יד בריטית לניצולי השואה
שגריר בריטניה מספר על רשת המועדונים החברתיים "קפה בריטניה" שיזם עם ארגונים נוספים לרווחת הניצולים ועל קרוביו שנספו בשואה
היום צוין ברחבי העולם יום השנה ה-70 לשחרור אושוויץ. זה גם יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, היום שבו אנו עוצרים, זוכרים ומנציחים את אלה שנספו בשואה.
אברי גדל בברטיסלבה, סלובקיה. אביו היה רופא, מה שאיפשר למשפחתו לנוע בחופשיות ולהימנע מגירוש. אולם באוגוסט 1944 הגרמנים פלשו לסלובקיה, וההורים שלו ידעו שהם צריכים לנקוט צעדים קיצוניים. אברי קיבל זהות בדויה של נוצרי קתולי והוריו הסתתרו במקום אחר. כולם שרדו את המלחמה. אברי עבר לישראל עם תנועת השומר הצעיר יחד עם 40 בני נוער בגילאי 14-16 והתאחד עם הוריו כמה שנים לאחר מכן בחיפה. היום הוא חי בקיבוץ כפר מסריק, הוא נשוי כבר למעלה מ- 60 שנה, יש לו שני ילדים וששה נכדים. היום, הוא אומר, הוא חי באושר. מגיע לו לחיות באושר. לכל הניצולים יש הזכות לחיות בכבוד ובנוחות. וליתר יש את החובה לדאוג שכך יהיה.
לרבים בישראל קשר אישי לשואה. לרבים סיפורים טרגיים על עצמם ועל אודות בני משפחתם. כשגריר בריטניה בישראל יש לי הזכות לפגוש אנשים יוצאי דופן אלה. לאף אחד אין סיפורים יוצאי דופן כמו לניצולי השואה שפגשתי.
עוד בערוץ הדעות של ynet
להיות באו"ם לזכר דודה אדלה / דוד רוט
די כבר עם איראן / רונן א. כהן
אנשים דוגמת פרידה רפאלוביץ' ואברי פישר. פרידה, בת 72, נולדה בווילנה ב- 1942. היא שרדה את השואה בזכות העובדה שהוריה החביאו אותה בכנסיות ובבתי יתומים, אבל ההורים שלה ואחותה לא שרדו. היא לא זוכרת אותם. רק אחרי המלחמה היא התאחדה עם המשפחה המורחבת. בגיל 24 היא עלתה לישראל וכעת היא מתגוררת בקריית ים. לצערי לאחרונה איבדה פרידה את בעלה.
ניצולות שואה באירוע 70 שנה לשחרור מחנה אושוויץ(צילום: AP)
מתחת לשלט "העבודה משחררת" (צילום: EPA)
70 שנה לשחרור מחנה ההשמדה(צילום: AFP)
מציאות עגומה באירופה
רוב יהודי בריטניה: אין לנו עתיד כאן
רויטרס
בסקר מדאיג סיפרו 58% מהנשאלים שעתידם ביבשת אינו ארוך, ורבע כבר שקלו לעזוב את הממלכה. 45% מהבריטים שאינם יהודים מסכימים עם אמירות כמו "יהודים שולטים בתקשורת" ו"רודפים אחרי כסף"
כשהגעתי לראשונה לישראל בתחילת כהונתי כשגריר, זה היה מיד לאחר ביקור באושוויץ עם רעייתי סיליה. הגענו לישראל נחושים לעשות משהו שיכבד ניצולים כמו פרידה ואברי. נפגשנו עם שר הרווחה דאז יצחק הרצוג כדי ללמוד על הנושאים שמשפיעים על קהילה פגיעה זאת ולראות כיצד אנחנו יכולים לסייע. הוא אמר לנו שהבעיה הכי גדולה עבור ניצולים היא בדידות והציע להקים עבורם רשת מועדונים חברתיים בהם יוכלו לפגוש אנשים בעלי רקע דומה, בסביבה תומכת.
רצינו לעזור. אבל לא יכולנו לעשות זאת לבד. לכן פנינו לקהילה היהודית בבריטניה, והייתה היענות מכל חברי הקהילה - מחילונים ועד חרדים. גייסנו 1.5 מיליון ליש"ט עד כה. חברנו לקרן לרווחת ניצולי שואה בישראל ולארגון הג'וינט. ביחד הקמנו רשת של 21 מועדוני "קפה בריטניה" עבור ניצולי שואה בפריסה ארצית ממגדל העמק בצפון ועד המועצה האזורית אשכול בדרום. הם הוקמו במקומות שבהם היה הצורך הגדול ביותר.
וכיום, בכל שבוע מגיעים יותר מ-1,600 ניצולים למועדונים. הם משתתפים בפעילויות כמו הרצאות, סיורים, אירועי תרבות, פנאי ושיעורי פעילות גופנית. המועדונים הם פלטפורמה לכל הצרכים שמגיעים להם, ולהם הם זכאים.
סיליה ואני לא רצינו רק לגייס כסף, רצינו גם להכיר את הניצולים. אנחנו מבקרים במועדונים באופן קבוע. לאחרונה הדלקתי נר ראשון של חנוכה במועדון "קפה בריטניה" בחולון. הייתה זו זכות עבורי להיות באירוע. היה לנו הכבוד לארח ניצולי שואה בסוכה שלנו באוקטובר האחרון. שמענו מהרבה ניצולים שזה כבוד גדול עבורם, אבל סיליה ואני היינו אלה שהרגשנו שזה כבוד גדול עבורנו.
גם לי יש קשר אישי לשואה. סבא שלי היה מוורשה. הוא היה אחד מעשרה ילדים. סבי, יחד עם אחיו ואחותו, ברחו מפולין לפני שהנאצים הגיעו. יתר אחיו ואחיותיו נרצחו עם ילדיהם. סבי הלך לעולמו כשהוא זועם על חוסר הצדק שהיה במותם. יש לו חלק לא מבוטל בחשיבות שאני מקנה לזכות של ניצולים לחיות בשלווה ובכבוד. והם צריכים לדעת שבריטניה ויתר העולם עומדים לצדם.
הנושא של יום השואה הבינלאומי בבריטניה הוא "לשמור את הזיכרון חי". כיום אנחנו חושבים על אלה שאיבדו את חייהם בידי הנאצים ואומרים "לעולם לא עוד" לאלה החיים. אנחנו לא יכולים למחוק את ההיסטוריה. אבל אנחנו יכולים להבטיח לדאוג לניצולים ולחנך את ילדינו.
מתיו גולד, שגריר בריטניה בישראל
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
שגריר בריטניה בישראל מתיו גולד
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
