ת"א מזיעה ולא מלחות: לקראת המרתון

לפני 81 שנה, ב-1934, יצא מרתון ת"א הראשון לדרך. ראש העיר באותם ימים מאיר דיזנגוף, הזניק את המירוץ מבניין העירייה ברחוב ביאליק. המסלול היה מת"א לנס-ציונה וחזרה לת"א. השתתפו: שמונה רצים. המנצח היה ולטר פרנקל כוכב הריצות הארוכות בעת ההיא.

ב-27 בחודש הבא יערך המרתון השישי בקדנציה החדשה והמעודכנת שלו (הראשון התקיים ב-2009) כאשר שובלים של רצים, נכון לעכשיו 30 אלף, יציפו את רחובות המטרופולין.

בניהם של משתתפי המרתון הראשון מקבלים גביעי הוקרה(צילום: רונן טופלברג, תומר פדר וגלעד קוולרצ'יק )

לא במקרה מכונה האירוע "חגיגת המרתון". יהיה זה שילוב של הפן המקצועי המשתדרג, ריצות לחובבים, לבני המשפחה, לזוגות ואפילו לזאטוטים עד גיל 8. כל אחד והמרחק שביכולתו לעבור ולהנות. כמובן, שגולת הכותרת תהיה המרתון המלא, 42.195 ק"מ, שבו צפויים ליטול חלק 3,000 רצים, קצת יותר ממרתון טבריה. החגיגה תהיה גם בצדי הדרך כשרבבות אנשים, כמקובל בערים הנחשבות בעולם, יעודדו כמו במצעדי יום העצמאות של פעם. החגיגה, או אם תרצו הקרנבל, יתבטא בלא פחות מ-16 בימות שיפוזרו לאורך המסלול, ובהן יבדרו די.ג'יים את הקהל הרב.

הטרנד העכשווי, "עשה בעצמך ספורט", תרם רבות ליוקרת

 המרתון. בישראל ישנם שלושה כאלה המתקיימים תוך חודשיים. תובעני מדי עבור מי שרוצה לקחת חלק ביותר ממרתון אחד, אבל תאריך החורף הוא הכרחי מכיוון שבארץ אי-אפשר לשאת סבל של מירוץ מרתון בקיץ.

בעבר, בימיו של ראש עירית טבריה לשעבר זוהר עובד, נשמעו קולות של חשש בעיר הצפונית מפני התחרות שהוכרזה, לפחות לפי התאריכים, בין מרתוני ת"א, ירושלים וטבריה. עובד טען אז, כי לא הוגן מצד ת"א להתחרות בטבריה, מכיוון שלת"א יש הרבה מקורות פרנסה בעוד שטבריה בונה משך כל השנה על שבוע המרתון. "אין לנו שום תחרות אתם, להיפך אנחנו מפרגנים להם", אומר מוטי אמברם, מנהל הספורט של עירית ת"א וראש צוות ההפקה של האירוע, ומביא כהוכחה דברים דומים שאמר ראש העירייה רון חולדאי. "זה שיש מרתון מצוין בטבריה, לא אומר שלא נקיים מרתון בת"א. הרי המרתון אצלנו הוא השיא בפעילות ספורט אין סופית הנמשכת בכל ימי השנה. יותר מכך? אני אישית ירדתי לא מעט פעמים לטבריה, כדי להתנדב לעזור להם עד כמה שאפשר".

לא סתם קוראים לזה חגיגת המרתון(צילום: אורן אהרוני)

מארגני הספורט של ת"א מנסים ללמוד מכל מרתון בעולם. הם רואים, לוקחים רעיונות, משקללים ולבסוף מחליטים. אם עד כה נחשב מרתון ת"א כ"מרתון להמונים", בניגוד לטבריה שבה הניצחון והתוצאות הם הכותרת, עכשיו גם ת"א עושה צעד לכיוון הרצים האיכותיים. רץ שיירד מ-2:09 שעות יזכה בפרס כספי של 25 אלף דולר. בטבריה משלמים אמנם 100 אלף דולר לשובר שיא המירוץ, אבל גם 25 אלף דולר בת"א מבשרים כיוון חדש. סך הפרסים גדל בהתמדה, 3,750 דולר בכל מקרה יחולקו למנצחים בין הגברים והנשים. לפי אמברם צפויים להגיע רצים שזמניהם בין 2:08 ל-2:09 שעות, מה שאומר כי הפעם יהיה מרתון לא רע בכלל גם ברמת המובילים.

מטבע הדברים, אני שואל מה שרבים מאזרחי העיר שואלים, מה נשתנה בשנים הללו בהשוואה לאמצע שנות ה-90, תקופת הפסקת מרוצי המרתון. מי שעקב (או עוכב, משחק מלים מדויק...) יזכור את תלאות נהגי העיר

למראה הכבישים הסגורים. "הסיבה העיקרית לסגירה אז, הייתה העובדה שהוחלט כי מימון השיטור והאבטחה יקר מדי, וכדאי לוותר. אחרי כמה שנים עשינו שיקול מחדש, ראינו כמה טוב לערים בעולם שמקיימות מרתון, ומצאנו לנכון להעמיד את המרתון כשיא של הפעילות השנתית. מי שקם בבוקר מוקדם, בשעות הזריחה, רואה את האלפים שרצים כדרך חיים. ואיזה שיא יכול להיות גדול מהמרתון השנתי?!", אומר-שואל אמברם

ואכן, הוחלט להשקיע סכומים גדולים בשיטור ובסדרנות. ההערכה היא כ-4,000 שוטרים וסדרנים יאבטחו את האירוע. הסעיף הזה לבדו יעלה בין מיליון וחצי לשני מיליון שקל. סכום נכבד המדגיש כי למארגני מרתון ת"א יש יותר כסף מאשר למרתון טבריה. על פי ההערכות עלות המרתון עומדת על 12 מיליון שקל. ההכנסות באות בעיקר מהמשתתפים המשלמים סכומים הנעים בין 200 שקל לערך למרתון המלא, לסכומים קטנים יותר במרחקים הקצרים ממרתון. סכומי כסף משמעותיים נכנסים מנותני החסויות השונות לחגיגה.

מוטי אמברם: "איזה שיא יכול להיות גדול מהמרתון השנתי?!"(צילום: פרטי)

אחת הבעיות שעמדו בפני המארגנים ברישום המשתתפים, הייתה פסיקת בית המשפט השלום על פיה חובה על הרצים להביא אישורים רפואיים. ההחלטה ניתנה בעקבות משפט שניהלה משפחתו של רץ שנפטר ב-2011 אחרי המירוץ. לטענת מארגני המירוץ, כל אדם צריך לדעת את מצבו ולקחת אחריות על עצמו. החשש היה שהשקעת הזמן בעמידה בתור לבדיקות השונות, תגרום לחלק מהמשתתפים הפוטנציאליים לוותר על המרוץ. בסופו של דבר נקבע, כי אפשר יהיה לבצע את הבדיקות הארגומטריות הקובעות ביריד EXPO שיפעל בימים הסמוכים לתחרות בכיכר רבין

אמברם, מאלופי העולם הראשונים של אימפרית השייט הישראלית (1975, בסירה מדגם "420" בהולנד ב-1975), טוען כי המודל של ת"א הוא מרתון סידני. "בניגוד למרתונים התחרותיים הגדולים, בסידני המוטו הוא 'כל אחד יכול', גם לרוץ ואפילו באימון המתאים, להתחרות במקומות הראשונים", אומר אמברם.

מארגני המירוץ רואים בו מרתון יוצא דופן. "המסלול של מרתון ת"א (זינוק וסיום בשדרות רוקח, ריצה ברחובות הראשיים של העיר ומול הים), הוא אחד האטרקטיביים בעולם", אומר אמברם ומוסיף: "אלפים מגיעים לחו"ל כדי להשתתף במרחקים השונים, ובאותה הזדמנות מתיירים את הארץ. גם תנאי המסלול המישורי מאפשרים לרצים להשיג תוצאות טובות, כפוף כמובן גם למזג האוויר". ארגון AIMS , שהוא ארגון מרוצי הכביש הבינלאומיים, כבר נתן את דעתו החיובית וצירף את מרתון תל אביב כאחד משורה ארוכה של מרתונים מוכרים ברחבי העולם.

הרץ הקנייתי, אזקיאל קואץ' אחרי ניצחון במרתון(צילום: אורן אהרוני)

מבט מלמעלה על תל אביב ביום המרתון

המשתתפים הצעירים ביותר יעשו את חלקם בערב שלפני זינוק הבוגרים, בכיכר רבין. הקטנים עד 8 ירוצו 420 מ', מאית ממרחק המרתון. הבוגרים יותר עד 13, יעשו 840 מטר, שני אחוזים ממסלול המירוץ.

ומי במבוגרים? יאיר ישראל בן ה-70 מקרית-גת לא נבהל מהשתתפות כל חודש במרתון. לא מכבר הוא רץ ב"סובב עמק" 166 ק"מ ב—29 שעות. כלומר מרחק של 4 מרתונים. קטן עליו, מרתון אחד.

זה ייקח זמן, אבל כמו שהדברים נראים מרתון ת"א עשוי לפרוח ולהיכלל בתקופה זו אחרת בין המרתונים הנחשבים. ועד אז, שיהיה הרבה בהצלחה למרתון ת"א-2015.

מרתון סמסונג תל אביב, אירוע הריצה הגדול בישראל, יתקיים ב -27 בפברואר 2015. האירוע יכלול 7 מסלולים חווייתיים ואורבאניים: מרתון (42.195 ק"מ), חצי מרתון (21.1 ק"מ), מרוץ 10 ק"מ, מרוץ 5 ק"מ, מרוץ 5 ק"מ זוגות, חצי מרתון אופני יד ומקצה מיני מרתון ילדים (420 מטר לגילאי 5-8 ו-840 מ' לגילאי 9-12, ייערך ב-26.2 בכיכר רבין). לפרטים נוספים