פרשת השבוע: כשהעובדים שלכם שולטים בכם
הכוח הכלכלי העצום של מצרים נשען לא רק על משאבי הטבע. הוא היה תלוי גם בגורם נוסף - בעבדות. לכן כשהבינו המצרים שעם ישראל בורח ללא כוונה לשוב, הם מיהרו אחריהם בניסיון נואש להשיבם. פרשת בשלח מגדירה מחדש את כוחם של העובדים
בטור הקודם שלנו התייחסנו לכוח הכלכלי העצום של מצרים אשר נשען על משאבי הטבע בדמות הנילוס. החוסן הכלכלי של מצרים (הרי זרם הנילוס לא היה תלוי באופן ישיר במי גשמים) סיפק לפרעה אשליה של ביטחון עצמי מופרז, ולכן על אף סדרה של מכות הולכות ומחריפות הוא סירב לשחרר את בני ישראל.
כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית:
השלב הראשון ביציאה לחירות: ניהול זמן נכון
המאבק לצדק חברתי, גרסת משה רבנו
המלצה מהתורה: חפשו עבודה עם סיפוק
אולם כלכלת מצרים הייתה תלויה בגורם נוסף, מעבר לניצול משאבי הטבע של הנילוס - היא הייתה תלויה במוסד העבדות. הבנייה של התשתית הציבורית וכל הסוגים של עבודת הכפיים נשענו על ניצול של עבדים.
וַיָּשִׂימוּ עָל ָיושָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתו ֹבְּסִבְלֹתָם; ויבער ֵימִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס. וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְ. וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה--אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְ (שמות א יא-יד)
על השאלה עד כמה היה קשה למצרים לוותר על העבדים שלהם יכולה לענות גם ההיסטוריה המודרנית. מלחמת האזרחים בארה"ב, אשר גבתה מחיר כבד מאד בחיי אדם, התפרצה בעיקר בשל האיום הכלכלי אשר חשו מדינות הדרום מהתנועה אשר דחפה לביטול העבדות. תנועה זו השתלטה על השיח הציבורי של מדינות הצפון והובילה לבחירת נשיא אשר תמך בביטול מוסד העבדות. בשונה ממדינות הצפון אשר הצטרפו למהפכה התעשייתית אשר החלה באנגליה והובילה למיכון של חלק גדול מהתהליכים אשר בעבר דרשו עבודת כפיים, הדרום נשאר עם אותה כלכלה מוטת חקלאות המבוססת בעיקר על גידול הכותנה אשר דרשה כוח אדם רב.
הישענות כמעט מוחלטת בעבדות
המחסור בכוח אדם המוכן לבצע את העבודות הקשות, להכשיר את הכותנה למפעלים באנגליה או למדינות צפון ארה"ב, הוביל להישענות כמעט מוחלטת על תעשיית העבדות כדי לספק את הכוח העבודה הדרוש. מדינות הדרום חשו שתהליך ביטול מוסד העבדות יוביל לקריסה של המערכת הכלכלית שלהם ולאחריה למשבר גדול אשר ייפגע ברמת החיים שלהם. לכן, הם החליטו לפרוש מאיחוד המדינות של ארה"ב והכריזו על עצמאות. מדינות הצפון לא השלימו עם זה וארה"ב נגררה למלחמת אזרחיים מרה ועקובה מדם.ברגע שמבינים את התלות של המצרים במוסד העבדות (בדיוק כשם שהיא הייתה חיונית עבור מדינות דרום ארה"ב) נוכל להבין טוב יותר למה, אחרי כל המכות שעברו המצרים, בכל זאת החליטו לרדוף אחרי עם ישראל בניסיון להשיב אותם כפי שתואר בפרשה שלנו, פרשת בשלח.
וַיֻּגַּדל ְמֶלֶך ְמִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵך ְלְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְר וּמַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ. וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ; וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ. וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל, רֶכֶב מִצְרָיִם; וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ. וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶך ְמִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָדרָמָה ( שמות יד ה-ח)
כאשר המצרים הפנימו שבלי עם ישראל, הכלכלה שלהם ואורח חייהם עלולים לעבור טלטלה רצינית, הם היו מוכנים לרדוף אחריהם כדי להחזיר אותם לשלטונם. זו כנראה גם הסיבה לתכסיס של משה כאשר הוא דורש מפרעה לשלוח את עם ישראל לחוג שלושה ימים במדבר. רוב המפרשים תוהים איך משה היה יכול להטעות את פרעה בדבר הזה, כאשר כוונתו היה לשחרר את עם ישראל לצמיתות.
וְאַחַר, בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ, אֶל-פַּרְעֹה: כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחֹגּו ּלִי בַּמִּדְבָּר. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה—מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל: לֹא יָדַעְתִּי אֶת-יְהוָה, וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. וַיֹּאמְרוּ, אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ; נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ--פֶּן-יִפְגָּעֵנוּ, בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, תַּפְרִיעוּ אֶת-הָעָם מִמַּעֲשָׂיו; לְכוּ, לְסִבְלֹתֵיכֶם. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, הֵן-רַבִּים עַתּ ָהעַם הָאָרֶץ; וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם, מִסִּבְלֹתָם. ווַיְצַו פַּרְעֹה, בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-הַנֹּגְשִׂים בָּעָם, וְאֶת-שֹׁטְרָיולֵאמֹר. לֹ אתֹ אסִפוּ ןלָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים—כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם: הֵם, יֵלְכוּ, וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם, תֶּבֶן. וְאֶת-מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם—לֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ: כִּי-נִרְפִּים הֵם--עַל-כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר, נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ. תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל-הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ-בָהּ; וְאַל-יִשְׁעוּ, בְּדִבְרֵי-שָׁקֶר (שמות ה א-ט)
אם משה היה דורש את שחרורם לצמיתות, זה היה נגמר במלחמת השמדה עקובה מדם עבור עם ישראל, כי על אף כל המכות המצרים, לא היו מוכנים אז לשלוח את עם ישראל, אשר בתור עבדים הפכו לחלק אינטרגלי של העוצמה הכלכלית של מצרים. כאשר המצרים הבינו שעם ישראל בורח לנצח, מתכוונים ללא כל כוונה לחזור אחרי שלושת ימי החג, הם מיד מיהרו אחריהם בניסיון נואש להשיבם.
טרנס קלינגמן הוא מנהל מחלקת מחקר (sell side) בבית ההשקעות פסגות. הטור משקף את הדעה האישית שלו לגבי השקפת התורה וחז"ל ואינו משקף בהכרח את הדעה של בית ההשקעות בו הוא עובד
לפנייה לכתב/ת 
נהר הנילוס במצרים
צילום: shutterstock
מומלצים
