קו המשווה: גיא גודס ביחס לקודמיו
משבר פתיחת העונה הוא דבר שגרתי למדי אצל מאמני מכבי ת"א, גודס דווקא דילג מעל המשוכה הזו ביותר אלגנטיות מאלו שקדמו לו והפך את הקבוצה שלו למכונת התקפה מרשימה. ניתוח
כמה שניות אחרי ניצחון החוץ של מכבי ת"א על ז'לגיריס קובנה בשבוע שעבר, פניו של גיא גודס זרחו מאושר, יד ימין עלתה מעלה בתנועת אגרוף ניצחון ובתוך תוכו הוא ידע: "זהו, עשיתי את זה, אני כאן כדי להישאר". הערב (21.05, שידור ישיר ב-ynet ספורט), אחרי שכבר השאיר את חותמו והוכיח כי הוא מאמן ראוי למכבי ת"א, גודס מתפנה לקרב מול ריאל מדריד על המקום הראשון בבית 5 של הטופ-16 ביורוליג.
לפני חודשיים, קשה היה להאמין שתסריט כזה אפשרי. גודס, בעונת הבכורה שלו על הקווים, התגבר על משבר פתיחת העונה, בעיות הבריאות של סופוקוליס שחורציאניטיס, ההנחתה של פיני גרשון כעוזרו וגם סגל שחקנים שאת חלקם כלל לא רצה. וכנראה שכל אלה הפכו את סימן השאלה שהיה לגביו בקיץ האחרון לסימן קריאה גדול. גודס הפך מעוזר המאמן הנצחי (6 עונות בשתי קדנציות שונות), לבעל הבית האמיתי בהיכל מנורה מבטחים.
דילג מעל חרוש, קטש ובירנבוים
"משבר פתיחת העונה" הפך למשהו שגרתי אצל מאמנים בעונתם הראשונה במכבי ת"א. תשאלו את יורם חרוש, עודד קטש ואפי בירנבוים. שלושתם חוו תקופה קשה במכבי, כל אחד בחודש אחר, ובסיומה הם הניחו את המפתחות.
מבין שלושתם, חרוש הוא זה שמזכיר את גודס מבחינת
הדרך שעבר. גם הוא שימש תקופה ארוכה כעוזר המאמן (שלוש שנים), ובקיץ 1998 קיבל את השרביט. בניגוד לגודס, חרוש הפסיד את שלושת משחקיו הראשונים באירופה, משחק נוסף מול מכבי ראשון לציון בליגה, שילם על כך בתפקיד וסיים את עבודתו.
קטש נחת בהיכל בעונת 2007/8 ואוהדי מכבי היו באקסטזה. הנסיך של יד אליהו היה עדיין בוסרי בתחום האימון, והעביר בסך הכול שלוש עונות בגליל. ב-31 בדצמבר ואחרי שלושה הפסדי ליגה באותו החודש (כולם בחוץ - בני השרון, חולון ור"ג), והפסד ביתי לריטאס וילנה ביורוליג, הוא החליט לעזוב.
הבא בתור היה בירנבוים. על הרזומה שלו אין צורך להרחיב, ובמכבי היו בטוחים שכמו שקרה עם גרשון בעבר (שהיה אנטי מכבי לפני שהגיע למועדון), גם השועל הוותיק יוכל לעשות דברים יפים. מהר מאוד הבינו במכבי שזה לא זה. שבעה הפסדים רצופים במשחקי ההכנה עירערו את מעמדו. בליגה מכבי הצליחה, עד שהפסדים להפועל ירושלים, ציבונה זאגרב ומלאגה הובילו לזעזוע.
רק שיחסית לשלושה, מצבו של גודס היה אפילו קשה יותר בנובמבר. מכבי ספגה את ההפסד הגדול בתולדותיה בישראל, 93:63 להפועל ירושלים בארנה החדשה, ולאחר מכן את התבוסה הגדולה ביותר בדרבי ביתי - 78:58. גם באירופה התל-אביבים לא ליקקו דבש, עם 73:63 בהיכל לצדביטה הצעירה, ותבוסה נוספת במוסקבה לצסק"א - 84:61.
התחושה באוויר הייתה שהסבלנות לגבי גודס מתקצרת, אבל בתפנית מרשימה הוא שינה את העונה של הצהובים מהקצה אל הקצה. מאז אותו הפסד בדרבי, מכבי סופרת כבר 11 ניצחונות ליגה רצופים, וגם באירופה היא עושה חיל עם 3 ניצחונות רצופים ו-6 מתוך 7 משחקיה האחרונים. גודס ושחקניו עדיין לא הפסידו משחק ב-2015 (7 ניצחונות רצופים).
שני ניצחונות במיוחד מסמלים את העובדה ש"חודש נובמבר" האיום של אלופת אירופה נשאר מאחור. הראשון הוא כמובן הניצחון על ברצלונה בהיכל, שעצר את רצף 8 ההפסדים הרצופים לקטאלונים אחרי כמעט שבע שנים. השני, והלא פחות חשוב, הוא הניצחון ביום שני בדרבי על הפועל ת"א. הייתה זו סגירת מעגל לגודס אחרי התבוסה במשחק הראשון בין הקבוצות, ועוד באולמם החדש של האדומים.
| מאמן | עונה | מאזן בליגה | מאזן באירופה | תארים | הערות |
| יורם חרוש | 1998/9 | 1:5 (83 אחוזי הצלחה) | 4:2 (33%) | אין | הוחלף בחודש נובמבר על ידי פיני גרשון |
| פיני גרשון | 1998/9 | 4:21 (84%) אחרי 16 מחזורים: 3:14 (82%) |
7:14 (66%) אחרי 14 משחקים: 4:10 (71%) |
אליפות, גביע, הדחה בשלב ההצלבה באירופה. | החליף את יורם חרוש בנובמבר 1998. |
| דייויד בלאט | 2001/2 | 1:32 (96%)
אחרי 16 מחזורים: 0:17 (100%) |
7:14 (66%)
אחרי 14 משחקים: 4:10 (71%) |
אליפות, גביע, העפלה לפיינל פור באירופה | |
| נבן ספאחיה | 2006/7 | 2:27 (93%)
אחרי 16 מחזורים: 3:14 (82%) |
10:13 (56%) אחרי 14 משחקים: 6:8 (57%) |
אליפות | מכבי הודחה בחצי גמר הגביע ע"י בני השרון, וכן הודחה בשלב ההצלבה ביורוליג. |
| עודד קטש | 2007/8 | 3:5 (62%) | 3:6 (66%) | אין | התפטר אחרי הפסד לעירוני רמת גן ב-31 בדצמבר. |
| אפי בירנבוים | 2008/9 | 1:4 (80%) | 3:2 (40%) | אין | פוטר בנובמבר 2008 אחרי הפסד למלאגה ביורוליג. |
| גיא גודס | 2014/15 | 2:15 (88%) | 4:10 (71%) | ? (הפסיד את גביע ווינר והגביע הביניבשתי) |
ב-16 השנים האחרונות, שבעה מאמנים של מכבי ערכו עונת בכורה ביורוליג כמאמני הקבוצה: חרוש, פיני גרשון, דייויד בלאט, נבן ספאחיה, קטש, בירנבוים וגודס. 6 הראשונים לא זכו בגביע האירופי בעונתם הראשונה, ואחוזי ההצלחה של גודס הם הטובים מכולם. הוא ניצח 10 מ-14 משחקים ביורוליג (71 אחוזי הצלחה), כשבלאט מדורג אחריו עם 66 אחוזי הצלחה (7:14), גרשון שלישי (5:7 - 58 אחוזים) וספאחיה רביעי (10:13 - 57 אחוזים).
גודס מציג: הכול בראש
אנשים נוטים לשכוח זאת, אבל גודס תמיד היה חזק מאוד מבחינה מנטלית. בקריירה שלו כשחקן הוא נפצע פעמיים בברך (1992 ו-1995), פציעות שהשביתו אותו כשנתיים מפעילות בתקופה בה הרפואה הספורטיבית לא הייתה מתקדמת כמו היום. שחקנים אחרים היו שוקלים פרישה, אבל גודס המשיך לשחק, עבר גם לאירופה והתהדר בקריירה מרשימה.
בנוסף, בשלב מסוים בקריירת האימון שלו גודס החליט שיהיה מאמן מכבי ת"א - ויהי מה. לא תמצאו מאמנים רבים שכבר אימנו ועשו דברים יפים (מכבי ראשל"צ, ירושלים, עוזר מאמן נבחרת בריטניה), ואז הפכו לצל של מישהו אחר במשך 6 עונות בשתי קדנציות שונות. וגודס עוד החזיק בכל קיץ בהצעות מפתות מרחבי היבשת.
לגודס מגיע קרדיט גם על ההתנהלות בנושא גרשון. מעטים המאמנים שהיו מסכימים לקבל בעונתם הראשונה בתפקיד גדול במועדון ענק, עוזר בדמות אחד המאמנים המעוטרים בתולדות אותו מועדון. ההנחתה של גרשון בקיץ נראתה כמו המהלך ההזוי ביותר שידע הכדורסל הישראלי מזה זמן רב, אבל גודס בלע את הגלולה, ועם הרבה כוח רצון הפך את הסיפור להצלחה גדולה.
הקבוצה המלהיבה באירופה
מבחינה מקצועית, גודס הפך את מכבי למכונת התקפה אתלטית ומרשימה. אין שבוע בו לפחות שניים-שלושה מהלכים של הצהובים ביורוליג לא נכנסים ל-10 מהלכי המחזור. מפיק-אנד-רול בין שניים שמסתיים בהטבעה מהדהדת של טיוס/רנדל, ועד לחסימה ענקית של טיוס/רנדל/סמית'. מכבי, ואת זה אומרים גם פרשנים באירופה, משחקת את הכדורסל המסקרן ביותר ביבשת.
גודס הצליח לעשות את זה עם סגל שאם להודות על האמת, נחשב לבינוני מאוד ברמות הגבוהות של היורוליג - עם רכז שמבחינת יכולות נמצא בטופ, אבל הראש שלו, נכון לעכשיו, עדיין לא שם (ג'רמי פארגו), סנטרים שיום כן מופיעים לעבודה ויום לא (סופו וטיוס), ולפחות שלושה זרים שלא בטוח שהוא כל כך רוצה אותם בקבוצה (היינס, לינהארט ואלכסנדר).
יחד עם זאת, ולצד כל המחמאות, גם גודס יודע - אם הוא לא יביא לפחות תואר אחד למכבי ת"א העונה, רוב הסיכויים שהוא לא ימשיך במועדון. המאמן האחרון שהמשיך אצל הצהובים למרות שלא זכה באף תואר היה יהושע רוזין, וזה היה לפני 55 שנים, ב-1960!
לפנייה לכתב/ת 
