ניצחון 7 ברציפות לבלאט וקליבלנד
קבוצתו של המאמן הישראלי גברה 95:103 על דטרויט פיסטונס ונקמה בה על ההפסד ב-23 הפרש בחודש שעבר. קיירי אירווינג השווה שיא עונתי של 38 נקודות, לברון ג'יימס הוסיף 32
אמנם בחוץ הסופה בארה"ב משתוללת והכפור שולט, אבל זה לא מפריע לשחקנים של בלאט לשחק כמו קבוצה לוהטת. פתאום האמירות שלו אחרי המשחקים האחרונים ("אנחנו משחקים כמו יחידה מגובשת") או לפני המשחק הזה ("אנחנו קבוצה חדשה עכשיו") מקבלות תוקף של ממש במגרש, הרעש וההמולה התקשורתיים מפנים את מקומם לניצוצות פלייאוף ראשונים וחוסר הסדר על הפרקט מתחלף בכדורסל שוטף. פשוט תענוג.
הייתה זו נקמה של קליבלנד בפיסטונס על ההפסד ב-23 הפרש בחודש שעבר. דטרויט חסרה שוב את הכוכב שלה, ברנדון ג'נינגס, זכר לפציעה הנוראית שלו, מה שסייע לקאבלירס להשתלט די מהר על המשחק כדי להבהיר מי בעלי הבית. ברבע הראשון קיבלנו בעיקר גישושים, אבל ב-12 הדקות הבאות האורחים כבר לגמרי נכנסו לעניינים והמשיכו בתקופה הנפלאה בה הם נמצאים.
20:30 הם ניצחו את הרבע הזה, ובהמשך דאגו גם לשמר את היתרון כדי להבטיח את הניצחון. יתרון השיא של קליבלנד כבר עמד על 15 ובתחילת הרבע הרביעי דאנק אימתני של לברון העלה אותה ל-68:80 מבטיח. למרות זאת הכחולים הקפידו לשמור קשר עין עם האורחים שלהם ושתי דקות לבאזר הם פיגרו במינוס שבע בלבד (83:90).
מהר מאוד הם גילו שזה מעט מדי ובעיקר מאוחר מדי מבחינתם. אנדרה דראמונד עוד זרק שלשה שהייתה יכולה לפתוח את ההתמודדות מחדש, אבל החטיא וקיבל את העונש עם סל מהיר בצד השני מעבר לקשת של קיירי אירווינג.
העניין הוא שבניגוד למשחקים האחרונים, בהם הקאבס הפגינו קבוצתיות משובחת, למשחק אחד הקבוצה שוב חזרה להיות בבעלותם הדי בלעדית של שני שחקנים: אירווינג עצמו וג'יימס, כמובן. הראשון היה פשוט קטלני, השווה שיא עונתי בנקודות עם 38 כאלה (13 מ-23), סיפק מופע של שש שלשות (בזמן ששאר הקבוצה קולעת ב-3 מ-24 בלבד מהטווח הזה) ופינק גם בשישה אסיסטים.
בגזרת המלך, אין הפתעות. לברון היה מעולה לא פחות ודאג שרצף המשחקים שלו בהם הוא קולע מעל 25 נקודות יישמר בגאון. הוא לא בייש את הפירמה, קלע 32, מסר 7 אסיסטים, לקח 6 כדורים חוזרים ושוב הציג כדורסל מגוון ואיכותי - רמה אחת מעל לשאר השחקנים במגרש.
אגב ג'יימס, רגע מלחיץ אחד דיוויד בלאט ייקח ממנו במשחק הזה. בשניות האחרונות האחרונות של הרבע השלישי הסטאר שלו נפל על הפרקט ליד הסל - וסידר לצוות המקצועי התקף לב קל והרבה דאגה. גם השחקן עצמו חשש שנפגע בידו, אבל מהר מאוד קם והמשיך לשחק כמו שהוא יודע. מהבחינה המקצועית ובלי קשר לאירוע הוא אולי זייף בזריקות מבחוץ (0 מ-4), אבל פיספס רק החטאת עונשין אחת מ-11 ניסיונות. כמו שחקן גדול באמת.
הצמד לא רק היה היחיד בקליבלנד שקלע מעל 30 נקודות - הם גם היו נקודות האור המרכזיות שקלעו בספרות כפולות. הופעה די חיוורת של שאר החברים שלהם השאירה אותם לבד במערכה, וקווין לאב הוא רק אחת הדוגמאות. 7 נקודות בלבד ו-8 ריבאונדים היו לאקס מינסוטה, ובאופן לא מפתיע מדי באחוזים רעים למדי (3 מ-11, 1 מ-8 משלוש).
ג'יי אר סמית' לא הבריק גם הוא (2 מ-11) וקלע רק 5, אבל במשחק שבו שני העוגנים שלהם מחפים עליהם - זה משהו שבלאט יוכל לסבול. אצל המפסידים די.ג'יי אוגוסטין היה הקלע המוביל עם 19 נקודות ו-9 אסיסטים, בזמן שגרג מונרו נושא איתו את האלונקה עם 17 נקודות ו-12 ריבאונדים ואנתוני טוליבר מוסיף 16.
קליבלנד מרחיבה את החיוך עם מאזן 20:26, מגיעה בפעם השמינית ברציפות ל-100 נקודות ומעלה, כופה על היריבה שלה 18 איבודים ובעיקר - משאירה את הצרות שלה הרחק מאחור. במשחק הבא היא כבר חוזרת הביתה, למפגש מאתגר יותר מול פורטלנד. יהיה חם.