אנגלית ושירות צבאי: קשיי החרדים בראיונות
לוי קירשנבאום, רואה חשבון, נתקל בשתיקה מביכה מצידה של מגייסת כשגילתה שהוא חרדי, משה קרישבסקי התקשה למצוא עבודה ללא תעודת בגרות ושירות צבאי, ואילו אשר גרובר, מהנדס פיזיקה וחומרים, נדד בין עבודות זמניות. צפו באשר גרובר חושף בריאיון באולפן ynet את הקשיים עימם מתמודדים חרדים בשוק התעסוקה
כשאשר גרובר (46) עלה לארץ לפני כ-11 שנה, לא היה לו מושג עם אילו קשיים יאלץ להתמודד בחיפושיו אחר מקום עבודה בשל חזותו החרדית. חרדים רבים חשים כמוהו, דבר שלא מסייע לניסיונות להעלות את שיעור החרדים בשוק העבודה בישראל. גרובר וראובן גורבט, ראש תחום תעסוקת חרדים בארגון הג'וינט, התארחו באופן ynet וסיפרו על הקשיים עימם מתמודדים החרדים בשוק העבודה ועל הסיוע המוצע למעסיקים בתחום. צפו בראיון:
גרובר, מהנדס פיזיקה וחומרים בהכשרתו, מספר כי נדד במהלך שלוש השנים האחרונות בין עבודות זמניות והתקשה לפרנס את משפחתו. לאחרונה הצליח לעלות סוף כל סוף על מסלול, כשהיה בין משתתפי המחזור הראשון של קורס מלטשי יהלומים שיזם נשיא בורסת היהלומים, שמואל שניצר, ומצא עבודה בתחום. הקורס הורכב ברובו מחרדים, זאת במטרה לאפשר שילוב של אוכלוסיות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים בענף.
לכתבות נוספות בנושא:
- פחות מובטלים; יותר מיואשים מחיפוש עבודה
- הלמ"ס: 56% מהגברים החרדים מועסקים
- לראשונה: הנשים החרדיות עובדות יותר
- עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
גרובט מראש תחום תעסוקת חרדים בארגון הג'וינט מציין, כי "המעסיקים חוששים מהלא מוכר, שאולי חרדים מתפללים שבע או שמונה פעמים ביום, שצריך להקים להם בתי כנסת ומטבח מיוחד". עם זאת, הוא מדגיש כי "הפתרונות קלים, וכששני הצדדים מוכנים ללכת אחד לקראת השני - מצליחים והרווח הדדי".
"יש יותר חסמים"
לוי קירשנבאום (29), נשוי ואב לשניים ממעלה אפרים, סיים תואר בראיית חשבון במחזור הראשון של הקמפוס החרדי של המכללה. גם הוא מספר כי כשחיפש בתחילה עבודה באחד המשרדים הגדולים בארץ, הופתע לגלות רתיעה. "יצרה איתי קשר פקידה ממשאבי האנוש במשרד, שאמרה לי שהיא מאוד התרשמה מקורות החיים שלי ושאלה אותי אם יש לי בגרות ופסיכומטרי", הוא מספר.
"הסברתי לה שלמדתי בישיבה ולא במוסד שנותן בגרות, אבל השלמתי את זה במכינה דרך הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו. היא השתתקה לחצי דקה, ופתאום אמרה שבכלל אין להם תקנים והם לא מקבלים סטודנטים". קירשנבאום הצליח למצוא לבסוף עבודה בסיוע המנחה שלו במכללה, ומועסק כיום בדלויט - אבל רבים מחבריו נתקלים אף הם בבעיה. "יש בעיה להיכנס למשרדי רו"ח בארץ כי הביקוש גבוה מההיצע", הוא טוען, "ובפרט ממכללה חרדית".
אולם האתגרים לא מסתיימים במציאת העבודה, שכן גם אם מצליחים למצוא אחת, הרי שקיימים גם הבדלים גדולים באורח החיים המקשים על ההשתלבות. קירשנבאום סבור כי על מנת לאפשר שילוב של החרדים, יש לענות על הצרכים שלהם מבחינת כשרות, חדר למניין ועוד - אבל לעמדתו זה משתלם. "חרדים יספקו את אותה תוצרת עבודה, ולפעמים אפילו יותר".
"יש יותר חסמים"
משה קרישבסקי (30), נשוי ואב לחמישה מלוד, למד אף הוא בתוכנית של הקמפוס החרדי. "לסטודנטים מהמגזר החרדי יותר קשה כי יש יותר חסמים", הוא גורס. "בעבר הגשתי קו"ח דרך חברת השמה לאחד הבנקים הגדולים בארץ, קיבלתי חוות דעת חיוביות, אך התהליך לא התקדם. לבסוף קיבלתי תשובה שלילית בגלל שלא עשיתי צבא ושאין לי תעודת בגרות, למרות שכבר הייתי בעיצומו של התואר".
קרישבסקי, שהשתתף בתוכנית שנועדה לספק כלים להשתלבות בשוק העבודה, מועסק כיום בסוכנות הביטוח איחוד. "בשונה מאותו בנק, מצאתי לשמחתי חברה נטולת דעות קדומות, שיודעת להתחשב בצרכי הלימודים שלי ומכבדת את הערכים שלי. זה מהותי, כי בלתי אפשרי לפרנס חמישה ילדים עם משכורת אחת של אשתי".
עו"ד יובל אלבשן, הדיקן לפיתוח חברתי של הקריה האקדמית אונו, סבור כי הבעיות המהותיות הן החסם התרבותי והפערים בהשכלה, בהם חוסר ידע בסיסי במקצועות כמו מתמטיקה, מדעים ואנגלית. "שוק העבודה מנסה לכפות על העובדים החרדים תנאים שמצריכים מהם להשתנות, וזה מוביל לרתיעה", הוא מציין.
"ההשכלה הגבוהה יכולה להוות קרש קפיצה משמעותי מאוד בסגירת הפער לציבור החרדי" אמר עו"ד אלבשן. "הקמנו בקריה האקדמית אונו תוכנית ייחודית "צוערים לקריירה", שהיא תוכנית מנטורינג (חניכה) של בכירים במשק, המיועדת לסטודנטים מהקמפוס החרדי של המכללה (המהווה מחצית משוק ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי)".
חששות המעסיקים
מסקר שערך אתר "כל מלאכה" - לוח דרושים המתמחה במגזר החרדי - עולה כי החששות העיקריים של המעסיקים הם סירוב לעבוד בסביבת עבודה מעורבת של נשים וגברים, ציפיה לשכר גבוה חרף חוסר ניסיון תעסוקתי, היעדר השכלה כללית רלוונטית וחשש שלא יעברו סינון מקצועי במרכזי הערכה.
מיכל דן-הראל, מנכ"לית Manpower ישראל, מציינת כי למעשה, החסמים המרכזיים הם הפערים התרבותיים, המלווים בחששות משני הצדדים. "טבעי שאנשים מתקשים לעתים לקבל את מי ששונה מהם, ולכן חברות חוששות שיצטרכו לשנות את התרבות הארגונית, סביבת העבודה והמנהגים במשרד. אבל למעשה, מהר מאוד הם מגלים כי לא צריך לשנות הרבה, העובדים נטמעים היטב".
היא מוסיפה כי מהיכרותה, מחפשי העבודה החרדיים הם לרוב אוכלוסיה שרוצה להתפרנס ומורגלת בלמידת תחומים חדשים.
"יש להם מוטיבציה גבוהה להשתלב ולהצליח, והם מחפשים יציבות תעסוקתית לטווח ארוך", אומרת דן-הראל, "יש בשוק הזדמנויות לשילוב החרדים - במקצועות שניתן להשתלב בהם באמצעות הכשרות מרוכזות וקצרות יחסית". בין אלו, היא מונה הנדסאים, חשמלאים, מכונאים, עובדי מתכת, טכנאים ומקצועות פרה-רפואיים.
מה ניתן לעשות כדי להתגבר על החסמים? דן-הראל ממליצה בין השאר על יצירת מסגרות הכשרה מקצועית והכשרות במציאת עבודה, לצד פעילויות הסברה למעסיקים. אולם כל זה לא מוריד גם מהאחריות של מחפשי העבודה: "העובדים צריכים לבדוק מהם המקצועות הנדרשים בשוק - ולהכשיר עצמם אליהם".
