סקר: 1 מתוך 5 פעוטות לא ישנים - בגלל קשיי נשימה

החורף הגיע ועמו שלל המחלות, אלה מקשות על הנשימה ומפריעות לשנת לילה מלאה. מה חשוב לדעת, מה ניתן לעשות על מנת להקל ומתי קריטי לפנות לרופא. ד"ר אורי בלה, מומחה לרפואת ילדים ורפואת ילדים דחופה מהמרכז הרפואי קפלן.

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

אחד מכל 5 פעוטות בגילאים 0-3 סבל מקשיי שינה במשך 10 עד 20 יום בחורף הנוכחי וזאת בגלל קשיי הנשימה, כך עלה מסקר שהתפרסם לפני כשבוע. ד"ר בלה, מהו הקשר בין קשיי נשימה לבין שנת לילה שקטה אצל ילדים ותינוקות, ומהם הגורמים?

עוד כתבות  במדור הקלה על הנשימה בחורף

צפו: איך לזהות ולטפל בקשיי נשימה בילדים - בחורף

למה קשיי נשימה משפיעים על שינה?

קשיי נשימה המובילים לבעיות שינה אצל פעוטות יכולים לנבוע ממספר גורמים. הראשון הינו גורם כרוני, בעיה פיזית המקשה על הנשימה. דוגמא לכך ניתן למצוא אצל ילדים הסובלים מנחירה לילית. זו מתבטאת בנחירות מתוך שינה אשר לעיתים מלווה גם בהפסקות נשימה.

אלה מעירות את הילד וקוטעות את השינה. בעיה כרונית זו מובילה להפרעה של שנת חלום המובילה לשינה לא שקטה. לרוב, הילדים לא מתעוררים אלא הם יתהפכו במיטה, וישנו תכופות את צורת השכיבה. הילדים במקרים אלה, מתעוררים בבוקר כשהם עייפים או חסרי שקט.

גורם אחר הפוגע בשינה הוא האקוטי והוא נמצא בשיאו בתקופת החורף. מדובר בהשפעה של מחלות החורף: גודש באף, שיעול וקשיי נשימה הנובעים מהווירוסים השונים.

הגורם השלישי לקשיי נשימה משלב מאפיינים כרוניים ואקוטיים, כאשר מדובר על ילדים הסובלים ממחלות כרוניות בדרכי הנשימה כדוגמת אסתמה, הנדבקים בווירוס עונתי המחריף את האסתמה ומוביל להתקף, שיעול וקוצר נשימה. אלה המפריעים בתורם לשינה ומובילים לאיכות שינה ירודה.

קשיי נשימה(צילום: shutterstock)

האם ניתן למנוע את קשיי הנשימה?

אצל ילדים המתמודדים עם גורמים כרוניים כדוגמת נחירה לילית או מצד שני מחלות נשימה כרוניות ברקע, חשוב להתייעץ עם הרופא ולבחון את הטיפול שיאפשר לצמצם את קשיי הנשימה.

מומלץ שילדים הלוקים בנחירה לילית, יעברו הערכה על ידי רופא ילדים ומומחה אף אוזן גרון, שכן בחלק מהמקרים מדובר בבעיה כרונית ונדרש פתרון ניתוחי כגון הסרת אדנואיד או בשם העממי הוצאת שקד שלישי.

לגבי השפעת מחלות החורף הוויראליות כדוגמת שפעת וברונכוליטיס, ראשית חשוב להקפיד על מניעה באמצעות חיסונים והגיינה. ללא תחלואה אין כמובן בעיות נשימה ואין מה שיקשה על הנשימה.

צעדי המניעה כוללים הקפדה על ניקיון (רחיצת ידיים לאחר כל מגע עם התינוק, השתעלות למרפק היד, לא לשלוח ילדים חולים למוסדות חינוכיים ושטיפת צעצועים או משטחי משחק משותפים).

לווירוסים אין טיפול תרופתי המרפא את המחלה והיא לרוב חולפת לאחר מספר ימים עד שבוע. עיקר הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים וזיהוי המקרים בהם נדרשת התערבות רפואית.

מקרים בהם יש חום גבוה מאוד או שינויים דראסטיים בחום על ההורים לפנות מיידית לרופא או למוקדי טיפול. חום גבוה יכול לסמן על התפתחות של זיהום דלקתי כגון דלקת אוזניים או דלקת ריאות, המצריכים טיפול תרופתי.

מקרים של חום גבוה שלא יורד למרות תרופות, פריחה אדומה שלא נעלמת בלחיצה על העור מחייבים גם הם פנייה מיידית לטיפול רפואי. גם כאבי אוזניים, העשויים לסמן על התפתחות של דלקת מצריכה פנייה לבירור.

כמו גם במקרים בהם נשימת הילד הופכת למהירה מאוד או מאומצת. אצל תינוקות קטנים חשוב לשים לב האם הם מתקשים לאכול מכיוון שהם מנסים לנשום, האם הם יוצרים קשר עין, מחייכים או מגיבים.

במידה והם הופכים לאדישים, מתקשים בנשימה או שקוצר הנשימה מלווה בחום, קחו אותם מיד לרופא. אצל ילדים יותר גדולים קל יותר לשים לב לקשיים שכן חלקם יכולים להעיד עליהם. ילד שמעיד שהוא מתקשה לנשום, שמתלונן כי במקביל לשיעול יש לו כאב חזק בחזה או במידה והוא אדיש ולא מגיב, לפנות מיד לטיפול רפואי.  

מהם השלבים שיסייעו לשנת לילה טובה?

אקלים החדר: מומלץ להקפיד על טמפרטורת חדר נוחה. החדר צריך להיות חמים אבל לא חם כאשר הטמפרטורה המומלצת היא בין 21-23 מעלות.

אוורור ולחות – בחורף אנחנו נוהגים לחמם את הבית ולשהות בחללים סגורים ויבשים בהם יש תחלופה נמוכה של אוויר.

חשוב לאוורר את החדר ולדאוג לשמירה על אחוזי לחות. ניתן לפתוח פתח קטן בחלון או לעשות שימוש במכשירי אדים קרים המסייעים להעלאת הלחות.

בבתים בהם יש חימום באמצעות קמין מומלץ להקפיד על אוורור והכנסת זרימת אוויר חדשה אל הבית כדי למנוע השפעה של העשן על הנשימה. הדבר חשוב במיוחד אצל ילדים הסובלים מאסתמה וברונכיט כדי למנוע התקף.

ביגוד: להקפיד שלא להלביש את הילד בשכבות רבות מדיי. למרות נטייתם של ילדים לזרוק את השמיכה או לזוז ממנה, 2 שכבות לבוש מספיקות בהחלט.

תנוחת שינה – יכולה להקל על ילדים הסובלים מנזלת ואף סתום.

מומלץ להשכיב את הפעוט כשראשו מוגבה בכ-30 מעלות. הגבהה זו מסייעת להם בהתמודדות עם ההפרשות ומקלה על שינה טובה ורציפה יותר.

שתייה והאכלה: חשוב להקפיד שלא להאכיל תינוקות בשכיבה במיטה. כלל זה נכון תמיד אולם במקרים של הפרשות קשות כגון נזלת, האכלה בשכיבה הינה מסוכנת ועלולה להוביל לחנק.

הקלה על הנשימה: אצל ילדים עד גיל שנתיים ניתן להשתמש במוצרים שונים אשר אינם בעלי מרכיב תרופתי (זאת לאור גילם). הפתרונות האפשריים הם תרסיס מי מלח, סירופים נגד שיעול (המתאימים לגיל וללא רכיב תרופתי) וטיפות אף המיועדות לקטנטנים.

כאשר יש הפרשות צמיגיות מומלץ להפעיל מכשיר אדים קר המעלה את הלחות ומסייע בהקלה על הנשימה.

אצל ילדים מעל לגיל שנתיים ניתן להשתמש בטיפות אף ותרופות המקלות על הגודש (סינופד, ברונכולט, דקסמול קולד ודומיהם). כמו כן במקרים של שיעול נבחני (סטרידור) ניתן לטפל על ידי חשיפה לאוויר קר, במידה שהוא מתמיד או מחמיר ויש קושי בנשימה בסוף לנשימה הרעשנית רצוי להיוועץ ברופא הילדים.

צמצום גירויים: חשוב מאוד להקפיד על היגיינת שינה, כאשר הכוונה היא לא רק לשקט אלא גם למינימום גירויים. אור כחול של מסכים (טלוויזיה או מחשב) משבש שינה ולכן חשוב להימנע ממנו. חשוב להקפיד על תנאי שינה נוחים, ולצמצם גם הגירויים גם בסביבת המיטה (בבובות או צעצועים רבים בתוך המיטה לדוגמא).

שגרת שינה: מעבר לכך תמיד מומלץ לשמור על שגרה עם ילדים ולכן מומלצת שגרת שינה קבועה (לדוגמא מצחצחים שיניים, קוראים סיפור והולכים לישון).