוכנית הצנע והרפורמות שנכפו על יוון", הסביר מקל, שמכיר אישית את ציפרס ואנשי מפלגתו. "יש ביניהם בעלי דעות שונות, אבל בסך הכול הם הרבה יותר קרובים לצד הפלסטיני מאשר לצד הישראלי. אין ספק שהמפלגה תהיה ביקורתית מאוד כלפי ישראל".
מנגד הזכיר מקל פגישה שהתקיימה בקיץ 2012 בין ציפרס לנשיא המדינה אז שמעון פרס שביקר ביוון, שהוגדרה מוצלחת מאוד. זו הייתה למעשה הפגישה היחידה שהתקיימה אי פעם בין אישיות ישראלית בכירה לבין ציפרס, שהיה אז ראש האופוזיציה. "הפגישה ארכה כשעה וחצי", נזכר מקל. "הם שוחחו ועשו חישוב, והתברר שפרס מבוגר מציפרס ב-50 שנה. בפגישה ישב ציפרס כתלמיד בפני רבו. הוא הביע התעניינות רבה בדברי פרס ושאל שאלות, אבל לא השמיע ביקורת על ישראל".
ציפרס, אגב, מקפיד להגיע לכל הפגישות שלו ללא עניבה ומתעקש לדבר אך ורק יוונית ולא אנגלית. נקודה חיובית לגבי "סיליזה" היא העובדה שראשי המפלגה מדגישים תמיד כי הם מתנגדים בתוקף לאנטישמיות, ונחשבים יריבים מרים של המפלגה הניאו-נאצית "השחר המוזהב". ציפרס גם צפוי להקים ממשלה יחד עם מפלגת הימין היוונים העצמאיים, שנחשבת ידידותית מאוד כלפי ישראל.
בלי קשר לביקורת נגד ישראל שעתידה להגיע מכיוון יוון, מקל העריך שלממשלה החדשה לא תהיה השפעה על המספר המאמיר של התיירים הישראלים שנוהרים ליוון. בשנה האחרונה ביקרו 400 אלף ישראלים ביוון - רובם כאלו שבעבר היו נוהגים לנפוש בטורקיה ונדדו לאיי יוון בעקבות המשבר ביחסים בין ירושלים לאנקרה.
לפנייה לכתב/ת 
ראש הממשלה הטרי אלכסיס ציפרס
צילום: MCT
מומלצים
