איים לספר על קשר אינטימי של עובדת - ויפצה
בית הדין לעבודה הורה למעסיק לפצות עובדת בסכום של 10,000 שקל בגין הטרדה מינית. הסיבה: איים להפיץ מידע אודותיה בדבר קשרים אינטימיים שניהלה
מעסיק שאיים על עובדת שלו, כי יפיץ מידע על קשרים איניטמיים שניהלה - הורשע בהטרדה מינית ונדרש לשלם קנס של 10,000 שקל. כך נקבע בפסק דין שהתקבל לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
- רומן במקום העבודה - מתי זה חוקי?
- תבעה על הטרדה מינית, תשלם 55 אלף ש'
- הטרדה מינית בעבודה: כיצד תובעים פיצוי?
העובדת הועסקה בחברה, שנותנת שירותים בהכנת טפסים לצורך קבלת ויזה לארה"ב. בתביעה שהגישה, ביחד עם עובדת נוספת שפוטרה מהמקום, טענו השתיים כי הן פוטרו בניגוד לחוק וכי הן לא קיבלו את הפיצויים והתשלומים המגיעים להן.
העובדת הראשונה, שהינה קרובת משפחתו של בעל העסק, הועסקה במקום כ-14 חודשים. בתביעה, שהגישה באמצעות עו"ד שלמה בכור, טענה כי הוא נהג כלפיה במהלך תקופת העסקתה באופן אלים ומיני, תוך שאיים להפיץ פרטים אינטימיים אודותיה, כולל קשרים שהיא מנהלת עם נערים.
עוד נטען כי הוא סירב לאפשר לה לצאת לבדיקות רפואיות למרות שנתגלה אצלה חיידק בקיבה ולבסוף פיטר אותה בניגוד לחוק, לאחר שהיא זומנה לשירות מילואים.
העובדת השנייה טענה באמצעות עו"ד בכור, כי פוטרה בשיחת טלפון, ללא הודעה מוקדמת והליך שימוע כדין. בתביעה נטען כי מלבד הפרת דיני העבודה בכל הקשור להליך הפיטורים - הרי שהמעסיק גם לא הפריש כספים לקרן פנסיה ולא שילם להן על חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חג.
המעסיק הכחיש את כל הטענות נגדו, וטען בין היתר כי העובדת הראשונה התפטרה בכלל מיוזמתה וכי הוא מעולם לא הטריד אותה מינית. באשר לעובדת השניה הוא טען כי היא פוטרה כדין, בין היתר בטענה שביצעה מעילה, גרמה לו נזקים כספיים ולפגיעה במוניטין שלו.
"התייחסות מבזה או משפילה"
השופטת, ד"ר אריאלה גילצר-כץ-אב"ד, קיבלה את טענות התביעה ברובן המכריע. באשר להטרדה המינית נפסק, כי הנתבע אכן איים כי יפיץ בקרב בני משפחתה של העובדת כי היא מתראה עם "כל מיני נערים". על פי ההחלטה, באמירה זו יש משום "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו...", לפי החוק למניעת הטרדה מינית.
בתוך כך, אימו של המעסיק, שזומנה להעיד לטובתו במשפט, דווקא סייעה בעדותה דווקא לעובדת. "אמו של הנתבע שפכה אור על חלק מנסיבות סיום העסקתה של העובדת", צוין בהחלטה. "הטרדה? זה היא מִתראָה עם פושעים. הם גדלו יחד, אכלו באותם חיתולים, אז אם היתה יודעת שהוא מטריד מינית, תאמין לי שהיא לא היתה עובדת אצלו". לאור זאת נפסק, כי הנתבע אכן איים על העובדת כי יגלה לבני משפחתה אודות קשריה עם נערים.
המעסיק נדרש כאמור לפצות את העובדת קרובת משפחתו בסכום של 10,000 שקל. בנוסף נפסק כי הוא ישלם לה גם פיצוים בגין פיטורים בניגוד לחוק, פיצויי פיטורים, פיצויים בגין אי עריכת שימוע, דמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ועוד - בסך כולל של כ-15,000 שקל, 4,000 שקל עבור שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 1,500 שקל. בנוסף, המעסיק נדרש לפצות את העובדת השניה בסכום של כ-10,000 שקל בגין סעיפים דומים וכן לשלם 1,500 שקל בגין שכר טרחה ו-1,000 שקל עבור הוצאות משפט.
עו"ד נטע ברומברג, מומחית לדיני עבודה ממשרד ארדינסט בן נתן ושות', מסבירה כי זו כמובן לא הפעם הראשונה שבית הדין לעבודה מפרש את חוק למניעת הטרדה מינית אבל מעניין לראות שפסק הדין מעלה לדיון סוגיה מעניינת שחוזרת על עצמה שוב ושוב בפסיקה לאחרונה והיא - ההפרדה בין המרחב האישי והפרטי, הבית, לבין מקום העבודה וחובת המעסיק לשמור על שמו הטוב של העובד.
לדברי עו"ד ברומברג, באמצעות חוק למניעת הטרדה מינית ופרשנות החוק, הציב בית הדין לעבודה את הגבול למעסיק כאומר – דע לך מעסיק יקר, הנעשה בחייה הפרטיים של העובדת הוא עניינה ועניינה בלבד. גם רצונה לספר לקרוביה אודות מצבה האישי (בין אם הדברים שיוחסו לאותה עובדת נכונים ובין אם לאו) - הוא עניינה הפרטי ואל לך כמעסיק להתערב בכך, וודאי שאסור לפגוע בהקשר זה בשמה הטוב של העובדת.
